lawyerבג"ץ המליץ לוועדת השרים לענייני חקיקה לתת ארכה למתן הערות לרפורמה בתכנון ובבנייה תוך שהוא קובע -"לוח הזמנים בלתי אפשרי, אין פה מצב חירום ולא פרצה מלחמה". בג"ץ הודיע למדינה כי עליה להמליץ לוועדת השרים המתכנסת מחר כדי לדון בחוק התכנון והבנייה, לתת ארכה לציבור להגיש הערות לחוק, כפי שביקשו אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע בעתירתם. בתום התייעצות פנימית של שעה וחצי, נציג המדינה הודיע לבג"ץ כי הוא מקבל את עמדת בג"ץ וכי היא תועלה מחר לדיון בועדת שרים

כלים
במהלך הדיון שהתקיים הבוקר (ד') בעתירה שהגישו 'אדם טבע ודין' והחברה להגנת הטבע בנושא הרפורמה בתכנון ובבניה שאלה השופטת פרוקטצי'ה את נציג המדינה: "מה הדחיפות הגדולה בקידום הצעת החוק? מדוע לא להמתין עם קידומו עד למושב הבא של הכנסת. הרי לא פרצה פה מלחמה. מדובר בשינוי חקיקה מהותי מהמצב הקיים, הדורש הליכים מאוד בסיסיים של הכנה. מה הבהלה? למה לא לתת פסק זמן ואפשרות לגורמים השונים לגבש את דעתם בנוגע לחוק ולהביע אותה? לתת 21 יום להערות לכזו כמות ומורכבות של חומר, זה בלתי אפשרי. לוח הזמנים שנקבע יל ידי הממשלה הוא לא קדוש, הרי אין פה מצב חירום".

כזכור, בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו 'אדם טבע ודין' והחברה להגנת הטבע בטענה כי הליך קידום הרפורמה בתכנון ובבניה מהווה פגיעה קשה בזכותו של הציבור, הוציא בג"ץ ביום א' האחרון צו ארעי המורה לממשלה שלא לקיים דיון בחוק התכנון והבנייה החדש בפורום ממשלתי, ובכך למעשה מנע ישיבה בנושא שתוכננה לאותו היום. בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד נירית לוטן מאדם, טבע ודין ועו"ד חגית הלמר מהחברה להגנת טבע, ביקשו העותרים מבית המשפט שיוציא צו על תנאי, שיורה לממשלה לא לקיים דיון בממשלה בנושא הרפורמה וכן שיורה לממשלה להאריך את משך הזמן שניתן להגיש בו השגות והערות לרפורמה, ל – 90 יום, לאור מורכבותו וחשיבותו של החוק החדש.

בעתירה נכתב כי הצעת החוק - הכוללת 241 עמודים, 585 סעיפים וארבע תוספות לחוק, וכן 96 עמודים של דברי הסבר, צפויה להביא לשורה ארוכה של שינויים, חלקם מהפכניים, בהסדרים בחוק התכנון והבנייה הקיים. למרות זאת, ועל אף שמימושה של הצעת החוק, כלשונה, עלול להוות פגיעה קשה ביותר באינטרסים הסביבתיים והחברתיים של הציבור, אותם מייצגים העותרים, פרסום טיוטת החוק הוגבל ל - 21 יום בלבד. "לשם התנגדות רגילה לתוכנית, קובע החוק פרק זמן של 60 יום, מכאן שלשם תגובה לחוק כה עצום בהיקפיו ובמשמעויותיו, נדרש זמן מינימאלי של 90 יום", נכתב בעתירה. "פרק זמן של 21 יום בלבד איננו סביר, איננו הגיוני או הגון והוא משקף מראית עין של הליך דמוקרטי של קיום היוועצות. פרסום החוק ל – 21 יום בלבד מהווה פגיעה קשה בזכותו של הציבור לטיעון ושימוע. מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני".

לכן, נכתב בעתירה, "לאור ההתנהלות הבעייתית של הממשלה במקרה זה, יש להבטיח מתן אפשרות לתגובה רצינית ומעמיקה של משרדי ממשלה, של גורמים ציבוריים הנוגעים בדבר ושל הציבור, להצעות החוק השונות."