לחורגים מתקופה זו קבעה המועצה מסגרת כללים לביטול עסקאות ומתן אורכות שנועדה לעודד השלמת בנייה במועדים שנקבעו בחוזה מדיניות שנקבעה על ידי מועצת מקרקעי ישראל, אשר מצאה את ביטויה בהחלטת מועצה 1481, נועדה לתמרץ את בעל הזכויות לממש את מטרת ההקצאה ולהשלים את הבנייה במועד ולמנוע אגירת קרקעות בידי גורמים פרטיים ללא שהשלימו את הבניה בהתאם לתנאי הסכם הפיתוח או הסכם החכירה. המועצה קבעה כללים לגביית תשלומים בגין אורכות וביטול הסכמים במקרים מסוימים בהם בעלי הזכויות במקרקעין לא עומדים בהתחייבויותיהם.
בישיבתה היום החליטה המועצה, בהמשך להחלטת מועצה 1481, לקבוע מסגרת כללים שמאזנת בין מדיניות הרשות לפיה יש לעמוד במועד השלמת הבניה אשר נקבע בהסכם הפיתוח או הסכם החכירה לבין ה"תשלום" אותו עליו לשאת בעל הזכויות שאינו עומד בהתחייבויותיו.
להלן מספר עקרונות מרכזיים בהחלטה: התיקון המוצע קובע כי מועד השלמת הבנייה שיקבע בהסכמי פיתוח או חכירה, בכל סוגי מטרות הקצאות המקרקעין, יהיה 4 שנים מיום אישור העסקה .
התיקון המוצע מחדד את מסגרת הכללים לביטול עסק וכן קובע מסגרת תשלומים בגין אורכות, שיש בה כדי "לתמרץ" את בעל הזכויות לממש את מטרת ההקצאה ולהשלים את הבנייה במועד. במסגרת התיקון המוצע, בוצעה הבחנה בין סוגי ההקצאות, הן לעניין משך הארכה ומאפיינה, והן לעניין גובה התשלום.
מועצת מקרקעי ישראל אישרה: עד 5% מכלל הדירות שימכרו במתחם שיווק ספציפי במכרזי מחיר למשתכן ישמשו לזכאי הדיור הציבורי הממתינים לדירה במסגרת מאמצי הממשלה לקדם פתרונות דיור לאוכלוסייה זו, אישרה מועצת מקרקעי ישראל כי הועדה לתכנון ופיתוח (המורכבת מנציי משרד האוצר, רמ"י ומשרדי השיכון והבינוי) תוכל לקבוע, במסגרת פרויקטים המשווקים במתכונת של מכרז מחיר למשתכן, כי עד 5% מכלל דירות מחיר למשתכן במתחם שיווק מסוים, יבנו עבור משרד הבינוי והשיכון ללא תמורה וישמשו לאכלוס זכאי דיור ציבורי הממתינים לדירה.
כיום לכ 2,500 זכאים לדיור ציבורי, המוכרים על ידי משרד הבינוי והשיכון, לא יכול המשרד לספק פתרון דיור במסגרת הדיור הציבורי. נוכח הירידה הדרסטית שחלה במלאי הדירות הציבוריות בעשור האחרון, משך ההמתנה לקבלת דירה הולך ומתארך וחלק מהזכאים ממתינים מעל 10 שנים לדירה. הזכאים לדירה מקבלים מהמדינה סיוע בדמות השתתפות כספית בעלות שכר דירה. בנוסף, מקבלים סיוע בשכר דירה כ- 156 אלף משקי בית נוספים. אולם משקי בית אלה נאלצים למצוא פתרון דיור בשוק השכירות מול בעלי דירות פרטיים הדורשים בטוחות שלא תמיד בנמצא אצל אוכלוסייה זו וכתוצאה מכך, נאלצים להתמודד מידי שנה עם חוסר וודאות באשר לקורת הגג שלהם ושל בני משפחתם.
רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון יפטרו את הועדות המקומיות ממשלוח בקשה להיתר במסגרת הליכי רישוי מקוצרים במטרה לשפר שירות ללקוחות המבקשים להוציא היתרי בניה במסגרת הליכי רישוי מקוצרים, קבעה רשות מקרקעי ישראל בתיאום עם מנהל התכנון מספר מקרים שבהם אין צורך בגביית תשלומים ו/או בעיסוק בבדיקת הבקשות אשר בהם יוכלו הועדות המקומיות להימנע ממשלוח בקשת ההיתר לאישור הרשות.
יתרונה של החלטה זו הוא כי היא מאפשרת, מעבר לשיפור השירות ללקוחות התמקדות של הרשות בליבת העיסוק שלה ומניעת עיסוק בבקשות בהן הרשות אינה רואה לנכון לגבות תשלום.
