"בארצות הברית, בשונה ממדינות מערב אירופה, הדת חשובה מאוד, והאמונה באל וההשתייכות הדתית הם מרכיבים חשובים בזהות האזרח ואף בזהותו הפוליטית. עמדותיו בנושאים של מוסר, סדר חברתי ואפילו בנושאי מלחמה ושלום מושפעים מאמונתו הדתית והשתייכותו לכנסיה. גם מידת אדיקותו של המאמין וקשריו עם הכנסיה מהווים מחוונים בעלי משמעות רבה לאופן הצבעתו. דרך עדשת הדת המאמין קולט מסרים פוליטיים ומסנן מסרים שסותרים את עמדותיו.
בדיקה של תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2004 ובשנת 2008 מראה שמצביעים לבנים האדוקים באמונתם והמתפללים בתדירות קבועה, מכל הזרמים הדתיים, הצביעו באחוזים גבוהים ביותר בעד המועמדים הרפובליקנים בוש ומקקיין, ואלה שמגדירים את עצמם ללא השתייכות דתית הצביעו באחוזים גבוהים מאוד בעד המועמדים הדמוקרטים, קרי ואובמה. הקבוצה שהתפצלה בהצבעתה בקרב כל הזרמים הדתיים היתה זאת שפוקדת את הכנסיות בתדירות פחותה, והפתוחה יותר לשכנוע. מקרב בוחרים אלה אובמה זכה ביותר קולות מאשר ג'ון קרי בשנת 2004, דבר שתרם לניצחונו. בקרב המיעוטים, הנושא הדתי ומידת האדיקות הדתית היווה גורם פחות חשוב. אובמה גרף את הקולות שלהם באחוזים גבוהים במיוחד. באמריקה של שנת 2008, הדת הוותה גורם חשוב ומשמעותי שהשפיע על דפוסי ההצבעה של אמריקאים לבנים. אצל השחורים ומיעוטים אחרים ההשתייכות למיעוט היטתה את הכף לטובת נצחונו של אובמה." אומרת ד"ר ביק.
יש הסבורים כי השילוב שבין דת לפוליטיקה הולך ופוחת, אך מחקרים אקדמיים מראים כי במקומות שונים על פני הגלובוס, מערכת היחסים שבין הדת לפוליטיקה מורכבת: ישנם כוחות המחזקים את הקשר שבין הפוליטיקה המקומית לדת, ובאחרים – כוחות המחלישים את הקשר. במקרים כאלו יידון הכנס.
