בצלאל נולד בשיכון דייגים בטבריה להורים חרדים שעלו ארצה מטוניסיה, הצעיר מבין 12 אחים. הנער בעל קול הזמיר הפך לסולנה הראשי של להקת הילדים החרדית הידועה "פרחי ירושלים" בגיל 10, והרגיש שהוא "עובר חוויה רוחנית" כהגדרתו, כשלראשונה הניח יד בחשאי על קלטת האלבום הראשון של מדונה.
http://www.youtube.com/watch?v=qroXmNQakV4
בצלאל חזר בשאלה, עזב את בית הוריו ועם השחרור מצה"ל עלה על מטוס לניו יורק, חמוש בחלום ובדיסק ועליו ארבעה שירי דאנס שכתב והלחין והחל לנסות לארגן לעצמו הופעות. מוזיקת הפופ - דאנס שלו התקבלה באהדה, ולא במפתיע, בסצינה הנחשבת של מועדוני הגייז של מנהטן, שהחלו להזמין אותו להופיע על בימותיהם הנוצצות.
"אמרתי לעצמי בלב שאפילו שזאת סביבה שהרבנים שלי לימדו אותי להתייחס אליה כאל סביבה חוטאת, זאת הדרך היחידה שלי לבטא את עצמי ולהצליח" אומר בצלאל "למי שגדל בתוך ארון הקודש היה מאוד קשה לצאת מהארון ולמרות שהייתי כוכב גדול בסצינת הגייז המקומית עדיין שיקרתי לעצמי ולכולם ואמרתי שאני סטרייט. פחדתי שברק מהשמיים יפגע בי אם אני אפילו רק אחשוב על זה".
לאחר שלוש שנים בניו יורק שהפכו אותו לכוכב מוכר בסצינת ה"גיי פופ", החליט בצלאל להחליף אווירה, ועלה על מטוס לאיטליה, ובמילאנו המשיך להופיע במועדוני גייז, עדיין במסווה של סטרייט, והקליט שם שירים באנגלית כמו "Good Together" שהוחתם לחוזה הפצה ע"י ענקית המוסיקה EMI ולאחרונה את "Tunisia", שהוחתם בלייבל האירופאי "פייב סטאר רקורדס".
כשחגג 30 לאחרונה, הגיע בצלאל לחשבון הנפש הבלתי נמנע, והחליט לצאת מהארון, ולחזור לישראל מולדתו ולשפה העיברית. היום הוא משחרר את הסינגל הראשון שלו בעברית, "טוניסיה", שיר אישי בו חושף בצלאל את סיפור חייו, מארח את הדיווה הערבייה מרים טוקאן (כוכב נולד) וגם משתמש בהקלטת קול ישנה של אימו בערבית-טוניסאית. השיר בעל טאץ' מזרחי ברור ופזמון קליט, עם המשפט עתיר המשמעות מבחינתו של בצלאל, שהגדיר את יציאתו מהארון, "אני רוצה לרקוד בקצב הלב". זוהי למעשה הגרסה העברית של הלהיט שלו באנגלית שהוחתם בלייבל האירופאי, והיצירה בעלת המשמעות האישית הרבה ביותר מבחינתו של בצלאל.
"טוקאן היא דיווה אמיתית, בעלת קול נדיר, שלא המריאה לפסגות שהיא ראויה להן בגלל מחסומים חברתיים, מכל מיני סוגים, בכל מיני מקומות. לארח אותה היה מבחינתי הצהרת כוונות – זה לא יעצור אותי, זה שאני הומו, ומזרחי, וחוזר בשאלה, ועושה מוזיקת דאנס. אני יכול לעשות מה שאני רוצה ולקחת איתי קדימה גם אחרים שהחיים חוסמים אותם." אומר בצלאל.
"אסור לאף אחד לבזבז את החיים שלו על בריחה משורשיו והאחזות בשקרים, גם לא לי" הוא אומר "כנער הומו במסגרת חרדית נוצר בי כעס גדול נגד המימסד הדתי, שחינך אותי שלהיות הומו זאת בושה גדולה. הדיכוי הזה היה מושרש כל כך עמוק, שהיה לי קשה נפשית להשתמש ביצירה שלי במוזיקה שהכרתי בילדותי, בפיוט המזרחי, כי הרגשתי שאני טמא. היה לי קשה להשתמש ביצירה שלי בשפה העברית, כי היא שפת הקודש. עברתי את המחסום הזה כשתרגמתי מאנגלית לעברית את השיר שלי "טוניסיה", והעזתי – ובשבילי זאת באמת היתה תעוזה – לגעת במזרחיות שלי, בדואט עם מרים טוקאן בשיר ערגה למדינה ערבית, בלי לקלף מעצמי את המיניות שלי, שהיא חלק ממי שאני".
