ארגון המשמר החברתי מפרסם היום (ג') מהדורה מיוחדת של המדד החברתי לקראת בחירות 9.4.2019 ולסיכום ההצבעות החברתיות של חברי הכנסת במהלך כהונתה של הכנסת ה-20 כולה. "המדד החברתי חושף הבדלים גדולים בין הח"כים והסיעות בהצבעות בנושאים חברתיים בסיסיים כמו חינוך, בריאות, דיור, תחבורה, רווחה, שכר וקצבאות", אומר מנכ"ל המשמר החברתי, יוסי צרפתי, "בכנסת שוררת משמעת קואליציונית נוקשה והממשלה מכריחה את הח"כים מהקואליציה לטרפד הצעות חוק חברתיות, אבל המדד החברתי מראה שיש ח"כים אמיצים מהקואליציה שמצליחים להצביע לפי צו מצפונם וכך מסייעים לחוקים חברתיים לעבור. המדד מראה גם שיש ח"כים באופוזיציה שמתאמצים להגיע לכל ההצבעות על חוקים חברתיים ואחרים שלא טורחים להשתתף בהצבעות עליהם ובכך עוזרים לממשלה להפיל אותם. המדד החברתי מראה מי מדבר ומי עושה – נתונים שחשוב לקחת בחשבון בהצבעה בפריימריז ובבחירות".
בראש המדד החברתי עומד ח"כ איציק שמולי ואחריו חיליק בר, שניהם ממפלגת העבודה, במקום השלישי דב חנין מהרשימה המשותפת ואחריו נחמן שי (מפלגת העבודה) ואילן גילאון (מרצ). יו"ר מרצ תמר זנדברג הגיעה למקום השביעי. כל הח"כים בעשיריה הפותחת של המדד הם ממפלגת העבודה וממרצ פרט לדב חנין ולמיקי לוי מ"יש עתיד" שהגיע למקום ה-10.
יאיר לפיד לא נמצא בכנסת גם כשהיה באופוזיציה
בתחתית המדד החברתי לחברי האופוזיציה (הח"כים הכי פחות חברתיים באופוזיציה) נמצאים יו"ר האופוזיציה ציפי לבני מרשימת "התנועה", עמיר פרץ ממפלגת ה
עבודה, יו"ר סיעת יש עתיד יאיר לפיד, חנין זועבי וג'מאל זחאלקה מהרשימה המשותפת ואורלי לוי אבקסיס שהקימה בשבוע שעבר את רשימת "גשר" המתיימרת להיות רשימה חברתית. הח"כים הללו הפגינו נוכחות דלה במיוחד בהצבעות על חוקים חברתיים. ציפי לבני, למשל, לא טרחה להשתתף בהצבעה על הצעות החוק לפיקוח על מחירי מזון לתינוקות ותגבור הפיקוח על בטיחות אתרי הבנייה. אורלי לוי אבקסיס נעדרה מההצבעה על הצעות החוק לפיקוח על מעונות היום, להנהגת תחבורה ציבורית בשבת ולהנהגת "ברית זוגיות" לזוגות בני אותו מין.
יאיר לפיד הגיע למקום נמוך בכל המדדים החברתיים. כאשר לפיד שימש כשר האוצר הוא טען שאין לו זמן להגיע לכנסת, אך המשיך להפגין נוכחות דלה בהצבעות גם מאז שהפך לח"כ באופוזיציה. יש לציין שהציון הנמוך של עמיר פרץ נובע בין השאר מהעובדה שנעדר ממספר חודשים מהכנסת כאשר חלה בסרטן, אך פרץ הפגין נוכחות דלה בהצבעות לאורך כל כהונת הכנסת הנוכחית.
"ח"כים כמו אבקסיס, לפיד, פרץ ולבני מציגים את עצמם כמנהיגים חברתיים ועושים הון פוליטי מהתדמית החברתית אבל בפועל מתנהגים אחרת לגמרי", אומרת רכזת הפעילות של המשמר החברתי בכנסת, רעות ברג, "ראוי היה שדווקא הם ישתתפו בהצבעות על חוקים חברתיים בסיסיים, אבל הם נעדרים מהן".
הח"כים של "כולנו" מוכיחים: אפשר לשבור את המשמעת הקואליציונית
בתחתית המדד החברתי נמצאים יעקב אשר מיהדות התורה, נאווה בוקר מהליכוד ובצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי. הח"כים הללו הקפידו להגיע דווקא להצבעות שבהן הקואליציה גייסה רוב כדי לבלום הצעות חוק חברתיות ולהצביע נגד ההצעות החברתיות הללו. נאווה בוקר הצביעה, לדוגמא, נגד הצעות חוק חברתיוות בסיסיות כמו פטור מתשלום בתחבורה ציבורית לאזרחים ותיקים והצמדת קצבת הזיקנה לשכר המינימום. סמוטריץ' הצביע נגד הצעות החוק להענקת דמי אבטלה וקצבת זיקנה לעצמאים.
