ח"כ תומא-סלימאן פתחה ואמרה: ״כאשר ישנה הדרדרות במצב כלכלי, נשים הן הראשונות להיפגע. התפיסה הכלכלית כיום היא שהכנסתה של אישה היא משנית למשפחה ולכן הפגיעה בפרנסתה קלה יותר. אבל המציאות מעידה כי ישנן משפחות עם שתי משכורות שנמצאות במצב של עוני. אי אפשר לפתח תרבות שמעודדות הורות, לידות ומשפחות מורחבות ומצד שני להעניש את האישה על עצם היותה בהריון או בטיפולי פוריות״.
יפה סולימני, מנהלת מנהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: ״נשים בכלל, ואלו בהריון בפרט, הן אוכלוסייה שנדרשת להגנה. לכן אנחנו משתדלים לתת את השירות המהיר, היעיל והאיכותי ביותר בנושא. כל תהליך נעשה מול עובדת ומעסיק, כשחשוב לנו לראות את העובדת וקשייה מול עינינו״.
שרית יהודאי, מנהלת תחום חוק עבודת נשים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: ״בשנת 2016 הייתה עלייה של 12% במספר הפניות שהתקבלו לפיטורי נשים בתקופה המוגנת - לדעתנו בשל מודעות רבה יותר של מעסיקים. רוב ההיתרים לפיטורים ניתנו למעסיקים בשל עילה כלכלית, כלומר בגין סגירה או צמצום של העסק ובשל כך צורך לפטר את העובדת. אנו בודקים את מצבו הכלכלי של העסק, מצליבים מידע, בוחנים חלופות ורק אז מאשרים. נתון חשוב נוסף הינו כי רוב העובדות המפוטרות הינן מתחום שירות הלקוחות והאדמיניסטרציה וכן מתחום ההוראה שאינו תחת משרד החינוך״.
יו״ר הוועדה שאלה מהי ההכשרה הניתנת לחוקרות הבודקות עילות סגירה בשל בעיות כלכליות והאם ישנו נוהל בדיקה סדור, וסולימני השיבה ״כיום אם יש אישור רואה חשבון על סגירת עסק והעובדת מאשרת כי כולם אכן מפוטרים אין לנו מה לעשות. במקרים מסובכים יותר יש לנו יחידה כלכלית שניתן להתייעץ איתה, יחד עם זאת אנו לוקחים את המלצת היו"ר ונרחיב את הכשרת החוקרות לקרוא נכון מפה כלכלית של עסק וכיצד לנתח היקף בעיות כלכליות״.
מאיר דוד, מנהל אגף האכיפה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: ״כאשר מתקבלת פניה אנו רוצים לתת לה מענה מידי, לכן מיד שולחים מכתב למעסיק על חשד פיטורים בתקופה מוגנת ונותנים לו הזדמנות לתיקון. כאשר פנייתנו לא נענית, אנו עוברים לאכיפה והליכי חקירה אשר בסיומם עלול המעסיק להיענש בסנקציה, אך העובדת אינה בהכרח מקבלת את המענה ומוחזרת לעבודה. בשנת 2016 הייתה ירידה בפתיחת תיקי אכיפה וכן במתן עיצומים כספיים למעסיקים, כיוון שמעסיקים יותר משתפים פעולה ועונים לפניות שלנו״.
יו״ר הוועדה: ״לטענתכם ישנה ירידה בשל עלייה במודעות, האם אתם יוזמים פעולות אכיפה והסברה יזומה?״
סולימני: ״הוצאנו חוברות לנשים בהריון והפצנו אותם בערבית ובעברית בבתי חולים וטיפות חלב. בנוסף יש לנו אפליקציה חינמית שמתעדכנת עם שינויי החוק, פרסומים בפייסבוק, הרצאות בקרב מעסיקים וכאשר אתר זכויות עובדים יעלה בערבית, אף נצא בקמפיין פרסומי״.
ח״כ עליזה לביא (יש עתיד): ״מצוקת הנשים הולכת וגדלה, לביתי הלומדת רפואה נאמר שיש להן תאריכים מסוימים בהם ניתן להיכנס להריון ומי שלא תתחשב בכך תישאר שנה. היצירתיות שופעת והאיומים הולכים וגדלים! עולם העבודה מתייחס להריון כמחלה ולטיפולי פוריות כסוד. אני התביישתי בהריון הראשון שלי והבטחתי לעצמי שהילדות שלי יגדלו בעולם אחר וזה לא ככה. יש שר כלכלה במדינת ישראל ואני מקווה שהוא שותף להבנה כי הריון זו לא מחלה״.
יו״ר הוועדה ביקשה כי החל מהשנה יורחב באופן הקבוע הדיווח המוגש לוועדה, כך שיכלול גם פילוחים לגבי ההשפעה על אוכלוסיות חלשות יחסית, כמו ערבים וחרדים, פירוט הסיבות למתן היתרי פיטורין מעילה כלכלית, פירוט הסיבות למתן היתרים במקצועות הבולטים באותה שנה, וכן דיווח על ההכשרות הניתנות לחוקרות, בדגש על הבנתן הכלכלית. סולימני הסכימה לכל השינויים שהציעה יו"ר הוועדה ואמרה כי ייכנסו לניתוח השוטף אותו הם מבצעים.
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: ״אני מקווה שהעלייה בהגשת בקשות להיתרי פיטורים מעידה על ההבנה שאי אפשר לעבור על החוק, אבל בכל זאת מדאיגה אותי כמות ההיתרים הניתנים והבקשות שנענות בחיוב. יש לזכור כי תהליך זה נכפה על העובדת וגובה ממנה מחיר רב, כלכלי ונפשי, ללא החזר מהמעסיק, במקרה שלא ניתן ההיתר.״
״עלינו לדאוג להנגשת המידע עבור נשים בהריון ובטיפולי פוריות, הפצתו, יידוען אודות זכויותיהן ומתן תמיכה בתהליכים אלו״.
