מהו המוסד לענייני ירושה?
הרשם לענייני ירושות הוא המוסד אשר מקבל את כל הבקשות לצווי ירושה, לצווי קיום ירושה ובקשות נוספות בהתאם לדין. המוסד הוא חלק מאגף האפוטרופוס הכללי ולשכותיו פרוסות במחוזות ירושלים, באר שבע, תל אביב, חיפה ונוף הגליל (נצרת עילית). בעוד בחלק מהבקשות יסתיים ההליך במתן צו ירושה ו/ או קיום צוואה על ידי הרשם, ישנם מקרים בהם הבקשה תועבר לבית המשפט לענייני משפחה.
מהו עזבון?
עיזבון הינו כלל הזכויות, הנכסים והחובות אשר הצטברו לאדם פלוני בימי חייו, כשיעורם נכון למועד פטירתו. חוק הירושה קובע, כי במסגרת מסת נכסי העיזבון לא נכללות הזכויות המגיעות לאותו מנוח על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקרן פנסיה או בקופת תגמולים. נכסי העיזבון ניתנים למימוש לא בטרם שיינתן צו ירושה או צו קיום צוואה לעיזבון המוריש. זכויות המגיעות על פי פוליסת ביטוח, קופת תגמולים או קרן פנסיה, לעומת זאת, ניתנות למימוש על פי הפרוצדורה הקיימת אצל הגוף שבו מנוהלות הזכויות.
לקריאה נוספת: על גירושין בהסכמה >>>
ירושה כשיש ידועים בציבור
סעיף 55 לחוק הירושה מתייחס למושג הידועים בציבור. סעיף זה קובע כי יורש על פי דין הינו אדם אשר ניהל עם המנוח חיי משפחה במשק בית משותף, כל אימת שהיורש והמנוח לא היו נשואים לאחרים. במילים אחרות, החוק קובע שלושה תנאים מצטברים היוצרים זכאות לרשת את בן הזוג הידוע בציבור – חיי משפחה, משק בית משותף ושאיש מבין הצדדים לא היה נשוי לאחר. זכות הירושה המוענקת לידוע בציבור במסגרת החוק יכולה להישלל רק מכוח צוואה.
מהי הסתלקות יורש?
ויתור על ירושה נקרא הסתלקות מעיזבון או מירושה או מצוואה והוא מוסדר בסעיף 6 לחוק הירושה. יורש מעוניין לעיתים לוותר על חלק מהמגיע לו או כל המגיע לו מן העזבון.
הדרך לביצוע הסתלקות מירושה היא, בהודעה אל הרשם לענייני ירושה. אם התיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה, ההודעה תהיה לבית המשפט. הויתור נעשה בכתב. למעשה, הדרישה היא לחתום על תצהיר. דוגמה לנוסח תצהיר הסתלקות מעיזבון ניתן למצוא בסוף המאמר. הדרישה לחתום על תצהיר נובעת מחשיבות מעשה הויתור. אין מדובר בעניין של מה בכך ומי שמסתלק מחלקו בירושה צריך להבין את תוצאות מעשהו.תקנה 16 לתקנות הירושה קובעת כי יש לפרט בתצהיר ההסתלקות: מי המסתלק; מה שיעור ההסתלקות; ולטובת מי הסתלק (כשההסתלקות לטובת אדם מסוים). כמו כן, אם המסתלק הינו קטין, יש לציין זאת בתצהיר.
ניתן "להסתלק" בשני אופנים מרכזיים:
הסתלקות כללית – מדובר בהסתלקות מירושה שלא לטובת גורם אחר, אלא הסתלקות כללית. בהסתלקות בדרך זו – החלק בעזבון שהיה מיועד ליורש שהסתלק, עובר ליורשים על פי דין של הנפטר, בהתאם לחלקיהם בירושה על פי דין.
הסתלקות ספציפית – מדובר בהסתלקות מעיזבון לטובת אדם ספציפי, אולם הדבר אפשרי רק לטובת בן/בת זוג של הנפטר, אחיו וילדו של הנפטר. כאשר מדובר באחד מאלה – ניתן להסתלק באופן ספציפי לטובתם ואזי יראו בגורם שלטובתו הסתלק, כיורש מלכתחילה.
יכול לעניין אותך גם: 6 טיפים למתגרשים טריים
איך מתחלקת הירושה?
את נכסי ירושתו של אדם ניתן לחלק בשתי דרכים מרכזיות: חלוקת ירושה על פי דין וחלוקת ירושה על פי צוואה. חלוקת הירושה על פי דין מתייחסת למקרים בהם לא השאיר אחריו המנוח צוואה, וחלוקת ירושה על פי צוואה מתרחשת כאשר המנוח השאיר אחריו צוואה.
חלוקת ירושה על פי דין - זו החלוקה הנעשית במקרים בהם לא נכתבה צוואה על ידי המנוח טרם מותו. יש לומר כי גם במקרים בהם צוואה נפסלת מסיבות שונות, ולא כתב המנוח צוואה קודמת – מחלקים את עזבונו באמצעות שיטת החלוקה על פי דין. שיטת חלוקה זו מתבססת על האמור בחוק הירושה סעיפים 10 -17. חוק הירושה קובע כי כאשר לא הושארה צוואה מחולק העזבון בין קרוביו של המנוח. המונח קרובים מתייחס לקרבת דם, להוציא את בן או בת הזוג של המנוח אשר יורש אע"פ שאינם קרובים מבחינה זו. חוק הירושה מאפשר גם לאנשים אשר נולדו לאחר מות המצווה לרשת את חלקם, ובלבד שנולדו בתוך 300 ימים מיום פטירת המצווה. במידה ולא קיימים יורשים, מועברים נכסיו של המנוח לידי האפוטרופוס הכללי, והוא שומר עליהם במשך מספר שנים. במידה ולאחר זמן זה לא התייצבו יורשים מועבר העזבון לידי קופת המדינה.
חלוקת היורשה על פי צוואה - אינה נושאת בתוכה שיטת חלוקה משל עצמה, אלא היא מעניקה תוקף וסמכות חוקית למסמך הצוואה אשר נכתב על ידי המנוח טרם מותו. חלוקה זו שואבת את כוחה מעקרון חופש הציווי, המעניק סמכות כמעט בלתי מוגבלת לציוויו של האדם ולחירותו לפעול בנכסיו כראות עיניו. כמובן שגם לחירות זו יש מספר הגבלות, ובית המשפט נאלץ לעיתים לפסול צוואה או למנוע מהיורשים לקיימה, אולם דרך המלך היא לאשר את החלוקה המבוקשת על ידי המנוח.
בנושא קשור, מוזמנים לקרוא גם על: צו קיום ירושה >>>
איך מתחלקת הירושה?
כאשר אדם נפטר ואין כלל תובעים לרשת את עזבונו מועברים נכסיו לידי האפוטרופוס הכללי. מוסד זה שומר על נכסי המנוח במשך מספר שנים (עד תקופה של 15 שנים), בהמתנה להופעתו של יורש עתידי. לאחר תקופה זו מועבר עיזבונו לידי המדינה, והמדינה משתמשת ברכוש זה "למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד". במצבים שונים רשאי שר האוצר להעביר כספים אלה לעמותה או לאדם ספציפי. המדינה אינה מוגבלת במשך הזמן שבו היא אחראית על נכסי העיזבון, וביכולתה להשאיר אותם בחזקתה או למוכרם. במידה ויורש מופיע לאחר הלאמת העיזבון, על המדינה להעניק לו את הנכס או את שוויו.
אשמח לעזור תמיד בכל עניין הקשור לירושה או צוואה.
