מתן התרופות המסורתי (כגון: בליעת תרופה דרך הפה או הזרקה תוך ורידית) מבוסס על הספיגה של התרופה לכל רקמות הגוף כך שרק חלק קטן מהתרופה מגיע לאיבר המטרה.
במקרים רבים כגון טיפולים כימותרפיים לחולי סרטן, תופעות הלוואי הכרוכות בטיפולים פוגעות במצבו הבריאותי של המטופל וגורמות לבעיות בריאותיות רבות כגון רגישות לזיהומים עקב פגיעה בתאי מח עצם בריא, אנמיה, פגיעה בכליות, כבד, מעי, פגיעה בזקיקי השיער הגורמת לנשירת שיער ועוד.
מחקר של פרופ' גרי גלרמן, ראש המחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטת אריאל, עוסק בבניית פלטפורמות לנשיאת קוקטיל תרופות לצורך הכוונתן המדייקת ליעד המטרה. הפלטפורמה מסוגלת לקשור סימולטאנית מספר תרופות מסוגים שונים (או מולקולות רבות של תרופה מסוימת), כאשר כל תרופה היא בעלת משטר שחרור עצמאי. את הפלטפורמה עם התרופות הנישאות עליה אפשר לקשור לנוגדן, פפטיד (או כל מולקולה ספציפית אחרת) לשם הובלה של התרופות אל רקמת המטרה. הפלטפורמה דומה בצורתה לתמנון רב זרועות, שכל זרוע יכולה לחבר עצמאית בין התרופה לנשא שיוביל אותה לתא הסרטני. הנשא שבפועל מכוון את התרופה, יודע לזהות את אותם תאים ולהחדירה פנימה.
לשיגור תרופות מכוון מטרה יש מגוון יתרונות שהעיקרית בהן היא השפעת התרופה בצורה יעילה וממושכת יותר כך שמתאפשרת הפחתה במינון נטילת התרופה על ידי המטופל ובנוסף ישנה הפחתה בתופעות הלוואי.
החידוש המרכזי בפלטפורמה אשר נבחנת ע"י פרופ' גלרמן מאוניברסיטת אריאל, תאפשר שיפור יעילות בטיפול התרופתי, קרי: הפחתת ההשפעה הרעילה של התרופה על הגוף, הפחתת תופעות הלוואי, הגברת נוחות השימוש בתרופה והתאמתה למשתמש, שהוא אחד האתגרים העומדים כיום בפני התעשייה הטכנולוגית הרפואית.
אתגר זה מהווה תמריץ לפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחומים טיפוליים רבים כגון סרטן, מחלות דלקתיות, ניהול כאב ומחלות זיהומיות, כאשר כל נושא הכוונת התרופות בצורה ישירה מהווה את אחד מכיווני הפעולה הטכנולוגיים העיקריים. טכנולוגיה זו אמורה בעתיד לענות על הצורך הקיים בכך שהיא תאפשר מתן אחד של קוקטייל תרופות מותאמות אישית לחולה, כאשר התרופות מונחות אל איבר המטרה, וכל תרופה ותרופה משתחררת בהתאם לצורך המוגדר מראש.
אחד מהרעיונות המרכזיים שעומדים מאחורי הטכנולוגיה המפורטת, הוא שימוש דווקא בתרופות לא יעילות או קנדידטים לתרופות שנכשלו בניסויים קליניים בבני אדם עקב היותם רעילים מידי או לא מספיק יעילים. חשוב לציין שבמקרה של אי הצלחה של קנדידט תרופתי בשלב מתקדם, משמע ירידה לטמיון של עשרות/ מאות מליוני דולרים. באמצעות חיבור קנדידט כזה לפלטפורמה, ניתן להוריד את רמת הרעילות כך שנדרשת כמות מועטה יותר של החומר הפעיל.
נכון להיות פרופ' גלרמן נמצא בשיתוף פעולה עם בית החולים שיבא כדי להתחיל בשלב הניסויים על חיות.
פרופ' גלרמן, ראש המחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטת אריאל מוסיף כי: "הקונספט הזה עשוי לעשות מהפכה בחברות פרמה היות ומספר הקנדידטים והתרופות הפסולים לשימוש בבני אדם, הינו גדול בהרבה מהתרופות המאושרות על ידי הרשויות". "בעתיד, כשחולה יגיע ויאמר שהוא מקבל טיפול מסוים, אני אהיה מסוגל על ידי מניפולציה סינתטית, לחבר את אותן תרופות או דומות להן לנשא, ולאחר פורמולציה מתאימה להזריק אותן חזרה לווריד של החולה. כל העולם עובר עכשיו לנושא של התאמת תרופות באופן ייחודי לכל אדם. אם אני מסוגל להרכיב לאדם צבר של תרופות שמתאים לו, אגיע למצב שבו אני יכול להגדיר תרופות בצורה אישית". "הרעיון החדש הוא שאנחנו מסוגלים לעשות את זה עם כמה תרופות במקביל שמשתקים מנגנונים סרטניים שונים, כך שאפילו אדם עם גידול קטן יכול לקבל קוקטייל תרופות כזה".
