כל העמים האחרים מרגישים בליבם ובבשרם אחדות טבעית, השתייכות לאותו מקום ותרבות, ואולם עם ישראל שונים אחד מהשני. בעצם עם ישראל הוא מעין יצור כלאיים, אינטגרציה בין העמים השונים שלא ברור בכלל מה משותף בין כל אחד מחברי העם הזה. העם הזה לא יורד טוב בגרון לשאר העולם, תמיד יש שנאה כלפינו, אנטישמיות, חוסר לגיטימציה כלפינו, תמיד אנחנו תחת עדשה שונה צאוד מיתר העמים. בעצם העם היהודי, כפי שמסבירים בני ברוך, נוצר בבבל, כשאב האומה, אברהם, אסף אליו לאוהל אנשים מכל העמים שרצו להצטרף לדרכו, היהדות, מלשון התאחדות, התייחדות, בין כל חברי העם לבין הכוח העליון, אלוהים. עם ישראל, כשחברי הא מה הם מאוחדים ומחוברים, זוכה לכבוד מלכים ויחס מועדף מצד אומות העולם, וכאשר הוא בפירוד ובשנאה הוא סובל מיחס מופלה לרעה, אנטשמיות, רדיפה וניסיונות השמדה.
בעם ישראל טמון המפתח להבאת כל העולם כולו למדרגה הבאה של הקיום, קיום רוחני, נצחי ואינסופי.
באופן טבעי, אומות העולם מאשימות אותנו בכל דבר רע שהם חשים, הם באופן אינטואיטיבי מאגישים שעם ישראל הוא השורש, הגורם והמפתח לכל הבעיות והפתרונות. עם ישראל הוא אוסף של אנשים, כנגד שבעים אומות העולם, מעין מיניקוסמוס של האנושות כולה, תפקידו של עם ישראל הוא לבצע את התיקון בקטן, ואחרי שהוא יצליח הוא יעביר את הדוגמה לשאר העולם ויגרום לתיקון שלו בגדול, על פני כל הגלובוס.
עם ישראל הפך לעם במעמד הר סיני, והיה שם תנאי, תנאי שתקף עד היום. עלינו לחיות בערבות, כאיש אחד בלב אחד, באהבה. את השיטה הזו עלינו להנחיל לכל אדם בעולם, לשם כך הופצנו לכל עבר. זו היתה המטרה האמיתית של היציאה לגלות. לאחר שעם ישראל יצא לגלויות על מנת שיתערבב בעולם, בכל פעם הוא התחבר מחדש, עד הגלות האחרונה שהיא בימינו אנו, שבסופה כל העולם יתאחד ויתעלה
