הפלישה לאדמות המדינה אותרה במהלך פעילות אכיפה של מפקחי החטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל. מדובר בקרקע חקלאית, מחוץ למשבצת החקלאית של מושב בית הלל, הנמצאת בצמוד לגדת נחל החצבני. הפולשים, תושבי בית הלל, שהקרקע כלל לא הקצתה לשימושם, השכירו את הקרקע לעסק מסחרי שפעל במקום ללא היתר ובניגוד לחוק, תוך פלישה לאדמות הציבוריות. בעלי העסק, הניחו במקום ציוד רב והתקינו שער ברזל אשר חסם את דרך הגישה של הציבור אל הנחל האמורה להיות נגישה לרווחת הציבור, כל זאת ללא היתר ובניגוד לחוק.
המפקחים מסרו לפולשים, הן לתושב בית הלל שהשכיר את המקום והן לבעלי העסק שפעל במקום, התראות לפיהן עליהם לפנות את הקרקע, והבהירו להם כי הם מבצעים עבירה של הסגת גבול במקרקעי ציבור, עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל וכי אם לא יפנו את הקרקע הם יפונו בליווי המשטרה.
בנוסף, המפקחים הבהירו לפולשים כי במיקרים בהם מסיגי גבול מסרבים לפנות קרקעות מדינה, רשות מקרקעי ישראל מגישה נגדם גם תלונה למשטרה בגין הסגת גבול, עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל, בנוסף לתביעות כספיות להחזר דמי השימוש בקרקע ועלויות הפינוי הנגרמות לקופת המדינה.
לאחר שהבינו את נחישותם של המפקחים לפנותם, העדיפו הפולשים לפנות את הקרקע בעצמם, על מנת להימנע מתביעות נוספות ומתשלום עלויות השימוש בקרקע ועלויות הפינוי שמוטלות במקרה של פלישה לאדמת מדינה על הפולשים.
הפולשים פינו את כל הציוד מהקרקע, פירקו את השער והחזירו את הקרקע אותה תפסו לקדמותה ולידי המפקחים והמדינה. מפקחי רמ"י תפסו חזקה בקרקע, החזירו את הקרקע למאגר הקרקעות הציבורי ולרווחת הציבור ושילטו את השטח בשלטים המתריעים מפני פלישות חוזרות.
ערן ליבנה, מנהל מרחב שמירה צפון - חיפה ברשות מקרקעי ישראל, אומר: "לפעמים נדמה שאין גבול לחוצפתם של עברייני קרקעות. תושב בית הלל אשר הקרקע הנ"ל כלל לא נמצאת במשבצת החקלאית של המושב ומעולם לא אושר לו שימוש כלשהו בקרקע, השכיר אותה תמורת תשלום לעסק מסחרי אשר לא רק שפעל לא היתרים במקום, אלא אף חסם את דרך הגישה של הציבור הרחב לשמורת הטבע הציבורית. הפולשים נתקלו בנחישות מפקחי רשות מקרקעי ישראל להגן על האדמות הציבוריות והבינו כי מוטב להם להתפנות בעצמם מאשר להסתבך בתביעות והוצאות נוספות. בכך שהפולשים התפנו בעצמם, הם חסכו להם ולקופה הציבורית בזבוז משאבים מיותרים."
