על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה הערב (ג') בנושא תפקוד מערך הכשרות בישראל קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לאמץ את מתווה הכשרות העצמאי ולפתוח את המערך לתחרות אחת ולתמיד.
ד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון מסביר, כי בתפקוד מערך הכשרות ישנם עשרות כשלים מבניים, חוקתיים ותפקודיים הנובעים מהיותו מונופול. מבקר המדינה, מתייחס בדו"ח רק לכשלים הטכנים ומתעלם מהבעיות המבניות הגורמות לאיכות ירודה של כשרות ולבזבוז תקציבי שמתגלגל לכיס של כל אחד מאיתנו. "חידוד נהלים והגברת הפיקוח והרגולציה חשובים ככל שיהיו, לא יוכלו להביא מזור לבעיות המערכתיות של מערך הכשרות. זאת ועוד, הצעת הרבנות הראשית לרפורמה במערך הכשרות שפורסמה לאחרונה מכילה שינויים קוסמטיים בלבד".
מחקר חדש שערך פרידמן ביחד עם אריאל פינקלשטיין, מצא כי מודל הפעילות של מערך הכשרות הנוכחי, הפועל על פי חוק משנות השמונים פוגע באיכות הכשרות, בשירות לעסקים ולתושבים, ומשית עלות גבוהה המתגלגלת לכיסו של הצרכן.
בין הכשלים שמעלה המחקר:
היעדר סטנדרטים אחידים- בעיר אחת ישנן דרישות מסוימות ומעיר אחרת, גם אם מדובר ברשת עם מספר סניפים, הדרישות יכולות להיות אחרות.
ניגוד עניינים- היות והמשגיחים מועסקים על ידי בעלי העסקים, נוצר ניגוד עניינים מובנה בכל הקשור לפיקוח.
רבנים נאלצים להעניק תעודות כשרות לפי חוק, גם אם הדבר מנוגד למצפונם (למשל לבתי עסק בהם מתקיימים אירועים לא צנועים).
חוסר מקצועיות- רבנים מקומיים רבים פועלים ללא ידע עדכני וללא יכולת יישומית של דיני הכשרות בשוק מזון תעשייתי מודרני.
כפילות ועלות כספית גבוהה- כל עסק המעוניין בכשרות מהדרין (בד"ץ), נדרש לשלם גם עבור כשרות זו וגם עבור הכשרות שמעניקה הרבנות הראשית.
בנוסף, המחקר מציג שורה של דוחות ביקורת לאורך השנים, שמצאו כי משגיחים אינם מגיעים בפועל לבתי העסק, עובדים בעבודות נוספות תוך ניגוד עניינים בפעילותם וכי גביית האגרות במקרים רבים אינה תקינה וחורגת מנהלי המשרד לשירותי דת. בהקשר זה, דו"ח משרד האוצר משנת 2015, מצא כי העלויות המושתות על הציבור בגין הוצאות עודפות בשל אופיו המונופוליסטי הנוכחי של מערך הכשרות עומד על כ-600 מליון ש"ח.
בכדי להעניק כשרות טובה וזולה יותר מציעים החוקרים להפריט את מערך הכשרות, לפרק את מונופול הרבנות ולהתבסס על השוק הצורך כשרות הנאמד ב כ-70% מאזרחי המדינה היהודים.
עיקרי הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה:
הכשרות תינתן על ידי גופים פרטיים.
הגופים נותני הכשרות יצהירו על טיב הכשרות שהם נותנים והצרכנים יחליטו אם לסמוך עליה.
תוקם רשות כשרות ארצית שתעסוק אך ורק בהיבטים מנהליים וצרכניים ולא בהיבטים הלכתיים.הרשות תפקח על מימוש מדיניות הכשר פיקוח הכשרות והשירות של הגופים הפרטיים על בסיס הצהרתם על מדיניות הכשרות שלה.
יתרונותיה של הצעה זו הן בביטול המונופול הרבנות הראשית שהוכח כבעל חסרונות רבים, במתן אפשרות לגופי כשרות שאינם משתייכים לזרמים המקובלים על הרבנות הראשית לפעול בשקיפות, בהתמקצעות של גופי הכשרות שבהם יעבדו מומחים בנושאי כשרות ובחיסכון כספי ובירוקרטי רב.
