בקווים עדינים, נאיביים ורגישים עד כאב מציירת רחלי (35), את אמה קתלין ז"ל מתוך צילומי ילדות אותנטיים מבודפסט. זיכרון ילדות וגעגוע כובש הופכים את עבודותיה לחד פעמיות, נוגעות, צורבות, מרגשות. אלבום התמונות הישן מתעורר לחיים והופך ליצירת אמנות אישית ונדירה. שמן על קנבס לצד צילומים משפחתיים בשחור לבן ורישומי עיפרון
רחלי נוימן (35), נולדה בבודפסט הונגריה להורים בוהמיינים. אביה מורן חיינל (Moran Haynal), צייר הונגרי ידוע המתגורר בימים אילו בגרמניה, ואמה קתלין ז"ל שעבדה בעיתון גרמני.
כשהיתה בת 15, שבוע לפני מלחמת המפרץ בשנת 1991, החליטו הזוג לנטוש את כל הטוב ההונגרי, להותיר את משפחתם בהונגריה ולעלות לישראל שעליה חלמו כל חייהם. רחלי מצאה עצמה עם אחותה הצעירה ממנה בשנתיים, בעיצומו של גיל ההתבגרות בחדר האטום עם מסכת אב"ך במרכז קליטה, מנסה להתמקם בארץ הקשה והחדשה. את מפלטה מצאה בציור.
היא ציירה מאז ומעולם, עוד בטרם ידעה ללכת, כבר אחזה בכן הצבע. התבוננה באביה ולמדה את רזי המכחול. בתחילה חיקתה את סגנון האב, שהיה פרוע וצבעוני, ואט, אט סיגלה את עצמה מעצמה.
לפני כ-8 שנים, באופן פתאומי, נפטרה אמה קתלין מדום לב בגיל 53. חסרונה האדיר, הותיר ברחלי חלל עצום והיא ניסתה למלא אותו בכל דרך. המוות זעזע את חייה עד כלות ושינה אותם. היא התגרשה, אימצה את שם משפחתה של אמה "נוימן" , נטשה את שם אביה (שעבר למינכן גרמניה), ועברה להתגורר בכפר-סבא עם בן זוג חדש.
אלבום תמונות ישן, מילדותה האירופאית, הפך לידידה הקרוב, והיא נברה בו, כמו מנסה להיזכר, כמו מנסה לא לשכוח. את המראות, את הריחות, את טעמי הילדות שהלכו והתרחקו. מארץ רחוקה, מאמא שנפטרה בטרם עת.
היא החלה לצייר אותו, בקווים עדינים, נאיבים ורגישים עד כאב, ציירה צילום אחר צילום. מנסה לדבוק באותנטיות מחד, אך מאידך מאפשרת לעצמה להיכנס מחדש לתוך תקופה שהיתה ואיננה.
כ-30 עבודות שמן על קנבס, יוצגו בתערוכה לצד צילומים משפחתיים בשחור-לבן ורישומי עיפרון. ציוריה נפרסים לאורך חייה, כתינוקת בזרועות אמה ועד נעוריה האירופאים בהונגריה הקומוניסטית.
דבקה באותנטיות, בצבעי הבגדים, בהבעות הפנים. כמו מנסה לשמר, בכוח, שאף זיכרון לא יברח. כמו מנסה לחיות שוב את חייה. החל מהרגע הראשון, מהמגע הראשון של אמא. כמו מנסה לעטוף אותו, לשמור עליו. שלא ייפרד אף הוא ממנה. הקווים הנאיביים המלווים את העבודות, כאילו מאיירים את ספר ילדותה שמעולם לא נכתב, מדגישים עוד יותר את עוצמת הגעגוע, את עומק החלל. אלבום התמונות הישן קם לחיים והפך ליצירת אמנות אישית ונדירה.
אירוע הפתיחה :
ביום ה' ה-10 לנובמבר 2011 בשעה 20.30
ה"גלריה המרכזית"
מתחם האמנים החדש קומה 5 תחנה מרכזית חדשה
רח' לוינסקי 116 תל-אביב
התערוכה תימשך עד תאריך ה-9 לדצמבר 2011.
שעות פתיחה: א, ג, ה – 11.00 – 18.00 ב',ד' 11.00 – 13.30 .
