כמו כן תוקם באזור מערכת תעבורה בין הערים הסמוכות תל אביב רמת גן ובני ברק, שתקשר בין מוקדי תעסוקה ודרכים קיימות. בנוסף תוקם מערכת הסעה באמצעות שאטלים באזור שתחבר בין מוקדי התחבורה בתחום התוכנית ובסמוך לה.
התוכנית מסדירה הקמת צירים ירוקים להולכי רגל ורוכבי אופניים, אשר יבטיחו מעבר בין שכונות המגורים המקיפות את הפארק. בנוסף התוכנית מעודדת הקמת מלתחות במבני תעסוקה ומבני ציבור יחד עם חניות אופניים על מנת לעודד נסיעה באופניים ומניעת זיהום אוויר.
ועדת המשנה להתנגדויות , בראשות הגב' גילה אורון ממונה מחוז תל אביב במשרד הפנים, בישיבותיה מיום ה- 8.6.09 ו- 6.7.09 שמעה את ההתנגדויות לתכנית בב/ 572 ובישיבותיה מיום 5.7.10, 20.7.10 ו- 26.7.10 דנה בתכנית והחליטה לאשרה בתנאים.
מתחם התכנית מהווה עתודת קרקע אחרונה לעיר בני ברק, בשטח של כ- 1,450 דונם בין דרך מבצע קדש ממערב, נחל הירקון מצפון, דרך מס' 4 ממזרח ודרך אם המושבות מדרום.
מרבית שטחי המתחם מוגדרים במצב הקיים בייעודים חקלאי ואזור לשמורת רכבת ושטחי אחסנה לשמורת הרכבת; בתמ"א 35 סומן אזור התעסוקה כמרקם עירוני ובתחום "מרקם שמור משולב" עם הנחיה לרגישות נופית סביבתית גבוהה נשמר המרחב הפתוח של נחל הירקון; בתמ"מ 5 כאזור תעסוקה ראשי ופארק מטרופוליני; בתמ"מ 5/2 כשטחי פארק הירקון ושטחי הצפה; בתמ"א 23/א/ 4 –קו צהוב; בתמ"א 23 – מסילת רכבת, וכן בתמ"א 22 לעניין הנחל וגדותיו.
תחילתה של התכנית בשנת 1993, עת הגישה חברת נתיבי איילון תכנית להתווית "איילון מזרח" (כביש 491) בצמוד לנחל הירקון, אשר היוותה תשתית לגיבוש עקרונות היסוד של תכנית זו.
בשנים בהן מקודמת התכנית נבחנו חלופות רבות ובוצעו התאמות לצרכי העיר והמחוז, למדיניות התכנונית ברמות השונות, לתכניות תקפות ותיאומים עם הרשויות המוסמכות בעניינים השונים (נת"ע, רכבת ישראל, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, חברת חשמל, קק"ל, רשות הניקוז, רשות נחל הירקון). בעיקר לבש התכנון צורה בהיבט של קביעת התנאים והנחיות להכנת תכניות מפורטות ליצירת תכנון עתידי לטווח ארוך. תכנון בעל מורכבות יוצאת דופן הכוללת פתרונות תלת מימדיים לניצול מיטבי של השטח, תוך התמודדות עם אילוצים פיזיים קניינים וחברתיים, כמו גם עם מערך תחבורתי מורכב.
