לדברי השופט עטר "בשנת 1998, הנאשם ואחרים מבני משפחתו המורחבת, הקימו מבנים ללא היתר במקרקעין, נטעו עצים והחלו לגדל גידולים חקלאיים. במהלך השנים התקיימו הליכים משפטיים רבים כנגד הנאשם ובני משפחתו, במסגרתם ניתנו החלטות שיפוטיות אשר הורו על סילוק הנאשם ואחרים מהמקרקעין."...
"לאחר שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, הוראה חוקית שאסרה על הנאשם ואחרים, להמשיך ולהחזיק במקרקעין, הנאשם הוסיף להתגורר במקרקעין, בכוונה להחזיק בהם, גם לאחר מתן הוראה חוקית, ותוך הפרתה." ביהמ"ש המשיך והסביר "הנאשם שב וביצע את העבירות, שוב ושוב על מנת לקבוע עובדות בשטח, נוכח טענותיו לזכויות במקרקעין הגם שהנאשם עצמו העיד כי הוא בעליו של נכס מגורים בעיר רהט, ועל כן, לא ניתן לקבל טענה כי ביצע העבירות בשם היעדר כל פתרון מגורים חוקי חליפי". הפגיעה משמעותית "בעיקר בשם העובדה שאין מדובר בהסגת גבול "רגילה", של כניסת אדם לנכס כלשהו לשם ביצוע עבירה, אלא בעבירות שבוצעו מתוך התרסה ומתוך היבט אידיאולוגי".
"הנאשם עצמו הצהיר כי כל עוד לא יינתן פסק דין במסגרת תביעת הבעלות התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ימשיך להיכנס למקרקעין, לגור בהם ולנהוג מנהג בעלים, וזאת חרף הוראות שיפוטיות וצווים שהוצעו כנגדו".
מנהל החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, ישראל סקופ, אומר כי: "מדובר בעבריינות קרקע סדרתית, אשר מחייבת את המדינה והרשות להמשיך ולטפל בנחישות ובעקביות באותן פלישות, וכתוצאה מכך בעלויות עצומות הכרוכות בפינויים ובהריסות החוזרות ונישנות של המבנים הבלתי חוקיים מאדמות המדינה. הגיע הזמן שאותן פלישות יפסקו לאלתר ויסתיים בזבוז המשאבים על חשבון משלם המיסים. מפקחי רשות מקרקעי ישראל יחד עם משטרת ישראל, פרקליטות המדינה וכוחות האכיפה, ימשיכו לפעול ללא לאות בהגנה על האדמות הציבוריות לטובת הציבור כולו והדורות הבאים".