הקצאת שטחי ציבור בנויים ופנויים בתחום משבצת אגודה חקלאית מועצת מקרקעי ישראל אישרה עקרונות להקצאת שטחי ציבור בנויים ופנויים בתחום משבצת אגודות חקלאיות, כפי שגובשו בדוח מפורט על ידי צוות שהוקם לנושא משנת 2015 בהשתתפות נציגי משרדי ממשלה. המתווה שהוצע ע"י חברי הצוות ועוגן בהחלטת המועצה מאזן בין האינטרסים והצרכים השונים של האגודה החקלאית, תושבי הישוב, המועצות האזוריות והועד המקומי.
הצוות הוקם בעקבות דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה, בנושא הסדרת מערכת היחסים בין האגודות השיתופיות, הוועדים המקומיים והמועצות האזוריות, לענין האחזקה והשימוש בשטחי/ מבני ציבור בישובים.
בצוות השתתפו רשם האגודות השיתופיות, משרד הפנים, רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון.
המועצה אישרה כי האגודה, בתאום עם רשות מקרקעי ישראל ועם המועצה האזורית, תבצע אבחנה בין שטחי ציבור עליהם בנויים מבנים בעלי אופי פרטי לבין שטחי ציבור קלאסיים. חלוקת השטחים, בהתאם לאבחנה זו, תערך באמצעות מפת מדידה אנליטית בחתימת הועדה המקומית או בדרך אחרת כפי שתקבע על ידי הנהלת הרשות.
שטחי ציבור עליהם קיימים מבני צבור בעלי אופי פרטי יוחכרו לאגודה במסגרת חוזה החכירה לדורות.
שטחי ציבור קלאסיים יושכרו לאגודה במסגרת חוזה זמני. שיחתם עם האגודה . שטחים אלה לא יכללו בחוזה החכירה לדורות.
בישובים בהם יש זהות ועדים ואין הרחבה למגורים כלל שטחי הציבור יכללו במסגרת חוזה החכירה לדורות. מועצת מקרקעי ישראל קבעה עקרונות ומהלכים שנועדו להסדרה של ענף המלט הגברת תחרות והבטחת אספקה סדירה של חומרי גלם למפעלי המלט מועצת מקרקעי ישראל אישרה היום את המהלכים הנדרשים להבשלת שוק תחרותי בענף המלט מההיבט של אספקה סדירה של חומרי גלם למפעלי המלט בישראל ובאופן שהמדינה תקבל את שווי הפטור באמצעות התאמת התמלוגים. זאת בהמשך להחלטת ממשלה שנועדה לעודד את התחרות בענף המלט.
1. בארץ היו 3 מפעלי מלט בבעלות נשר עד 2015. מפעל רמלה הוא הגדול והחדיש בהם. לאחריו מפעל הר-טוב/שמשון שבבית שמש עם פס ייצור מהדור הישן.
המפעל השלישי הנמצא בחיפה ובו טוחנים קלינקר בלבד.
2. במטרה לעודד את התחרות בענף המלט קיבלה ממשלת ישראל שורה של החלטות במטרה לפתוח את שוק המלט לתחרות. בין השאר המליצה אחת הועדות שקמו בנושא -ועדת הרשקוביץ - להקצות לחברת נשר את מחצבת הגיר ברמלה בפטור ממכרז לתקופה של 35 שנה לפחות.
3. הממשלה קבעה כי על מנת להגדיל את התחרות בענף המלט, על נשר למכור את מפעל המלט בהר טוב לרבות זכויותיה במחצבות הגיר הסמוכות אליו; הר חרוז (קרקע מדינה) ודאר אל עיראק (קרקע פרטית).
4. במהלך שנת 2015 הושלמה עסקת המכירה בין חברת נשר לחברת מלט הר טוב.
כחלק מעסקת המכירה העבירה נשר את זכויותיה במחצבת הר חרוז, תוך שהיא מתחייבת לפעול מול הרשויות הממשלתיות לשם חידוש או הארכת הרשאת החציבה במחצבת הר חרוז לתקופה שלא תפחת מ-10 שנים (סעיף 8.5 להסכם המכר). כמו כן התחייבה נשר כי היא תשפה את מלט הר טוב כנגד הנזקים שיגרמו לה באם לא ינתן אישור לחידוש או הקצאת זכויות חציבה במחצבת הר חרוז לטובת מלט הר טוב. בנוסף לאמור העבירה נשר את זכויותיה במחצבת דאר אל עירק לידי מלט הר טוב.
5. במסגרת עסקת מכירת מפעל הר טוב, נמצא כי חברת נשר השיאה רווח עודף על מכירת המפעל תוך מתן התחייבות לפעול לחידוש הארכת הרשאת חציבה בפטור ממכרז.
