נתוני סכום שנת 2009 של משרד הרווחה והשירותים החברתיים מעלים כי במהלך שנה זו שהו 748 נשים ו- 1059 ילדים ב – 13 מקלטים לנשים מוכות המופעלים על ידי משרד הרווחה בכל הארץ. לעומת 692 נשים ו- 1016 ילדים בשנת 2008.
המקלטים הפזורים ברחבי הארץ מופעלים על ידי עמותות שזכו במכרזי הפעלה מטעם משרד הרווחה, ובפיקוחו.
שר הרווחה, יצחק הרצוג: "צר לי שהיום הזה לציון אלימות נגד נשים, עומד בסימן פרשה חדשה ומתוקשרת שעולה ממנה חשד לניצול ופגיעה בנשים. אסור לשכוח שלצד פרשיות מתוקשרות כל כך, ביום יום, אנחנו נתקלים באלפי מקרים של פגיעה בנשים ואלימות נפשית, פיזית וכלכלית שמתנהלת כנגדן. המקרים האלה שלא מגיעים תמיד למשטרה ובטח לא לתקשורת – הם המקרים בהם צריך לטפל! בל נשכח. מעבר לכותרות הגדולות שמכתיבות את סדר היום, חיות נשים רבות בישראל במציאות של השתקה וטרור"!
כ- 76% מהנשים פנו או הופנו למקלט עקב אלימות של בן זוגן (בעל או בן זוג), כ- 4% עקב אלימות הגרוש וכ-20% עקב אלימות המשפחה הקרובה (אח, אם, ילד).
רוב ההפניות (64%) נעשו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים, 18% ע"י המרכזים לטיפול באלימות במשפחה.
למקלטים מגיעות נשים ללא הבדל גיל, מוצא, דת, לאום ורמת השכלה, שאינן יכולות להישאר בביתן מפאת אלימות כנגדן.
בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה נשים מגיעות למקלטים בעיקר עקב אלימות פיזית, מרבית הנשים ששהו במקלטים (70%) סבלו מאלימות נפשית ומילולית, מאלימות פיזית (63%), כלכלית (47%) ומינית (24%) . חלק ניכר מהנשים חוות יותר מסוג אחד של אלימות בו-זמנית.
על פי הנתונים מסתמנת ירידה בגיל הנשים הפונות, 85% מהנשים גילן פחות מ- 40 שנה (מתוכן: 59% בגילאי 26-40 ו-25% בגילאי 18-25) וכן רוב גדול מהנשים (81%) סבלו מהאלימות במשך 5 שנים ומעלה עד לפנייה למקלט.
שיעור הנשים העולות מחבר המדינות ומאתיופיה (16% ו- 11% בהתאמה) . כמו כן 28% מהנשים הפונות הינן מהחברה הערבית. מתוך 13 המקלטים, ישנם 2 מקלטים לנשים וילדיהן מהחברה הערבית, מקלט אחד לאוכלוסייה יהודית וערבית, יחד עם זאת, נשים מכל האוכלוסיות משתלבות עם ילדיהן בכל המקלטים.
הנשים מגיעות עם ילדיהן מכל רחבי הארץ ומטופלות על ידי הצוות המקצועי, האמון על מתן סיוע בשעת משבר, בניית תחושת ביטחון הערכה, וכבוד עצמי, הקניית תחושת בחירה וקבלת החלטות עצמאית בתכנון עתידה של האישה ועתיד ילדיה, מתן מידע על מיצוי זכויות ובניית כלים בסיסיים להתמודדות.
משך השהות של אישה במקלט משתנה בהתאם לצרכי הטיפול בה ומידת ההגנה לה היא זקוקה. בשנת 2009, פחות ממחצית מהנשים (46%) שהו במקלטים עד חודש; כחמישית (18%) שהו בין חודש לשלושה חודשים, 12% שהו שלושה חודשים עד חצי שנה, 10% בקירוב שהו חצי שנה עד שנה ו-15% שהו מעל לשנה, או עדיין שוהות במקלטים.
