אם כן, הנה 5 דברים שכדאי לכם לדעת על תביעה מסוג כזה:
1. למסמכים הנלווים לתביעה חשיבות רבה – חושבים שמדובר באירוע של רשלנות רפואית? החלטתם להגיש תביעה? אם כן, הקדישו זמן לאיסוף מסמכים רפואיים ומסמכים נוספים, שיש לצרף לתביעה. מסמכים אלה הם אחד הפרמטרים החשובים ביותר בתביעה עצמה ובעזרתם יוכל בית המשפט, שלפניו תובא התביעה, לקבוע האם אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית או שמא במקרה מסוג אחר. המסמכים וכך גם התיק הרפואי שלכם הם עדות עבורכם ותוכלו לקבל אותם מהמוסד או מהמוסדות הרפואיים השונים שבהם טופלתם.
2. פנייה לגורם המקצועי המתאים היא הדרך הנכונה להתמודד עם תביעה כזו – כדי להגדיל את הסיכוי שלכם לזכות בתביעת הרשלנות, חשוב שתפנו אך ורק אל גורמים מקצועיים, המתמחים בכך. פנו לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית ונזיקין, עורך דין בעל ניסיון בייצוג לקוחות שביקשו לתבוע את המוסדות הרפואיים שטיפלו (או לא טיפלו) בהם. עורך דין כזה יידע כיצד לקדם את התביעה שלכם, כיצד לשמור על מלוא זכויותיכם ולעזור לכם לקבל את הפיצוי המגיע לכם בגין הנזק שנגרם.
3. כדאי לתבוע או לא כדאי – מתלבטים האם כדאי לכם לעשות את הצעד ולהגיש תביעה בגין רשלנות רפואית? אם כן, כדאי שתדעו שבמידה ונגרם לכם נזק שניתן להוכיח בפני בית המשפט שהסיבה לו היא רשלנות רפואית, הסיכוי שלכם לזכות בתביעה ולקבל את הפיצוי הרלוונטי הוא גבוה. יחד עם זאת, כדי לקדם את התביעה ולהוכיח את כל ההוכחות הנדרשות לצורך קשירת הקשר שבין פעולתו של הרופא או המוסד הרפואי לנזק שנגרם לכם, עליכם להיעזר בחוות דעתו של רופא מומחה ובמידה ומדובר במקרה מורכב יותר, בחוות דעתם של כמה רופאים, המתמחים בתחומי הרפואה השונים.
4. סבלנות היא מילת המפתח – תביעות רשלנות רפואית נחשבות כיום לתביעות מורכבות מאד וגם כשנאסף כל החומר הרלוונטי. ככל שסכום הפיצוי המוזכר בתביעה גבוה יותר, משך הזמן שבו עשויים לטפל בתביעה הוא רב יותר. לפני פסיקתו, בוחן בית המשפט, ובמיוחד במקרים של היקף כספי גבוה מאד, את הנתונים הקיימים כדי לוודא שאכן יקבל את ההחלטה הנכונה. במצבים רבים הוא אף ממליץ על פשרה כדי להגיע להסדר המקובל על ידי שני הצדדים, המקצר, בסופו של דבר, את התהליך כולו.
5. התיישנות התביעה – במידה ונגרם נזק לאדם בשל טיפול רפואי כלשהו (או אי טיפול), מומלץ להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית מוקדם ככל שניתן. ההתיישנות על תביעות מסוג כזה חלה כשבע שנים לאחר קרות האירוע (ההליך הרשלני עצמו) או לאחר הופעת הנזק (הנזק עשוי לעיתים להופיע תקופה מסוימת לאחר ההליך הרפואי שבוצע). מעבר לכך, במידה ומדובר בקטינים, תקופת ההתיישנות הרלוונטית למקרים של רשלנות רפואית, מתחילה להיספר מהרגע שבו הגיע אותו קטין שנפגע לגיל 18.
