לפני שנים ספורות, בוצע תיקון בסעיף האמור בחוק יחסי ממון, ועל כן כיום אנו רואים כי בתי המשפט עושים בו שימוש, וקובעים חלוקה בלתי שווה במקרים המצדיקים זאת. יצוין כי חלוקה זו יכולה להתבצע עוד קודם הגירושין בפועל, במועד אותו יקבע ביהמ"ש.
מטרת סעיף זה הינה לתת לבית המשפט האפשרות לביצוע חלוקה צודקת של רכוש בין בני זוג, על מנת לאפשר לשני בני-הזוג סיכוי הוגן לקראת החיים שלאחר הפירוד .
סעיף זה עוזר למנוע מצב בו לבן זוג אחד יהיו תנאים משופרים להמשך חייו לעומת בן הזוג השני, לדוגמה, כאשר בן הזוג הבריח רכוש, או הקים לעצמו עסק מצליח וצבר מוניטין וניסיון, בעוד בן הזוג השני ניהל את משק הבית, לא עבד מחוצה לו, ולא צבר זכויות.
יש לציין כי שימוש רחב בסעיף 8 אינו מחזה נפוץ. ביהמ"ש בוחן את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה בו מעלה צד טענה לצורך בחלוקה בלתי שווה, ובודק האם אכן ראוי וצודק לעשות כן.
על בן הזוג הטוען כי מגיע לו חלק גדול יותר ברכוש להוכיח לביה"ש כי הוא אכן זכאי לכך, אולם מדובר במשימה שאינה פשוטה יחסית. עם השנים, התפתחו אמות מידה שיכולות להצדיק חלוקה בלתי שווה.
המרכזית בהם הינה בחינת המאמץ המשותף ומילוי חובות בני הזוג, ובמיוחד ביחס למילוי חובותיהם הכלכליות.
כלומר, מצב בו צד אחד עבד ופרנס כל השנים בעוד הצד השני לא עשה דבר, לרבות אי תרומה לגידול הילדים ותחזוק משק הבית- עלולה להצדיק חלוקה בלתי שווה. אמות מידה נוספות הינם, בין היתר, שוני ניכר בהכנסות הצדדים וכושר השתכרותם, והעלמת והברחת רכוש ע"י אחד מבני הזוג.
לעיתים, מועלות טענות בדבר אלימות ו/או בגידה כמצדיקות חלוקה בלתי שווה, אולם אלה בד"כ לא מתקבלות, אא"כ מדובר באלימות ו/או בגידה יוצאי דופן, או ברכוש רב שהועבר למאהבת.
הכותב הוא עו"ד אריאל דרור ממשרד עו"ד אריאל דרור המתמחה בדיני משפחה וירושה. משרד עוה"ד דרור הינו משרד בוטיק לדיני משפחה, הפועל מזה למעלה מעשור. עורכי הדין במשרד עוסקים בתיקי משפחה המשלבים תחומים מגוונים לרבות הסכמי ממון, מזונות, פירוק שיתוף, ידועים בציבור, אבהות, חטיפות ילדים, וצוואות וירושות