מרבית הילדים ששהו עם אמותיהן במקלטים (68% ) היו בגילאי לידה עד 6, 21% בגילאי 7-10 והיתר בגילאי 11 ומעלה. מדובר בילדים שחוו בדרך כלל אלימות קשה במשפחתם והיו קורבן להתעללות והזנחה. לרוב, דימויים העצמי פגוע, הם סובלים מחסכים רגשיים, התפתחותיים, לימודיים וחברתיים.
במהלך שנת 2009, עזבו את המקלטים 653 נשים, מתוכן כרבע עברו להתגורר עם הורים וילדים בוגרים, או עם קרובים מהמשפחה המורחבת, 7% חזרו לבן הזוג, לאחר ניסוח הסכם כבסיס לחיים משותפים ואילו 10% חזרו לבן הזוג ללא הסכם.
5% מהנשים חזרו לביתן לאחר הרחקת הגורם האלים, מעט יותר מחמישית מהנשים יצאו לחיים עצמאיים בקהילה, 10% עברו למקלט אחר או יצאו לדירות קלט ומעבר, ול-20% נמצאו פתרונות אחרים.
יודגש כי עיקר העבודה עם נשים / גברים ומשפחות בתחום האלימות במשפחה נעשית בקהילה במסגרת 73 מרכזים לאלימות במשפחה הפזורים ברחבי הארץ. (לעומת 71 מרכזים שפעלו בשנת 2008). מרכזים אלו טיפלו ב- 8545 משפחות וב-10,000 נשים / גברים בעבודה פרטנית,קבוצתית ומשפחתית. מרבית המטופלים בשנת 2009 היו נשים. 19% מהמטופלים היו עולים. למעלה מ- 50% מהם יוצאי בריה"מ לשעבר.
נחום איצקוביץ, מנכ"ל משרד הרווחה: "הטיפול בנשים הוא חיוני והכרחי, אך יש לזכור כי באותה העת עלינו לטפל בגברים האלימים, שכן חלק מהנשים מסכימות לחזור אליהם לאחר אירוע האלימות. בשנת 2011-12 נרחיב את מגוון הכלים לטיפול בגברים אלימים".
טיפול משרד הרווחה בגברים אלימים נעשה במספר מישורים. במסגרת ההליך הפלילי מופנים לתסקיר של שרות המבחן למבוגרים כ- 4500 גברים בגין עבירות אלימות כנגד בנות זוג מתוכם מטופלים כ- 2600 גברים במסגרת צווי מבחן וצווי של"צ- שירות לתועלת הציבור. בנוסף עורך שירות המבחן טיפול קבוצתי לגברים אלימים- 30 קבוצות בשנה ברחבי הארץ, לרבות קבוצות בשפה הערבית והרוסית למטופלים דוברי השפות. בנוסף, מתקצב המשרד את "בית נועם"- הוסטל לטיפול בגברים המופעל בתקצוב, ליווי מקצועי ופיקוח של שירות המבחן למבוגרים. בהוסטל מטופלים מידי שנה כ-39. במחקר שנעשה עולה כי 90% מבוגרי ההוסטל לא חוזרים להתנהגות אלימה.
לצד זאת, קיימות דירות למורחקי בית -לגברים מורחקי בית, עפ"י צו של ביהמ"ש לצורך מתן סיוע נפשי בשעת משבר וגיוס הגברים לטיפול בשלב האקוטי של ההרחקה.
כמו-כן, מופעלות קבוצות טיפוליות לגברים אלימים- במסגרת המרכזים למניעת אלימות במשפחה הפזורים ברחבי הארץ, מתקיימות גם קבוצות טיפוליות לגברים אלימים במטרה להגביר את מודעותם לדפוס ההתנהגות הבעייתי ולציידם בכלים ומיומנויות להתמודדות לא אלימה עם מצבים שונים. בקבוצות אילו משתתפים מידי שנה מאות גברים.
