הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון קבע הבוקר (ד) כי ניתן לכרות בחולות סמר, אחד המקומות הייחודיים והנדירים בישראל, זאת כיוון שחלף זמן רב מרגע אישור התוכנית. בית המשפט השאיר לוועדה המחוזית אפשרות למנוע את הרס מרבית השטח שנותר ולהכין תוכנית חדשה.
במהלך הדיון פנו השופטים אל המדינה והקבלן והציעו להם להגיע לפשרה שמטרתה להתחיל את עבודות הכרייה באזור שלא יפגע ברצף הדיונה, ע"מ שבמקביל יעשה מאמץ להציל את השטחים שנותרו. לאחר שהמדינה לא הצליחה להגיע להסכם עם הקבלן שסירב להצעה, מחקו השופטים את הערעור ובכך למעשה אפשרו את תחילת הכרייה בדיונה הגדולה האחרונה בערבה.
דנה כהן, סטודנטית במכון הערבה ללימודי סביבה ופעילה בארגון מגמה ירוקה, על החלטת ביהמ"ש: מדובר בהחלטה מאכזבת הפוגעת בזכותו של הציבור ליהנות מהמקום הייחודי. חולות סמר מהווים מערכת אקולוגית ייחודית שיש לשמרה עבור הדורות הבאים ולא לפגוע בה. אני מקווה שגורל השטח הנותר בחולות סמר יהיה שונה מהשטח של ה-200 דונם שבית המשפט החליט להרוס.
טל גולדמן, מרכזת ארגון סבב"ע: "למרות החלטת בית המשפט היום, לא תמה העבודה להצלת החולות. אנו נמשיך לפעול לשימור החולות בשיתוף עם תושבי הערבה וארגונים נוספים מהתנועה הסביבתית."
עו"ד אסף רוזנבלום מהמחלקה המשפטית של 'אדם טבע ודין': "חולות סמר הם גוש החולות המשמעותי האחרון שנותר בערבה כולה, וכיום נותר מהם רק שליש משטחן המקורי, לאחר שרוב הדיונות נהרסו ע"י כרייה, שפכי תעשייה וחקלאות. כיום יודעים כל הגורמים המעורבים בנושא כי ישנם מקורות חול חלופיים שניצול שלהם יאפשר למנוע את הפגיעה בחולות סמר. אנו קוראים לממ"י להשלים את הבדיקות שנדרשו ממנו על מנת שהנושא ייבחן מחדש על ידי הוועדה המחוזית, בהתבסס על נתונים עדכניים.
עוד נמסר מ'אדם טבע ודין' כי עדיין לא מאוחר לתקן את טעויות העבר וכי הארגון ימשיך את מאבקו להצלת הדיונה בוועדה המחוזית, אשר בידה הכוח לשמר את האזור.
כזכור, לפני למעלה משנה ערערו 'אדם טבע ודין' ותושבי הערבה לבית המשפט העליון, בטענה כי אישור התוכנית לכרייה בחולות סמר יוביל לנזק בלתי הפיך לאזור בעל ייחוד עולמי. לאורך ההליך המשפטי נעתר בית המשפט העליון לבקשות 'אדם טבע ודין' וקבע כי אין לבצע עבודות כרייה כלשהן במקום עד להחלטתו הסופית של בית המשפט. בהחלטתו מחודש אוקטובר האחרון אף הדגיש שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, כי לא ניתן להתעלם מכך שלא הוכן כנדרש תסקיר השפעה על הסביבה לצורך אישור תכנית הכרייה, וכן ציין כי למרות ההוראות באשר להסדרת השטח לאחר הכרייה, אין חולק על כך שלמעשה הכרייה לא תאפשר השבת המצב לקדמותו.