מחלקה חדשה ללימודי תואר ראשון (B.Sc) בקדם רפואה (Pre - Med), צפויה להיפתח באוניברסיטת אריאל בשומרון כבר בסמסטר ב' של שנת הלימודים הנוכחית (תשע"ד). מטרת תכנית הלימודים בתואר הינה הכשרה אקדמית של מגוון המקצועות הנלמדים והנדרשים בשלב הלימודים הראשון (הפרה קליני) בלימודי רפואה, כך שתענה על מלוא הצרכים של סטודנטים המעוניינים להמשיך לשלב הלימודים הקלינייים לקראת תואר M.D ברפואה בארץ או בחו"ל, במסגרת תוכניות ארבע שנתיות ללימודי רפואה.
כבר בשנת 2002, הצביעו התחזיות על כך כי במהלך העשור הנוכחי צפוי מחסור הולך וגדל של רופאים בארץ, מחסור שימשיך לגדול בעשורים הבאים; כחלק מהאמצעים המומלצים לפיתרון המחסור ברופאים, הוצע לבחון הקדמה של פתיחת תוכניות לימודים שיעניקו את ההכשרה האקדמית לשלב הראשון של לימודי הרפואה (3 השנים הפרה- קליניות) וזאת על מנת להגדיל את היצע המועמדים ללימודי הרפואה לשלב הלימודים הקליני לקראת תואר דוקטור ברפואה (M.D).
באוניברסיטת אריאל בשומרון הוחלט לקחת חלק בפיתרון הבעיה, ועל כן כבר בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ד), צפויה להיפתח מחלקה לתואר ראשון (B.Sc) בלימודי קדם רפואה באישור המל"ג. על פי האישור שהתקבל, סטודנטים יוכלו ללמוד לתואר ראשון בקדם רפואה (Pre-Med), ולאחר מכן להמשיך ללימודי רפואה (M.D) בתכנית 4 שנתית באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן או בחו"ל – כל זאת כמובן על בסיס ציוניהם ומעבר בחינת G.R.E. המחלקה החדשה תפעל תחת בית הספר למדעי הבריאות שפועל באוניברסיטה.
המחלקה החדשה נועדה מחד לתת לסטודנט את הכלים הבסיסיים לצורך המשך הלימודים הקליניים והעיסוק במקצועות הרפואה והבריאות במאה ה-21, ומאידך לחשוף את הסטודנט למגוון נושאים שיאפשרו לו, אם ירצה בכך, להמשיך בלימודי תואר שני ושלישי, בתחומי מחקר רפואי ו/או בפיתוח טכנולוגי בנושאי רפואה/בריאות. חשוב לציין, כי תכנית הלימודים כוללת בין היתר את שבעת קורסי הליבה בהיקף ובהרכב הנדרשים, לצורך המשך לימודי רפואה בתוכנית הארבע שנתית לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובר-אילן וכמו גם נושאי לימוד שונים מגוונים, אשר יכשירו את הסטודנטים להתמודדות עם מבחן ה- G.R.E.
במהלך 15 השנים האחרונות פותחו באוניברסיטת אריאל מסלולי הוראה ומחקר בתחומים המשיקים לנושאי הלימוד הכלולים במסגרת מדעי היסוד הרפואיים. במקביל לתוכניות הלימוד בפקולטות למדעי הטבע, להנדסה ולמדעי הבריאות, מתקיימות פעילויות הוראה ומחקר, בשורה של מחלקות בתחום מדעי החברה, המשיקות לנושאי הלימוד במדעי היסוד הרפואיים; מדעי ההתנהגות-פסיכולוגיה - לימודי תואר ראשון ושני, כולל מגמה בפסיכולוגיה שיקומית לתואר שני. וכן עבודה סוציאלית; לימודי תואר ראשון ושני.
כמו כן, באוניברסיטה מופעלות כיום כל מעבדות ההוראה הדרושות לצורך תוכנית הלימודים במדעי קדם הרפואה. המעבדות מצוידות במיטב ציוד ההוראה העדכני ותעמודנה לרשות הלימודים הקדם רפואיים .(Pre Med) מעבדות המחקר כוללות "ציוד בסיסי כבד" לצרכי מחקר בתחומי הרפואה ומדעי החיים. בין השאר, ציוד המשמש למחקר גנטי, בית חיות, ,N.M.R מיקרוסקופים אלקטרוני וקונפוקלי, מעבדה מתקדמת בכימיה פיזיקאלית, מעבדה למדידה ולהגנה מקרינה ועוד. כמו כן, נבנית בימים אלו מעבדה לסימולציה הכוללת בובות ממוחשבות (המגיבות לטיפול) וסימולטורים מתקדמים (משולבי מציאות מדומה). הקמת המעבדה בשת"פ ובהדרכת מרכז מ.ס.ר.
