בית המשפט השלום בתל אביב בפסק הדין, דחה בית המשפט את טענות חברת הביטוח, אשר טענה כי המנוח לא נפגע בתאונת דרכים, אלא בחר בכוונה תחילה לשים קץ לחייו בשל המצב הנפשי הרעוע בו היה נתון ולפיכך, לא מדובר בנסיבות המקימות לה חבות לפיצוי מכוח החוק.
משפחת המנוח טענה כי המנוח נפגע בעת שניסה לחצות כביש
בכתב התביעה, טענה משפחת המנוח כי המנוח נפצע אנושות עת ניסה לחצות כביש בסמוך ליישוב בית שמש ונפגע ממשאית חולפת בראשו באופן חמור, כאשר לאחר 8 ימים בהם שהה מחוסר הכרה בבית החולים, נפטר לבסוף המנוח מפציעתו.
המשפחה טענה באמצעות עו"ד תאונות דרכים מטעמה כי כי המדובר בתאונת דרכים ומאחר וחברת הביטוח היא זו אשר ביטחה את המשאית כדין, עליה לפצות את המשפחה (יורשי המנוח) בגין נזקיה.
חברת הביטוח טענה כי המנוח קפץ מהמעקה בכוונה להתאבד
חברת הביטוח טענה כי היא אינה אחראית לנזקי המנוח מאחר ואין המדובר בתאונת דרכים, אלא בהתאבדות שכן, המנוח המתין על מעקה הבטיחות של הגשר עד להגיע רכב כלשהו במטרה לקפוץ על אותו הרכב ולסיים את חייו.
חברת הביטוח אף טענה, כי אף נהג המשאית העיד כי המנוח לפתע קפץ אל המשאית שלו כנראה במטרה להתאבד, כי אחרת אין סיבה הגיונית אחרת להתנהלות זו של המנוח.
חברת הביטוח ניסתה לתלות את התאבדותו של המנוח אף במצבו הנפשי שככל הנראה אף הוא הביא לרצונו לשים קץ לחייו באופן בו קרה.
חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח כי המנוח התאבד
בית המשפט דחה את גרסת חברת הביטוח כאשר קבע, כי:
- לא הוכח כי המנוח "קפץ" ממעקה הבטיחות.
- מהראיות שהוצגו בתיק (אף מדו"ח בוחן התנועה שבחן את אירוע התאונה) עלה, כי המנוח עבר את המעקה בכדי לחצות את הכביש, כאשר תוך כדי שחצה נפגע מהמשאית ואף לא עלה כל אזכור להתאבדות בדו"ח בוחן התנועה.
- גרסת נהג המשאית התגלתה כלא אמינה (בלשון המעטה) ומלאת סתירות, באשר לא הייתה כל עקביות בין הגרסה שמסר לבוחן התאונה (במקום התאונה), לבין הגרסאות שמסר במשטרה לאחר התאונה לבין זו שנמסרה לבית המשפט עצמו.
- אמנם המנוח היה נתון במצב נפשי בעייתי, אך אין בכך כדי להצביע על כוונתו לשים קץ לנפשו במועד התאונה.
- נתוני הפגיעה הפיזיים במשאית, מתיישבים יותר עם העובדה שהמנוח נפגע מהמשאית תוך כדי שניסה לחצות כביש ולא מכך שקפץ אליה במהלך ניסיון התאבדות.
מדובר בתאונת דרכים – חברת הביטוח תפצה ביותר ממיליון ש"ח
מאחר וחברת הביטוח כשלה בהוכחת אירוע התאונה כאירוע התאבדות של המנוח ומהראיות שהוצגו בפני בית המשפט, עולה בוודאות סבירה כי המדובר בתאונת דרכים שאירעה תוך כדי שניסה המנוח לחצות כביש, הרי שהאחריות לפיצוי מוטלת לפתחה של חברת הביטוח.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי חברת הביטוח תפצה את המשפחה בסכום של למעלה ממיליון ₪ (לרבות בגין הפסד השתכרות של המנוח והוצאות קבורה, ועוד) ובנוסף, תשלם שכר טרחת עורך דין בסכום של כ-130,000₪.
רבות דרכיהן של חברות הביטוח להתחמק מתשלום דמי הביטוח למבוטחיהן, אך המקרה דנן מראה בדיוק כי חברות הביטוח לא יבחלו בשום אמצעי בכדי לעשות כן, גם במחיר של פגיעה בכבוד המת.
לקריאת פסק הדין המלא ראו: 49925-10-18.
