כלים

לקראת דיון ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון בחוק "האמנים המשתמטים", מתריעה האגודה לזכויות האזרח: "הצעת החוק שנועדה לפגוע באמנים שלא שירתו בצבא היא מפלה, פוגעת בפרטיות ובחופש העיסוק; לא כך יש להיאבק בהשתמטות"

הצעת החוק באה להתמודד עם תופעת הידוענים, שהשתמטו משירות צבאי ומשמשים דוגמה רעה לנוער. ההצעה מבקשת לאסור על כל גוף ציבורי ואף על גופים פרטיים שנתמכים על ידי המדינה להימנע מלתמוך בכל מופע תרבות או אירוע ספורט, בו משתתף מי שלא שירת בצבא.

לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, "הצעת החוק הזו מטילה כתם ומקשה על השתלבותו בחברה של ציבור שלם של אזרחים שומרי חוק, אשר קיבלו פטור משירות צבאי כדין, ובכלל זה מי שקיבל פטור מטעמים רפואיים, בשל מוגבלות, אי-התאמה, דת או מצפון. לא ניתן לדרוש ממוסדות ציבור לנהל 'רשימות שחורות' של אמנים שלא שירתו בצבא".

במכתב דחוף שהפנה עו"ד יקיר לחברי וועדת השרים לחקיקה הוא מציין כי: "משתמט הוא מי שהיה חייב בשירות צבאי ונמצא כשיר לשירות, אך בדרכי רמייה קיבל פטור. יש להילחם בתופעה פסולה זו הן בנקיטת הליכים פליליים נגד מי שהשתחרר במרמה והן באמצעים חינוכיים וציבוריים. יחד עם זאת חשוב לזכור, כי התופעה של אי גיוס לצבא התרחבה מאד בשנים האחרונות הן בשל גידול חד במספר תלמידי הישיבות, שאינם מתגייסים, והן בשל כך שצה"ל אינו זקוק למלוא מחזורי הגיוס הגדולים, והקל מאד על האפשרות להשתחרר משירות בצבא. צה"ל פוטר משירות מסיבות רבות ומגוונות, ובהן פטור מסיבות רפואיות, פטור בשל אי התאמה, פטור מטעמי מצפון, פטור לנשים שומרות מסורת ועוד. יש מבעלי הפטור שתורמים לקהילה בדרכים שונות ומגוונות, ויש העושים זאת במסגרת התנדבות לשירות לאומי.

גם לו הצעת החוק הייתה מתיימרת להבחין בין מי ש"השתמט" לבין מי שקיבל פטור כדין היא הייתה פסולה. אין לדרוש ממועמד לעבודה להתערטל בפני מראייניו, להסכים לפגיעה קשה בפרטיותו ולפרט את בעיותיו הרפואיות או את אמונותיו ודעותיו כדי להצדיק את אי גיוסו. החוק אף אוסר מפורשות על מעביד לדרוש ממועמד לעבודה את הפרופיל הצבאי שלו. אין לצפות ממוסדות תרבות וספורט לערוך רשימות שחורות של מי שמועסק על ידם ולא שירת בצבא.

מקרה שטיפלנו בו לפני שנים יוכיח עד כמה רעה פגיעתה של מדיניות מעין זו, ועד כמה היא פוגעת באוכלוסיות מוחלשות, הזקוקות לעזרה כדי להשתלב בחברה: בחור, שעז היה רצונו לשרת בצבא, לא גויס מטעמים רפואיים. הוא ביקש לערער על הפרופיל שנקבע לו, אך צה"ל סירב לאפשר לו לעיין בתיק הרפואי כדי להגיש חוות דעת נגדית. רק בעקבות עתירה לבג"צ, שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשמו, התאפשר לו לעיין בתיקו הרפואי, ושר הביטחון אף נענה לדרישה שבעתירה, והתקין תקנה, שמעגנת את זכותו של מועמד שלא גויס לעיין בתיקו הרפואי. אך גם הערר לא הועיל, והבחור לא גויס לצה"ל. כשביקש להתקבל לעבודה בעיריית ת"א כעובד תברואה נדחה בשל כך שלא שירת בצבא." כותב יקיר.