פרופ' יאיר שפירא, דיקן בית הספר למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל מוסיף כי: "תוכנית זו היא השער לצעירים הרוצים לקשור גורלם עם העולם המופלא של הרפואה, הן הקלינית והן המחקרית.
מקסימה מדיקל בע"מ, חברת הבת של מקסימה המרכז להפרדת אוויר וספקית מובילה של גזים וציוד רפואיים, הודיעה לאחרונה על כניסתה לשוק הקירור הרפואי. החברה תחל בקרוב לייבא ולשווק בישראל מקררים ומקפיאים המיועדים לאכסון של חומרים רפואיים.
מקסימה מדיקל תציע מגוון מקררים תוצרת החברות LED – Medicalו Kaltis International הניתנים להצבה מעל ומתחת לדלפק. המקררים מאפשרים אחסון אופטימאלי של תכשירים, בטמפרטורה מבוקרת. כמו כן העובדה שהמקררים קלים לניקוי וחיטוי מאפשרת תחזוקה מיטבית. בנוסף למקררים תשווק החברה מקפיאים המאפשרים אחסון לטווח ארוך של חומרים ביולוגיים ותרופות.
המוצרים עומדים בתקנים המתאימים של בטיחות וביצועים ובדרישות התקן למקררים לשימוש פרמצבטי.
פעילותה של מקסימה מדיקל בתחום המקררים המכניים, הינו המשך טבעי לפעילותה המובילה בתחום המקררים הקראוגניים (שימור תאים ביולוגיים בחנקן נוזלי בטמפ' נמוכה) וכעת מציעה החברה ללקוחותיה פתרון כולל לכל סוג של שימור תאים ביולוגיים, בכל טווח טמפ' אפשרי.
חברת לויטיקוס קרדיו (Leviticus Cardio) חברת פורטפוליו בבעלות קבוצת טרנדליינס, מודיעה על סבב גיוס בהיקף של כ-4 מיליון שקלים, שבוצע ע"י קבוצה של משקיעים אמריקאים - המיוצגים בישראל על ידי עו"ד רונן לפלר - מנכ"ל חברת Inventionet. החברה מפתחת טכנולוגיה להעברת אנרגיה אלחוטית לגוף האדם. המוצר העיקרי בו החברה מרוכזת הנו מכשירי עזר ללב כושל הנקראים LVAD אשר עם הטכנולוגיה של החברה יהיו אלחוטים. הסבב הנוכחי מעמיד את היקף ההון שגייסה החברה עד כה על כ- 7 מיליון שקלים.
לויטיקוס, מפתחת פתרון להעברה אלחוטית של אנרגיה להפעלת מכשור רפואי מושתל. החברה ממוקדת בפיתוח המערכת למכשירי LVAD. כיום המכשירים הללו מצילים חיים של חולים רבים ומהווים פתרון מקדים או חלופי להשתלת לב. החסרון הגדול ביותר שלLVAD היום הנו החיבור החוטי המגביל של המכשיר המושתל לבטריות חצוניות וחושף אותו לזיהומים. הטכנולוגיה של לויטיקוס תאפשר מערכת מושתלת לגמרי ותגדיל באופן משמעותי את השוק ל-LVAD. השוק של מכשירי ה-LVAD מוערך היום ב $3B. החברות המיצרות LVAD היום הנם: Heartware, Thoratec, Jarvik Heart, Circulite, Cleveland Heart, Sunshine Heart, Abiomed .
כעת, לאחר הצגת ניסויים ראשוניים בבעלי חיים, פונה החברה לשיתופי פעולה וניסויים פרה קליניים.
החברה השלימה השבוע סבב גיוס בהיקף של כ-3 מיליון שקלים - והשיגה הסכם עקרונות לגיוס של מיליון שקלים נוספים. סבב הגיוס בוצע ע"י קבוצה של משקיעים אמריקאים - המיוצגים בישראל על ידי עו"ד רונן לפלר - מנכ"ל חברת Inventionet. חלק מהמשקיעים בסבב זה הינם רופאים המומחים לLVAD- המהווים נכס אסטרטגי לחברה. חברת Inventionet מארגנת כעת קבוצה נוספת של מומחי LVAD מארה"ב להשקעת ההמשך.
מיכאל זילברשלג, מייסד ומנכ"ל לויטיקוס קרדיו: "העברת אנרגיה אלחוטית לגוף האדם ביעילות של טכנולוגית הCET של החברה משנה את חוקי המשחק בשוק הLVAD- ותאפשר איכות חיים אמיתית למושתלים. כבר היום מכשירי הLVAD מאפשרים הצלת חיים של מטופלים רבים, אולם איכות החיים הינה תנאי מוקדם לשימוש נרחב בפיתרון. החברה הציגה בכנס ISHLT האחרון את המערכת עובדת בחיות וכן הציגה את המערכת עם רוב מכשירי הLVAD הקימים היום ויצרה עניין רב שאיפשר את הגיוס הנוכחי".
