לפני עשרה ימים גזר בית הדין הצבאי את דינו של סגן מלול לשישים וארבעה ימי מאסר בפועל, החופפים את תקופת מעצרו בתחילת משפטו, ושלושה חודשים על תנאי. ימים ספורים לאחר גזר הדין הוגשה על ידי התביעה הצבאית הודעת ערעור על "קולת העונש" ודרישה כי יוטל על מלול מאסר בפועל, לתקופה ממושכת, וכי יורד בדרגה ולא יישא גם בעתיד בתפקיד פיקודי. אמו, רותי מלול, מדגישה כי בית הדין הצבאי קבע פה אחד, כי אין להטיל עליו עונש מאסר נוסף, ואין להורידו בדרגה.
לדבריה, ערעור הפרקליטות "איננה אלא צביעות מתחסדת תחת אצטלא צדקנית של דאגה לזכויות האדם הפלסטינים, או ניסיון נואל לרצות ממונים, ניסיון ללבוש מחלצות שלטון החוק, במקום הלא נכון, במסווה של הבעת צדקנות מיותרת. בני פעל תחת איום בעת פעילות מבצעית, פעולתו נבעה מכורח הנסיבות, והלמה את אופי האירוע. הוא לא קיבל שום החלטה שלא ביושר או שלא בתום לב, או שהיא בלתי סבירה בעליל אשר דגל שחור מתנוסס מעליה. בני היה במשימה צבאית, לגלוי נשק ויורים, ולא יצא להכות אזרחים במשמורת, כדי להשיג מידע".
מלול מזהירה כי המסר מהערעור לדרג המבצעי הוא ברור, כי החשש מצעד משפטי, יגרור לקצינים אי דבקות במשימה ואי השגת מידע. "ידע כל קצין כי אם תטעה, ותמעד באופן חד-פעמי, תקבל עונש לא מידתי ללא כל יחס למעידה"
"אני מבקשת מהתביעה הצבאית "אל תשלחו ידכם אל הנער" אל בני. הוא לא אמור להיות השה לעולה, במלחמה בין הרועה (צה"ל) לבין הזאב (התביעה הצבאית) ולשמש שה לעולה בכל הקשור למוסר הלחימה. לא על גבו של בני, כליאתו, הורדת דרגותיו, עליכם לפתור את בעיית העמימות".