בראש המדד החברתי של חברי הקואליציה (הח"כים החברתיים ביותר בקואליציה) נמצאים ארבעה חברי כנסת מסיעת "כולנו": מירב בן ארי, טלי פלוסקוב, אכרם חסון ורועי פולקמן. אחריהם נמצאים יואב בן צור מיהדות התורה וענת ברקו מהליכוד.
מירב בן ארי נעדרת באופן שיטתי מהצבעות על הצעות חוק חברתיות שהממשלה מנסה להפיל ובכך מסייעת לאופוזיציה להעביר את ההצעות הללו. בן ארי נעדרה, למשל, מההצבעה על ההצעה לאפשר לבן או בת הזוג של הורה לילד חולה (ה"הורה החורג" של הילד) להיעדר מהעבודה לשם טיפול בילד, או ההצעה להנהיג שקיפות בתקציבי מוסדות חינוך ולחייב אותם לפרסם את מקורות המימון הכספיים שלהם. גם טלי פלוסקוב ואכרם חסון שברו את המשמעת הקואליציוניות באמצעות טקטיקה דומה.
במקום הרביעי מלמטה במדד החברתי נמצא מיכאל אורן, גם הוא מסיעת "כולנו", שדווקא הקפיד ליישר קו עם הממשלה ולהצביע נגד הצעות חוק חברתיות. אורן הקפיד, למשל, להגיע להצבעה ולהצביע נגד הגדלת קצבת הנכות של אדם השוהה במוסד סיעודי.
סיעת מרצ הגיעה למקום הראשון בדירוג הממוצע של המפלגות במדד החברתי, ואחריה מפלגת העבודה. הח"כים של מרצ והעבודה הגיעו בממוצע למקומות גבוהים בהרבה, בפער גדול, מהח"כים של שאר הרשימות באופוזיציה: "יש עתיד", "התנועה" (בראשות ציפי לבני), הרשימה המשותפת וח"כ אורלי לוי אבקסיס.
המפלגה שזכתה לציון הממוצע הנמוך ביותר במדד החברתי היא הבית היהודי. "כולנו" היא המפלגה החברתית ביותר בקואליציה, ואחריה ש"ס, בפער גדול מהליכוד ומהבית היהודי.
"אנחנו מפרסמים את המדד החברתי כדי שהציבור ידע מי מהח"כים הצביע על הצעות חוק שנוגעות לרווחה שלו ולהישרדות של מעמד הביניים והשכבות החלשות ולאיזה מהח"כים אכפת מהציבור, וכדי שהח"כים ידעו שהציבור יודע", אומרת דנה גנאל, רכזת המחקר של המשמר החברתי, "המציאות מוכיחה שפרסום המדד החברתי ופרסום מידע על פעילות הח"כים דוחף ומדרבן אותם ליזום הצעות חוק חברתיות וחשוב עוד יותר – להיות נוכחים בהצבעות על חוקים חברתיים. העבודה הבסיסית ביותר של הח"כים היא להגיע להצבעות ולהשתתף בהן והתפקיד החשוב ביותר שלהם הוא להצביע בעד חוקים חברתיים כנגד הלחצים של הממשלה ושל בעלי ההון והלוביסטים שלהם. המדד החברתי חושף מי מהם עושה זאת ומי לא, ויש הבדלים גדולים בין הסיעות".
ההצבעות של הח"כים מסיעת ישראל ביתנו, שחלק מזמן כהונתה של הכנסת ה-20 נמצאה בקואליציה וחלק ממנו הייתה באופוזיציה, היו חברתיות יותר מאלה של הח"כים בקואליציה ופחות חברתיות מאלה של הח"כים באופוזיציה. המדד החברתי הנוכחי אינו כולל חברי כנסת שלא כיהנו במשך רוב כהונתה של הכנסת ה-20 (כאלה שכיהנו פחות משנתיים), וכן את שרי הממשלה, שעסוקים בתפקידיהם כשרים ומגיעים מעט מאוד להצבעות.
המדד החברתי מבוסס על אלגוריתם שמדרג את הח"כים לפי ההצבעות שלהם במליאה על הצעות חוק כלכליות-חברתיות. דירוג חברי הכנסת עולה ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים חברתיים ונגד חוקים אנטי-חברתיים, ויורד ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים אנטי-חברתיים ונגד חוקים חברתיים. החישוב התבצע על בסיס עבודת תכנות של פעילי המשמר החברתי בעזרת מערכת הקוד הפתוח "כנסת פתוחה" שפיתח ארגון הסדנא לידע ציבורי.