עו"ד רונן לפלר - מנכ"ל Inventionet: "לויטיקוס קרדיו הנה דוגמה לטכנולוגיה מרשימה שפותחה בישראל. קבוצת המשקיעים האמריקאים המיוצגת על ידי חברת Inventionet - שמחה מאוד להעמיד את ההון והקשרים האסטרטגים העומדים לרשותה - על מנת לקדם את חברת לויטיקוס קרדיו. בהתאם למדיניות ההשקעות של קבוצת המשקיעים האמריקאים - אנו נמשיך ונחפש טכנולוגיות ישראליות מובילות נוספות - על מנת להשקיע בהן את ההון הדרוש והקשרים האסטרטגיים - שיעזרו להן להתפתח ולמצות את מלוא הפוטנציאל שלהן".
"הטכנולוגיה הייחודית שפיתחה לויטיקוס קרדיו ממשיכה לרשום הישגים מרשימים ומעוררת עניין רב בארץ ובעולם", מציין סטיב רודס, מנכ"ל טרנדליינס. "החברה פיתחה פתרון נוח מאוד ויעיל לטיפול בבעיה המשפיעה על איכות חייהם של אנשים רבים והיא דוגמא מצוינת לסוג החברות והטכנולוגיות שאנו, בקבוצת טרנדליינס ובחממות הטכנולוגיות שלנו, מחפשים".
חברת SensoGo הישראלית, חברת פורטפוליו של קבוצת טרנדליינס, מפתחת התקן ייחודי לניתוח-הליכה, המנטר את נתוני החולה כבר בעת ההמתנה לרופא. המכשיר כולל חיישנים שאוספים מדדים עדכניים ורלוונטיים עבור הטיפול ומספקים תמונה מלאה יותר של המצב הרפואי. היקף השוק הכולל מוערך ב-3 מיליארד דולר לפחות.
שינויים בדפוס ההליכה יכולים להעיד על פציעות אורטופדיות (ובכללן גם פציעות ספורט), שיתוק מוחין, רגל סוכרתית לסובלים מסכרת, שיטיון, שחיקת סחוסים, סיכוי לנפילות בקרב קשישים ועוד. חברת SensoGo הישראלית שפועלת באחת החממות הטכנולוגיות של קבוצת טרנדליינס, מפתחת בימים אלו מערכת המכילה חיישנים ייחודיים, שבזמן המתנה לרופא מותקנת על רגל המטופל ומספקת בבדיקה המתבצעת בהליכה קצרה מדדים חשובים לאבחון מדויק ולטיפול יעיל. המערכת פותרת כמה בעיות שכיחות בתחום – ראשית, היא אוספת מידע אמין בזמן אמת לגבי המצב התפקודי של הפציינט, שהוא החשוב מבין המדדים, וכיום נקבע בעיקר על ידי תשאול קצר של החולה. שנית, המערכת מוסיפה למידע הסטטי שמסופק בצילום XRAY או MRI ולבסוף, קלות השימוש ונוחות העבודה עומדים בניגוד לבדיקות ההליכה הנוכחיות שדורשות פרוצדורות ארוכות וניתן לבצען רק במעבדות ייעודיות ובאמצעות ציוד מורכב ויקר.
במהלך הבדיקה התקן בגודל קופסת גפרורים ממוקם מעל הקרסול ובמהלך הליכה של מספר דקות אוסף נתונים באמצעות חיישנים ייחודיים, משדר אותם לשרת שנמצא בקליניקה, שם הם עוברים פענוח ובסופו של תהליך מוצגים במחשבו האישי של הרופא, בטאבלט או בטלפון החכם שלו, על מנת לסייע לו באבחון מדויק לגבי מצבו הרפואי של המטופל. הטכנולוגיה נולדה בעקבות הצורך בפתרון זול יחסית ונוח לתפעול של ניתוח-הליכה, שבניגוד למוצרים אחרים בשוק עובד במרפאות סגורות ובתנאי חוץ, מספק נתונים מיידיים ואינו מצריך חוטים וחיבורים מיותרים.
כאמור, היקף השוק הפוטנציאלי למכשיר עומד על 3 מיליארד דולר לפחות, על פי חלוקה של מספר קטגוריות: בדיקות אורטופדיות מוערכות בכ-600 מליון דולר, בדיקות בתחום הערכת הסיכוי לנפילה באוכלוסיה המבוגרת ולזיהוי מוקדם של שיטיון מוערכות יחד בכ-2 מיליארד דולר, ולבסוף פוטנציאל הבדיקות בתחום כף רגל סוכרתית עומד על מיליארד דולר.
