כמו כן טענה האישה כי עקב התחזקותה בדת, נוצר ריחוק תרבותי רב ביניהם – ועל כן יש לאפשר לה להתגרש. ביה"ד הרבני האזורי קיבל את טענות האישה ופסק שעל הבעל לתת גט לאשתו פן תיוותר עגונה. פרקליטי הבעל, עוה"ד ליאן קהת וגילור נחום, ערערו על ההחלטה לביה"ד הרבני העליון – וטענו כי האישה טפלה על הבעל מעשי אלימות אותם כלל לא ביצע, וכי לא נערך דיון על טענות האישה שכולן שקריות ומוכחשות.
דייני ביה"ד הרבני העליון קבעו לאחרונה, כי על פסק הדין של ביה"ד הרבני האזורי להתבטל – מפני שהנוסח בו מעורפל – והדבר עלול לגרור צעדים הנוגדים את ההלכה. הדיינים קבעו בהחלטתם כי לא ניתן לפסוק שהבעל עלול לעגן את אשתו – אם הדיינים לא טרחו לחייב אותו בגט – כפי שטען אחד הדיינים האזוריים בדיון סידור הגט שנערך לאחר מתן ההחלטה. אם אין חיוב בגט – כיצד ייתכן שתהיה עגינות? תהו הדיינים. מאידך קבע בית הדין הגדול כי מאחר והנוסח של פסק הדין לא ברור, לא מן הנמנע שהאישה תוכל לפעול ולהטיל סנקציות על הבעל כגון עיכוב יציאה, הפקדת דרכון וכיוצ"ב,
במקרה שמן דהוא יפרש את פסק הדין כחיוב בגט. כמו כן קבעו הדיינים שלא יעלה על הדעת שתיוותר הכרעה לחובת הבעל, לפיה הבעל הוא אלים כאשר כלל לא הובאו הוכחות בעניין זה. דייני ביה"ד הגבוה החליטו כי סכסוך הגירושים בין בני הזוג יידון שוב ובהרכב מלא בבית הדין האזורי – ובו יישמעו טענות הצדדים – והאישה תצטרך להציג את הראיות לטענות אלה. את האישה ייצגה עו"ד איימי בכור בוני.
