עוני לא צריך לעניין רק את העניים אלא את כל החברה, ורוב אזרחי המדינה נאלצים להתחרות על חלקים מעוגת התקציב. לא מדובר רק על נשים חד הוריות המצויות בעוני אלא גם משפחות בהן שני בני הזוג עובדים והם עדיין מצויים בעוני. בנוסף חשוב לציין שכאשר מדברים על כלל האוכלוסייה ישנו שיעור עוני של 25% אך כאשר מסתכלים על החברה הערבית בלבד מדובר ב50% עוני"
רן מלמד סמנכ"ל עמותת ידיד:" ניתן לאתר אימהות שנמצאות במצב מצוקה של ביטחון תזונתי ולהעניק להן סל שכולל בתוכו בדיקות ותוספי תזונה וכו', שיגנו על בריאות האישה ובריאות הילד בכל מהלך ההיריון. העלות אינה בשמיים – 15 מיליון ש"ח בשנה. אין זה תפקידן של עמותות להעניק את הסיוע הגדול הזה אלא תפקידה של הממשלה. שר הבריאות השיב שהוא בהחלט רוצה לבדוק את הנושא של הפעלת תכנית WIC בישראל והוא מבקש שהמועצה לביטחון תזונתי תגיש לו תכנית עבודה בנושא כי הוא מעוניין לתקצב אותה. שר הרווחה ענה לנו שהוא מתכוון לעלות את הנושא של בניית מודלים כדי לראות איך אפשר לסייע דרך ביטוח לאומי".
ח"כ תומא סלימאן הוסיפה והתייחסה למצב התינוקות הבדואים וליו"ר הוועדה ציינה כי אחוזי תמותת פעוטות במגזר הבדואי גבוהים פי שלושה מאחוזי תמותת פעוטות בישראל כולה, זאת בעיקר בשל הכמות המעטה של נשים שמגיעות לרופאי נשים ולטיפת חלב. יעל ענבר, דיאטנית אזור דרום במשרד הבריאות סיפרה כיצד נשים בדואיות עוברות ומעבירות הדרכה בטיפות חלב לגבי חשיבות התזונה בהריון, כמצמצמת תחלואה בעתיד. ענבר אף הציעה להחזיר את מפעל ההזנה לבתי הספר, על מנת להוריד מן האימהות את הדאגה הכלכלית הזו.
פרופ' רוני קאופמן, המחלקה לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בן גוריון: "הזכות להיוולד, לגדול ולחיות בביטחון תזונתי היא זכות חברתית בסיסית, המוכרת באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. מכאן משתמע שהמדינה היא זו שצריכה לקחת אחריות על הנושא ולא עמותות שונות או רצון טוב. תינוק שאינו מקבל תזונה ראויה סובל מפגיעות מוחיות בלתי הפיכות וזוהי השכבה הכי חשובה באוכלוסייה מבחינת ביטחון תזונתי ודווקא היא מקבלת התעלמות. מפתיע שמדינה שהיא אנטי חברתית כמו ארה"ב מפעילה את תכנית WIC ואנחנו לא".
נחמה דותן, יו"ר תא המפקחים באיגוד העובדים הסוציאלי: "בעבר בבתי הספר היו אחיות ומרפאות שינים שילדים הלכו וקיבלו שם טיפול. כיום בשביל כל הנושא חייבים ביטוחים משלימים למיניהם וללא הביטוחים המשלימים הללו אותן הנשים וילדיהן אינם מקבלים טיפול. חייבים למנוע מצב בו אם צריכה להתלבט בין התרופות הפסיכיאטריות שלה לבין הריטלין של הילד בגלל שיקולים כלכליים ואולי לבחון גם נושא של מימון תרופות"
ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): " הממשלה הזאת עושה עוול נוראי לאזרחים החלשים ביותר בחברה. חסר פה בדיון הרובד של האיכות - דווקא השכבות החלשות ביותר לא יכולות להרשות לעצמן לרכוש את האוכל הבריא ונאלצות להתפשר על אוכל מעובד".
נעמה ירדני מארגון לתת: "בדוח העוני האלטרנטיבי האחרון של ארגון לתת, התמקדנו באימהות חד הוריות, אשר נמצאות בשיעור עוני הרבה יותר גבוה מהאוכלוסייה הכללית. מעל מחצית מהאימהות שנשאלו, השיבו שנאלצו לוותר על טיפול בליקויים חמורים בביתם, טיפולים רפואיים ותרופות. 30% מהן הצהירו שאין להן מספיק כסף לאכול ארוחות מזינות".
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא סלימאן, סיכמה את הדיון: "מיגור תופעת העוני נעשה על ידי חיפוש הצדק ולא ממדיניות של צדקה. אף אחד לא רוצה צדקה - כולנו אזרחים משלמי מיסים, ואנחנו מדברים על זכויות והאחריות קולקטיבית של המדינה על אזרחיה. כל שיפור במצב הוא מבורך, אבל מה שנעשה לא הביא את הנשים אפילו לסף ההכנסה שהיינו רוצות לראות".
"הוועדה ואני מחויבות לקידום נושא סל הביטחון התזונתי לנשים עניות בהיריון ונבחן את הדרכים לעשות זאת. אם יש 15 מיליון ש"ח לטובת נסיעות ראש הממשלה אז ודאי יש גם כסף כדי לתמוך בנשים הרות שסובלות מחוסר תזונתי".
"בנוסף, נושא הביטחון התזונתי מתקשר להחלטה שצריכה להתקבל בנושא מזונות הילדים. צריך לקחת בחשבון את הכנסת שני ההורים לפני שמחליטים את גובה המזונות, אך גם להפנים שהמזונות הם קריטיים לביטחון התזונתי של נשים וילדים, ולכן חייבים להפרידם מהכנסת האישה".