ד"ר טל אנקר, מנכ"ל חברת SensoGo: "כימות דפוסי ההליכה והצמדת מספר או ציון המחושב כפועל יוצא של דפוסי ההליכה מאפשר הערכה לאורך זמן של המצב התפקודי של הפציינט. מה שראינו לנגד עינינו בתהליך המחקר והפיתוח הוא טובת החולה, שלעיתים נאלץ לעבור סדרת בדיקות ארוכה ומתישה. בשורה התחתונה, המוצר שלנו פותח עידן חדש לרופאים העוסקים באורטופדיה, גריאטריה ונוירולוגיה ויספק להם מידע אמין ומהיר בנוגע למצבו התפקודי של המטופל, שמבחינתו יחסוך זמן יקר וביקורים נוספים במרפאה. התוצאה היא תהליך הטיפול קצר, מדויק ויעיל יותר".
בשבוע שעבר השתתפה SensoGo ב- Road-Show שמקיימת קבוצת טרנדליינס בשיתוף OurCrowd, פלטפורמת ההשקעות שהקים ג'ון מדווד, המקשרת בין מאות משקיעים פרטיים בכל רחבי העולם לסטארט אפים ישראליים שמחפשים השקעות במודל של מימון המונים. הסבב עבר ב-6 ערים שונות בארה"ב ובמסגרתו נחשפו מספר חברות חממה למשקיעים פוטנציאליים.
סטיב רודס, מנכ"ל ויו"ר משותף, קבוצת טרנדליינס: "לאורך השנה, מציעה טרנדליינס ליזמים בשתי החממות הטכנולוגיות שבבעלותה אירועי חשיפה למשקיעים פוטנציאליים, ששיאם ב-Road Show שנתי מקיף. מלבד SensoGo הצגנו 3 חברות מובילות נוספות: ProArc Medical, CoreBone ו-Gordian Surgical.
החברות זכו לחשיפה ממוקדת ואיכותית בפני משקיעים פוטנציאליים ויצירת קשרים עם גופים עסקיים. אני מאמין כי הסבב הנוכחי יוכיח את עצמו כבר בתקופה הקרובה, הן ביכולות הפיתוח והן ביכולות החדירה לשוק של החברות שלנו".
שאריות גופרית במשקה, ליסטריה בבורקס, ריח רע מהעוף ועוגיות מחמיצות- בשנה האחרונה בלבד התגלו בישראל עשרות תקלות אשר הביאו, במקרה הטוב, לריקול (Recall) של מוצרים והפסדים של עד מאות אלפי שקלים ליצרן ובמקרה הרע לפגיעות פיזיות בצרכנים. בחברת Pro Solv, שהחלה את פעילותה השנה ומתמחה בתחומי המיקרוביולוגיה, הנדסת מזון וטכנולוגיית מזון טוענים כי קיים כיום צורך מהותי בתעשיית המזון בישראל בפתרונות למשברים בתהליכי הייצור. לטענת מייסדי החברה, אין מדובר בגזרה משמיים וברוב המקרים ניתן למנוע הישנות מקרים מסוג זה ולהגן הן על היצרן והן על הצרכן.
בישראל פועלות כיום מספר גדול של חברות לייצור מזון, המקפידות על סטנדרטים גבוהים, עמידה בתקנים וניהול מערכות בטיחות מזון תוך שימוש בטכנולוגיות מהמתקדמות בעולם. עם זאת, עדיין מתגלות בשנים האחרונות בעיות ותקלות רבות בתהליכי הייצור, החל מבעיות הנובעות בחומרי הגלם ועד הובלת המזון, אחסונו וחיי המדף שלו.
ארתורו גייפמן, מנכ"ל Pro Solv ובעל ניסיון מקצועי של למעלה מ- 25 שנה בתפקידים שונים בתעשיית המזון בישראל, ביניהם בתחומי הפיתוח ואבטחת האיכות, מציין כי: "תהליכי ייצור בתעשיית המזון הינם רגישים ודורשים ידע נרחב, ניסיון ויכולות אנליזה מתקדמות. בנוסף, מדובר בתחום דינאמי ומשתנה ויש להתעדכן כל הזמן בהתפתחויות וחידושים וליישמם בתהליך הייצור. מידע לא מעודכן או שגוי אודות נהלים ותהליכי ייצור יכול להוביל לתקלות רבות שהשלכותיהן עלולות לסכן את בריאות הציבור. חשוב לזכור שמכיוון ומדובר בשלל תקלות אפשריות בתהליך הייצור- החל מחומרי גלם לא תקינים, דרך בעיות זיהומיות בקו הייצור ועד לשינוע ואחסון של המוצרים, יש צורך בבחינה מדוקדקת ומקצועית לאיתור המקורות הפוטנציאליים המועדים לתקלות וכן את הידע ליישום הפתרונות המתאימים."
