הפיכת הפונדקאות לאופציה ממשית היא למעשה תוצר נלווה של פיתוח תהליך ההפריה חוץ גופית בשלהי שנות ה-70.
נכון לראשית המאה ה-21 יש לפונדקאות משמשת כמענה בשני תרחישים עיקריים:
- נשים שמסיבות רפואיות או אחרות אינן מסוגלות או אינן רוצות לשאת ברחמן עובר, המבקשות להפוך לאימהות, במסגרת זוגיות או במסגרת הורות יחידנית
- זוגות גברים חד מיניים המעוניינים להפוך להורים
נציין כי לצד שני תרחישים אלו ישנם מקרים שונים ומגוונים בהם פונדקאות שימשה ומשמשת כפתרון אפשרי.
העובר המועבר להריון ברחם האם הפונדקאית נוצר בתהליך הפריה חוץ-גופית, אם בהפריה ביצית וזרע של זוג ההורים המיועד, אם בתרומת ביצית וזרע הורה מיועד ואם בתרומת ביצית ותרומת זרע.
היבטי חוק ומוסר
כאמור לעיל במהלך ביצוע הליך פונדקאות משמש גופה של אישה אחת לצרכיהם של אנשים אחרים, על כן ניתן להבין מדוע הליך זה מעורר שאלות בנושאי אתיקה, חוק, מוסר, דת וכדומה. הדיון בשאלות אלו מתקיים סביב תחום הפונדקאות מרגע היוולדה וניתן לקבוע כי גם עשרות שנות דיון שכזה לא הביאו לגיבוש תשובות מוסכמות ברמה העולמית, ברמה המדינתית ואף ברמת ציבורים וקהלים שונים בכל חברה.
ברמה המדינתית ההתייחסות החוקית לפונדקאות משתנה ממדינה למדינה, אם זה ניתן לשרטט כמה קווים משותפים בחקיקה בעניין זה: ראשית ישנן מדינות אשר אוסרות על פונדקאות באופן מוחלט, לאחר מכן ישנן מדינות המאפשרות פונדקאות עבור זוגות סטרייטים בלבד וכמענה לבעיות רפואיות בלבד, כמו כן ישנה במקרים רבים התייחסות לסוגיית התגמול/פיצוי הכספי לו זכאית אם פונדקאית, זאת כהתייחסות לחשש לניצול גופן של נשים המתמודדות עם קושי כלכלי.
בהקשר זה נציין כי החשש ממערכת יחסים כלכלית מנצלת בתחום הפונדקאות גרמה לכך כי במקרים רבים הגורם המתווך בין הצדדים הוא עמותת פונדקאות ולא חברה מסחרית רגילה.
המצב בישראל
ב-1996 חוקקה הכנסת חוק אשר ביקש להסדיר את תחום הפונדקאות בישראל. במסגרת הוראות החוק נקבע כי בני זוג ששהם גבר ואישה בגירים יכולים להגיע להסכמה עם אם פונדקאית לגבי שימוש בשירותיה. בשנים לאחר חקיקת החוק תוקנו בו מספר תיקונים, זאת לצד שינויים דה פקטו. כך למשל נקבע כי זוג הורים או אם יחידנית שהם הורים ל-3 ילדים או למעלה מכך, אינם יכולים להשתמש בשירותי פונדקאות, במקביל התאפשר גם לנשים המעוניינות בהורות יחידנית לעשות גם הן שימוש בפונדקאות
במהלך השנים עשו ארגוני זכויות קהילת הלהט"ב נסיונות במישור הציבורי, החוקי והמשפטי לאפשר את הפונדקאות גם לזוגות גברים חד מיניים. ב-2021 קבע בג"ץ כי יש לתקן את החוק כך שיתאפשר שימוש בפונדקאות לזוגות גברים חד מיניים וכן לגברים יחידניים.
