אחת הדוגמאות לכך היא רשלנות רפואית. לכאורה, לא פעם אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה, שכל מקרה בו המטופל נפגע ומתמודד עם תוצאות לא טובות של הטיפול, הרי שאנחנו עלולים לחשוב שמדובר ברשלנות רפואית. אך זה לא כך, לא כל טיפול לא מוצלח נובע בהכרח מרשלנות. לעיתים מדובר על סיבות אחרות לגמרי שמובילות לידי כך. לכן חשוב לדעת מהי רשלנות רפואית וכיצד מתמודדים איתה בזירה המשפטית.
רשלנות רפואית מוגדרת כמצב, בו מטופל מקבל טיפול שאיננו עומד בסטנדרטים הרפואיים המוכרים באותו מצב וכתוצאה מכך הוא נאלץ להתמודד עם נזק, פיזי או נפשי, זמני או קבוע. כמו כן זה יכול להיות מצב שכתוצאה מהטיפול הוא לא נשאר בין החיים ואז משפחתו יכולה לתבוע פיצויים בגין רשלנות.
לפי אתר קרביט, מצבים קלאסיים של רשלנות רפואית מתרחשים בהריון ולידה, כאשר הרופא לא מבצע שורה של טיפולים שיכולים להתריע על מצבה של האישה או של העובר, בניתוחים כשהרופא לא מבצע את הניתוח כפי שנדרש וכתוצאה מכך החולה נפגע, או כשהחולה מאושפז בבית חולים ומתלונן על כאבים או בעיות אחרות, ואיננו מקבל את הטיפול הראוי. אנחנו יכולים למצוא מצבים של רשלנות רפואית באבחון, טיפול, המלצות לטיפול ביתי ועוד. למעשה בכל שלב במהלך הטיפול, אנחנו עלולים להיתקל בסיטואציות של רשלנות.
כיצד מתמודדים עם רשלנות רפואית
שלב ראשון, יש לאסוף את כל החומרים בנושא. כל פריט מידע חייב להיות אצלנו ביד בשביל שנוכל לבחון כיצד הטיפול התבצע.
שלב שני, עורך דין רשלנות רפואית יגבה מאיתנו עדות, ישמע את הסיפור שלנו, לאחר מכן הוא יגבה עדויות מרופאים מומחים, זאת בשביל להבין האם באמת היתה רשלנות או לא. ייתכן מאוד שאותם רופאים יקבעו שהטיפול בוצע כראוי ופשוט ביש מזל או מצב מסוים יצר את התוצאות של הטיפול.
שלב שלישי, יש לבחון את מידת הנזק שהטיפול גרם. ייתכן מאוד שהנזק לא נגרם כתוצאה מהטיפול וייתכן מאוד שלא נגרם נזק כלל.
בעת תביעת רשלנות שני שלבים שצריך להתייחס אליהם, ראשית, האם נגרם נזק שנית, האם הנזק נגרם כתוצאה מטיפול רשלני. גם אם מוכיחים דבר אחד, חייבים להוכיח גם את השני.