חברת Pro Solv עוסקת בתחומי המיקרוביולוגיה, הנדסת מזון וטכנולוגיית מזון ומתמחה בפתרונות לאירועים ומשברים בתעשיית המזון, בכל שלבי תהליך הייצור- החל מחומרי הגלם, תהליך הייצור, האריזה וחיי המדף של המוצר. הצוות המקצועי של פרוסולב מסייע לגורמים מקצועיים בחברות בתחום המזון לאתר כשלים ובעיות מהותיות בתהליכי הייצור ולהטמיע פתרונות למניעתם. החברה שמה לה למטרה להיות גוף אובייקטיבי ומקצועי לקידום, טיפול ומניעת בעיות איכות בתעשיית המזון והחקלאות, על בסיס הידע המקצועי הרחב ביותר והאמצעים הטכנולוגיים העדכניים ביותר. בחברה מועסק צוות בעל ידע וניסיון רב בתחומי הנדסת מזון, טכנולוגיות מזון ומיקרוביולוגיה ובנוסף מפעילה החברה מעבדה מקצועית לצורכי מחקר ופיתוח ייעודיים, בניהולו של ד"ר אריאל מעוז, המנהל המדעי של החברה.
איגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה מציג את ממצאי פרויקט מדידת קרינה אלקטרומגנטית בתדר רשת החשמל בגני הילדים העירוניים באזור. בכ-10% מהגנים נמצאו ליקויים קלים.
במסגרת פרויקט מדידות שדות מגנטיים בתדר רשת החשמל בגני ילדים, ערך איגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה בשנה האחרונה מדידות ב-295 גני ילדים. המדידות כללו סריקה מקיפה אחר מקורות קרינה בתדר רשת החשמל ממקורות חיצוניים כגון קווי מתח, עמודי חשמל, טרנספורמטורים ופילרים בקרבת מקום ומקורות פנימיים בגנים כגון ארונות חשמל, דודי חימום ומתקני חשמל שונים בשימוש שוטף. דגש מיוחד ניתן לאזורי הפעילות העיקריים של הילדים במתחם הגן, הכולל כיתות וחצרות. ניתוח תוצאות הבדיקות מעלה כי רמת הקרינה ברוב הגנים אינה חורגת מן התקן המותר ורק ב- 10% מהגנים נרשמו ליקויים והועברו הנחיות לתיקונם.
המדידות התבצעו באמצעות שלוש חברות פרטיות, המאושרות ע"י המשרד להגנת הסביבה ובפיקוחה של ד"ר מונה נופי-נעמה, מרכזת קרינה אלקטרומגנטית באיגוד. במסגרת התהליך נבדקו 31 גנים ברכסים, 36 גנים בקרית מוצקין, 37 גנים בקרית ביאליק, 39 גנים בקרית ים, 32 גנים בקרית אתא ו 120 גנים בחיפה. בכל יישוב סוכמו התוצאות, המסקנות וההמלצות להמשך פעולה עבור כל גן. כמו כן נקבעה ישיבה בהשתתפות מנהל/ת אגף החינוך, מנהלת מדור גני ילדים ומהנדס העיר. בכ- 20% מהגנים בוצעו מדידות חוזרות לצורך פיקוח.
ביקורים חוזרים נערכו לאחר תיאום ואישור אגף החינוך ובשיתוף יועץ האיגוד, ד"ר יוסף פקר וחשמלאי של הרשות המקומית. במידה ונמדדו חריגות משמעותיות, האיגוד שלח חוות דעת שהוכנה ע"י היועץ המקצועי ובה המלצות להמשך טיפול. בהמשך 2013 ימשיך האיגוד לבחון את ביצוע השלבים שנותרו בכל עיר ובמקביל ישלים מדידות ב- 124 גני ילדים נוספים.
ד"ר עופר דרסלר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה: "האיגוד ממשיך לפעול לצמצום חשיפת הציבור לקרינה עד למינימום האפשרי, הן ע"י פיקוח ובקרה על מקורות הקרינה והן ע"י חינוך והגברת המודעות ,במיוחד בקרב ילדים, לדפוסי התנהגות נאותים לצמצום החשיפה לקרינה בעידן החיים המודרניים .ילדים מהווים אוכלוסייה הרגישה באופן מיוחד להשפעות סביבתיות, ביניהן חשיפה לשדות מגנטיים (קרינה) בתדר רשת החשמל. פרויקט המדידה בגני הילדים מתבצע במטרה לוודא את בטיחותם ולשמור על בריאותם של הילדים ולמנוע פגיעה שנובעת מחוסר מודעות או ליקוי לא מובחן. ברוב הגנים נמצאו נתונים שאינם חורגים מן התקן ורק ב- 10% מהגנים נמצאו ליקויים שעבור רבים מהם הפתרון הוא פשוט ומסתכם בהעברת מיקום המקור או העברת עיקר הפעילות של הילדים מאזור מסוים בחדר לאזור אחר. במקרים בודדים בלבד תידרש התערבות תכנונית או תיקון ליקויים על ידי חשמלאי מוסמך והדבר יתבצע בהתאם להנחיות שאנו מעבירים".
