טבעות נישואין – מתי זה התחיל?
בתקופת מצרים העתיקה
טבעות נישואין ניתן לאתר כבר בתקופת מצרים העתיקה, לפני כ-4800 שנים, כאשר הקדמונים החליפו ביניהם טבעות עשויות מקנה או מפפירוס קלועים. המצרים נהגו להניח טבעות אלה על האצבע הרביעית של יד שמאל של בת הזוג, מתוך אמונה כי ׳ווריד האהבה׳ זורם מאצבע זו היישר אל הלב.
בדומה לטבעת נישואין של ימינו, טבעת אהבה זו נענדה כדי לסמל מחויבות של בני הזוג זה לזו. המצרים גם ראו בצורת המעגל סמל רב עוצמה, והמעגל האינסופי של טבעת הנישואין, מסמל הבטחה שהיא נצחית.
גם לחלל שבמרכז הטבעת הייתה משמעות בתקופות העתיקות. זה לא נחשב סתם לחור של הטבעת, אלא לשער או לדלת – כלומר לפתח שמוביל לדברים ולאירועים ידועים ובלתי ידועים. כשגבר נתן לאישה טבעת, זה סימל אהבה בלתי נגמרת ואלמותית.
בימי יוון ורומי
הטבעות העתיקות, שהיו עשויות מחומרים שלא החזיקו מעמד זמן רב, הוחלפו עד מהרה בטבעות עשויות מעור, עצם או שנהב. ככול שהחומרים ששימשו לייצור הטבעות היו יקרים יותר, כך האהבה שהפגין האוהב לאהובתו הייתה עזה יותר. ערך הטבעת מסמל גם את העושר של הנותן.
היוונים והרומאים כבר ענדו את אותן טבעות עשויות מעור, עצם או שנהב. אמנם, עדיין לא היו אז תכשיטי זהב או מטבעות אירוסין משובצות יהלומים, שמקובלים בימינו, אבל באותן שנים החלה המסורת של טבעות נישואין עשויות מברזל.
בקרב השכבה האמידה יותר אפשר היה להתחיל לראות גם את תחילתן של טבעות זהב וכסף, לציון הנישואין.
מהאימפריה הביזנטית והלאה – סוג של תכשיטים בעיצוב אישי
לא עבר זמן רב עד שהחל טרנד של תכשיטים בעיצוב אישי. במהלך האימפריה הביזנטית נהגו הצורפים לחרוט את דמויות בני הזוג על הטבעות.
במאה ה-15 הפכו טבעות פוזי (Posie rings) לפופולריות ביותר. הכוונה היא לטבעות זהב עם כיתוב קצר על גבי השטח הפנימי של הטבעת. טבעות אלה היו מבוקשות מאות בין המאות ה-15 וה-17 באנגליה ובצרפת, כמתנות לאוהבים.
הכיתוב היה בדרך ציטוט כלשהו מסיפורי חיזור, בשפה קדומה, כמו עירוב של לטינית ואנגלית או צרפתית ונורמנית. טבעות אלה ניתנו כמחווה לאכפתיות או כמתנה.
ככול שחלף הזמן, הפך הכיתוב על הטבעת לאישי יותר, עם חריטות שנוספו, כאמור, בחלק הפנימי של הטבעת כדי לשמור על פרטיות המסר, וכדי שהמסר יהיה קרוב לזו שעונדת את הטבעת.
גם בימינו, זוגות רבים עדיין בוחרים להוסיף חריטה לטבעות הנישואין שלהם, כדי להעניק להן מגע רומנטי אמתי.
טבעות נישואין כתכשיטי זהב אולטימטיביים
טבעות נישואין הפכו יותר ויותר משוכללות, ככול שחלפו השנים. בימי הביניים היו טבעות נישואין שמראות שתי ידיים לפותות באהבה. בכול אופן, טבעות גימל (Gimmel rings) בין המאה ה-15 והמאה ה-17 הן אולי הטבעות המסובכות ביותר שהומצאו עד כה. טבעות אלה מורכבות מ-3-2 טבעות המשתלבות זו בזו, וכאשר הן נענדו יחדיו הן יצרו טבעת שלמה אחת.
כשהחלו העיצובים הראשונים של טבעות הגימל, היו החתן והכלה עונדים טבעת אחת מטבעות אלה במהלך היום, וכשהגיע יום החתונה, ענדה הכלה את שילוב הטבעות כסמל לאיחוד בין האוהבים.
טבעות נישואין וטבעות אירוסין בימינו
היום, אין באמת כללים בכול מה שקשור לטבעות נישואין. זוגות עדיין נוטים לענוד את טבעת הנישואין על האצבע הרביעית של יד שמאל, לוקחים השראה מאותו וריד אהבה במסורת המצרית העתיקה, וגם עדיין רואים במעגל שמאפיין את הטבעת – סמל של משהו שלא נגמר ללא התחלה וללא סוף.
בימינו, יש לזוגות חופש בחירה רב יותר לבחור את סגנון הטבעת שמתאים להם, כמו:
טבעות נישואין מסורתיות.טבעות נישואין או טבעות אירוסין משובצות יהלומים כדי להוסיף להם קצת ברק.טבעות נישואין משובצות באבני חן צבעוניות כדי להעניק מגע של אישיות או אינדיבידואליות שונה במקצת מהמקובל.
