אחת המחלות המדוברות ביותר בשנים האחרונות היא ללא ספק מחלת הסרטן. היא מצליחה להגיע כמעט לכל פלח באוכלוסייה, כמעט לכל גיל, והיא בעיקר אמורה לעורר בנו את הצורך להיבדק באופן קבוע ולוודא שאנחנו מזהים אותה בזמן – כדי שנוכל לטפל בה בצורה נכונה וטובה יותר.

כלים

הבעיה היא שיש מצבים שבהם אנחנו לא ממהרים להיבדק, למרות שבלי הבדיקה הזו אנחנו עשויים לגלות שהיא מתפשטת בקצב מהיר לאזורים אחרים. זה נכון גם כשמדובר בסרטן הערמונית, וחשוב מאוד להכיר אותו, את הגורמים לו וגם את הדרך הנכונה להתמודד עמו.

קהל היעד: גברים מעל גיל 50

באופן כללי, סרטן הערמונית נפוץ אצל גברים מגיל 50 ואילך, אם כי הוא עשוי להופיע גם אצל גברים צעירים יותר – בשיעורים נמוכים הרבה יותר. בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן, סרטן הערמונית עשוי להישאר ללא שינוי, מה שאומר שגברים רבים עשויים לחיות עם התאים הסרטניים בלי לדעת מכך תקופה מסוימת – ובלי שתירשם הדרדרות במצבם. עם קצב התפתחות איטי יחסית קשה לא פעם לאתר גם את הסימפטומים, אבל זה בוודאי לא אומר שהם לא קיימים, או שלא עשויה לחול הדרדרות מהירה יותר, גם לאברים אחרים בגוף.

הסימפטומים המרכזיים

אמנם הזכרנו את העובדה שפעמים רבות הסימפטומים כלל אינם קיימים בתחילת הדרך, אבל במצבים רבים הם יופיעו גם בשלב מוקדם יחסית – וכדאי להפגין ערנות אליהם. לרוב הסימפטומים יופיעו ככל שהגידול ימשיך להתפתח ובהתאם, הוא גם יפעיל יותר לחץ על צינור השופכה. המשמעות היא שיופיעו תסמינים מוקדמים כמו קושי במתן שתן, לצד עלייה בצורך לתת שתן (בעיקר בלילה). בנוסף עשוי להופיע דם בשתן או במהלך קיום יחסי מין, ובמקרים שבהם הסרטן התפתח ושלח גרורות אל העצמות תופיע גם תחושת כאב בגב, בירכיים או באגן.

איך מאבחנים את המחלה?

אם זיהיתם סימפטום או שיש לכם כל סיבה אחרת לחשוד (או אם אתם פשוט רוצים לישון קצת יותר בלילה), אבחון מוקדם הוא ללא ספק דרך טובה לגלות האם קיימת בעיה או לא. אחת הבדיקות המדויקות והחשובות היא בדיקת פרולריס שמספקת תמונה ברורה ביחס למידת האגרסיביות של הגידול בערמונית. כך אפשר לקבוע תכנית מעקב בלבד, ללא התערבות כירורגית, אם מדובר בסרטן בסיכון נמוך, בעוד בדיקה שתעלה ממצאים לפיהם המצב חמור יותר ודורש התערבות מידית ואגרסיבית – היא בדיקה שתאפשר טיפול מדויק ונכון. הבדיקה הזו למעשה כוללת דגימה של רקמה מהערמונית (או ביופסיה, בעגה המקצועיות) ועל ידי אבחון הדגימה ניתן לזהות את קיומה של המחלה, את עוצמתה ואת הסיכון להישנותה.