מדי שנה סובלים אנשים רבים ממחלות שנגרמות מאכילת מזון שהוכן כמה שעות לפני שנאכל והושאר ללא טיפול מתאים. את רובן ניתן למנוע על ידי ביצוע כמה פעולות שיבטיחו את טריות המזון לאורך זמן
עם בואה של תקופת החגים, רובנו יוצאים לבילוי בחיק הטבע ונסיעות משפחתיות, שחלק בלתי נפרד מהן הוא פיקניקים. שמיכה, סלסלה עמוסת כל טוב, מעט פירות העונה, יין או שמפניה והמון פרחים, עצים וציוץ ציפורים, הם המתכון הבטוח להשיג קצת שקט ושלווה. אבל מכיוון שלעיתים עוברות שעות בין מועד הכנת האוכל למועד אכילתו, חשוב מאוד לדעת כיצד לשמור על אריזה נאותה של המזון, שתבטיח את טריות המוצרים שלקחנו. לפניכם מספר הנחיות הקשורות בבטיחות מזון בכלל ובפיקניקים בפרט:
א. צידניות וקרח - טמפרטורת קירור במקרר נעה בין 0 ל-4 מעלות צלזיוס, ומכיוון שלא נוכל ליצור זאת בצידנית, עלינו לנקוט בכמה פעולות שיורידו את הטמפרטורה שבה נשמר המזון עד לאכילתו: ראשית, חשוב לשים לב כי גוף הצידנית שלם ואין בו סדקים. שנית, מומלץ לחלק את המנות בין מספר צידניות, כשבתוכן הרבה קרחונים ואף גושי קרח, וזאת כדי לשמור על קירור תקין ובטוח. שלישית, אין לדחוס יותר מדי אוכל בצידנית אחת.
טיפ - הקפידו שלפחות שליש מנפח הצידנית יהיה קרח וקרחונים.
ב. הפרדה בין מוצרים - במידה ובחרתם לקחת לפיקניק בשר, עוף או דגים לא מבושלים, מומלץ לאחסנם בצידנית נפרדת מזו שמאוחסנים בה מוצרים אחרים כמו סלטים, מזון מבושל, ירקות, פירות וכדומה. במידה ואין אפשרות לצידנית נפרדת, יש לארוז את הבשר או הדגים באריזה אטומה ולהניח אותה בתחתית הצידנית כדי למנוע טפטוף של מיצים שעלולים לזהם מוצרים אחרים שבצידנית.
טיפ - קציצות בשר לא מבושלות (שאנו מתכננים לבשל בפיקניק) מומלץ להכין בבית מראש, להקפיאן ולהביאן בצידנית כשהן קפואות .
ג. הכנות המזון - חשוב לבצע פעולות מקדימות על מנת לשמור על טריות המוצרים. ההמלצות נחלקות לשניים: הכנה ובישול. במהלך החלק הראשון יש להקפיד, כמובן על היגיינה באמצעות שטיפת ידיים יסודית והקפדה על משטחי עבודה נקיים. גם ירקות ופירות שאינם שטופים עלולים להכיל חיידקים, לכן יש לרחוץ אותם היטב עם סבון מתחת למים זורמים. בהכנת בשרים בכלל, מומלץ להשתמש בקרש חיתוך נפרד למזונות אחרים, מכיוון שבבשר נמצאים חיידקים העלולים לזהם מזונות אחרים (אלו חיידקים שמושמדים בבישול מלא ותקין).
החלק השני כולל את החובה לבשל היטב את המזון ובעיקר בשר בקר, עוף ודגים. מומלץ להשתמש במד חום של בשר כאשר צולים אותו על האש, כאשר את הטמפרטורה בודקים במרכז הבשר או בחלק העבה ביותר שלו - בשר בקר צריך להיות מבושל בטמפרטורה פנימית של לפחות 71 מעלות צלזיוס, וחשוב לוודא שהחלק הפנימי עבר בישול מלא והוא אינו בצבע ורוד/אדום ועופות בטמפרטורה של לפחות 74 מעלות צלזיוס.
המלצה זו תקפה גם לגבי סלטים קנויים או כאלו שהכנתם בעצמכם - חשוב להקפיד על אחסון מקורר בהובלה ובמהלך הפיקניק עצמו. מוצרים אלו מאוד רגישים לטמפרטורה ולכן יש להוציאם לשולחן האוכל ממש לפני מועד האכילה . גם את הבשרים יש להכין ולבשל קרוב לזמן האכילה. אין להשאיר בשרים שבושלו על שולחן הפיקניק לזמן שעולה על 20 דקות, משום שהם עלולים להתקרר במהרה ולהגיע לטווח הטמפרטורה המתאים לצמיחה והתרבות של חיידקים. טיפ - מומלץ מאוד שלא להחזיר הביתה סלטים ובשרים שלא נאכלו. אם יש ספק - אין ספק. פשוט צריך לזרוק לפח את המזון שנותר.
הכותבת היא נירה גייפמן, מהנדסת מזון בחברת Pro Solv המתמחה בתחומי המיקרוביולוגיה, הנדסת מזון וטכנולוגיית מזון
חברת Headway הישראלית מקבוצת טרנדליינס, מדווחת כי קיבלה אישור פטנט בארה"ב למתקן לטיפול בכאבי צוואר וראש כרוניים. ה- Occiflex™ , עריסה דינמית לטיפול בכאבי ראש וצוואר, מצוידת במנגנון ייחודי המאפשר תמרון מבוקר של האיבר המטופל ובכך מקנה למטפל אפשרויות טיפול שלא התאפשרו עד היום. היקף השוק הראשוני בארה"ב מוערך ב-368 מיליון דולר
כאבי ראש וצוואר כרוניים, עם מרכיב של אנורמאליות בשרירי הצוואר, משפיעים על חייהם של מאות מיליונים ברחבי העולם, המטופלים בכ-50,000 מרפאות פיזיותרפיה וכאב. עם התקדמות הרפואה והעלייה בתוחלת החיים, עולה בהתמדה גם מספר האנשים הסובלים באופן קבוע מהבעיה. הטיפול המוצע כיום, שכולל תרופות, פרוצדורות פולשניות ופתרונות אלטרנטיביים, נמצא בהרבה מקרים לא אפקטיבי, בלתי יעיל לטווח הארוך, ובנוסף גורם לתופעות לוואי רבות.
מיטת הטיפול עם העריסה הדינמית (Occiflex) של חברת Headway מאפשרת טיפול מקצועי, יעיל ומותאם אישית עבור כל מטופל, להקלה על כאבי ראש וצוואר. תנועות העריסה המוקלטות על ידי המטפל, נשלטות באמצעות מחשב המאפשר אופטימיזציה אינדיבידואלית לכל מטופל. הטיפול מבוסס על עקרונות מוכחים בפיזיותרפיה (Manual Mobilization) ומאפשר יצירת רצף תנועות עדינות ומדויקות החוזרות על עצמן במרחב תלת-מימדי ומובילות להרפיית השרירים הצוואריים ולהפחתה בכאבי הראש והצוואר.
בימים אלה קיבלה Headway פטנט למוצר בארה"ב וסדרה קדם-ייצורית של המוצר תיכנס לניסויים קליניים בהמשך השנה, לאחר שנתיים של מחקר ופיתוח בשיתוף חברת Enraf-Nonius ההולנדית. בחברה צופים תחילת מכירות בתוך פחות משנה, על בסיס ערוצי השיווק הבינ"ל של Enraf-Nonius. היקף השוק האמריקאי הראשוני מוערך ב-368 מיליון דולר.
תמיר לויטל, מנכ"ל Headway: "הרעיון הראשוני לפיתוח העריסה הגיע מתסכולו ארוך-השנים של ד"ר ירון ריבר - מומחה לכאב, שנבע ממחסור באמצעי טיפול יעילים לכאבי ראש וצוואר. כיום, ישנה אוכלוסייה הולכת וגדלה של אנשים הסובלים מכאבים אלה, כשלרבים מהם חסר פתרון אפקטיבי, אישי, בטוח, לא פולשני ולא תרופתי. במהלך המו"פ שמנו דגש על שמירת סביבת הטיפול שתהיה דומה ככל הניתן לטיפול הידני שניתן כיום. טיפול זה, אפקטיבי ככל שיהיה, דורש מהמטפל זמן יקר, ומאמץ פיזי, ולמעשה לא ניתן לביצוע מעבר לדקות בודדות. היכולת של המכשיר לבצע בצורה חזרתית, מדויקת ונוחה את הטיפול שנתפר למטופל באופן אישי, לזמן בלתי מוגבל, במהירויות נמוכות מאוד, משיג תוצאות קליניות מצוינות, כפי שהוכח ב-4 ניסויים קליניים שבוצעו בשנים האחרונות. כעת, לאחר השלמת הליך הפטנט למוצר, אנו מקווים כי כבר בעתיד הקרוב תתפוס OcciflexTM את מקומה הטבעי כטיפול סטנדרטי לסובלים מכאבי ראש וצוואר".
חברת Headway, בוגרת החממה הטכנולוגית משגב שבבעלות קבוצת טרנדליינס, הוקמה ע"י ד"ר ירון ריבר, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי הילל יפה. החברה גייסה עד כה כ-7 מיליון ₪ ממשקיעים פרטיים, קבוצת טרנדליינס ומענקי מו"פ ממשלתיים.
