דליות ורידיות ברגליים הן לא רק בעיה אסתטית אלא עשויות להצביע על בעיה רפואית. מקורה של הבעיה בחולשת מסתמי הוורידים, מה שעלול לגרום לכאבים, כבדות, בצקות, נפיחויות ואף כיבים ודלקות. הרפואה מציעה כיום מספר שיטות לטיפול בוורידים המאפשרות לנטרל את הווריד הפגוע, ובכך להימנע מהסיבוכים הכרוכים בבעיה זאת ולחזור לבריאות טובה
ורידים בולטים ברגליים או דליות נחשבים לתופעה שכיחה באוכלוסיה המופיעה בשיעור של כ- 30-50% בקרב הנשים ובכ-10-20% בקרב הגברים. שכיחות התופעה אם כן היא פי ארבע בקרב הנשים.
הופעת ורידים בולטים על פני העור ומתחתיו מתבטאת בשני אופנים:
נימים: ורידים קטנים, שטחיים, בגדלים שונים, מופיעים כבודדים או בקבוצות מעל העור בגווני כחול-סגול ואדום. במקרים אלה, הבעיה נחשבת לבעיה אסתטית בלבד.
דליות: ורידים בצבע כחול בדרך כלל, גדולים, מורחבים ומפותלים. תפקיד הוורידים במצב תקין הוא החזרת הדם הלא מחומצן לכיוון הלב והריאות לשם חמצונו מחדש. הדם זורם מהרגליים כלפי מעלה תוך שהוא נדחף על ידי תנועת השרירים המשמשים כמשאבה.
כדי למנוע את חזרת הדם למטה בשל כוח הכבידה, קיימים בוורידים מסתמים חד-כיווניים המאפשרים לדם לעלות אך לא לרדת. כאשר מסתמים אלה חדלים מלתפקד - הדם יזרום כלפי מטה , וכך הלחץ בתוך הווריד גובר, גורם להתרחבותו ובהמשך גם להתרחבותם של "ענפים" הקשורים אליו.
ורידים מורחבים אלה נקראים דליות והם מתרחבים בעיקר בזמן עמידה ממושכת . תופעת חוסר התפקוד של המסתמים נקראת אי-ספיקה.
הסיבות השכיחות להופעת ורידים בולטים:
1. תורשה: בעיית הנימים בראש וראשונה נגרמת בעיקר עקב סיבות גנטיות ומוחמרת על ידי כל מה שמצוין בסעיפים הבאים.
2. עמידה ממושכת: יוצרת לחץ יתר על המסתמים, הגורם לאי ספיקתם. גורם זה מסביר את שכיחות מחלת הוורידים בקרב בעלי מקצועות הדורשים עמידה ממושכת.
3. טיפולים הורמונאליים: גורמים להרפיה של דופן הוורידים והתרחבותם.
4. היריון ולידה: במיוחד אם מדובר בריבוי הריונות ולידות. בהריון יש לחץ של הרחם על ורידי האגן, דבר המעקב את החזר הדם הורידי ולכן הלחץ עולה וגורם לאי ספיקה של המסתמים. כמו כן עלית רמת ההורמונים בדם בזמן ההיריון גורמת להתרחבות הורידים.
5. פקקת קודמת במערכת הוורידים העמוקה: דבר המעכב את ההחזר הוורידי ותורם לעליית הלחץ בוורידים שטחיים ולהתרחבותם.
טיפול בוורידים:
להבדיל מבעית הנימים שעיקרה היא הפרעה אסתטית, אי ספיקה ורידית (דליות) היא בעיה רפואית שעלולה להיות כרוכה בתחושת אי-נוחות, לחץ, כבדות וכאבים ברגליים לאחר עמידה ממושכת, נפיחות (בצקת) בחלק התחתון של הרגליים בעיקר בסוף היום או לאחר עמידה ממושכת ובמקרים חמורים יותר, זמן קצר לאחר הירידה מהמיטה בבוקר.
במקרים חמורים עלול הדבר להתבטא בשינויים בגוון העור (להפוך לצבע חום כהה), תחושת גירוד, זיהומים ואף כיבים, פקקת ודלקות בוורידים.
מומלץ שלא להקל ראש בבעיית הדליות ולהתייעץ עם רופא מומחה בכירורגיית כלי דם אשר יעריך את המצב בבדיקה פיסיקאלית וכן בעזרת בדיקת דופלקס - US של מערכת הורידים.
הרופא יאתר את הוורידים הלוקים באי ספיקה ואשר מהווים את המקור לכל הדליות השטחיות. כך ניתן יהיה לתכנן את הטיפול המתאים והמומלץ ביותר במקרה הספציפי.
דרכי טיפול:
• טיפול שמרני: הטיפול הוא יותר מניעתי: יש להימנע מעמידה או ישיבה ממושכות ולהרבות בהליכה. כמו כן, מומלץ לגרוב גרביים אלסטיות מהבוקר ולאורך כל היום. הטיפול השמרני מיועד למניעת סימפטומים ונועד לעצור את הידרדרות המחלה אך אינו מעלים את הוורידים שכבר לוקים באי ספיקה.
• ניתוח: הניתוח מבוסס על שליפת הוורידים החולים וכריתתם, כולל ורידים ראשיים גדולים במערכת השטחית. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית או מקומית בהתאם לחומרת הבעיה. לפני הניתוח יש לבצע בדיקת דופלקס US כדי לזהות את הוורידים הדורשים טיפול.
לאחר הניתוח נוצרים שטפי דם סביב האזור המנותח וייתכנו כאבים והגבלה קלה בתפקוד. כמו כן יוותרו צלקות במקום בו נעשים החתכים למרות שמשתדלים לבצע חתכים קטנים ככל הניתן.
• טיפול בסקלרותרפיה (הטרשה) בהכוונת אולטרה-סאונד (US): טיפול חדש יחסית (מהעשור האחרון) המהווה תחליף לניתוח ובמהלכו מזריקים חומר מטרש, המוכן בצורת קצף, לתוך הוורידים החולים.
ההזרקה מבוצעת בהנחיית אולטרה-סאונד המאפשרת הגעה לוורידים חולים פנימיים המצויים בעומק הרגל שאינם נראים מבחוץ. הוורידים נסגרים, מתקשים ובהדרגה מתכווצים ונעלמים. הטיפול נעשה לאורך מספר דקות ללא הרדמה או חתכים. כמו כן, הטיפול מתרחש במרפאה ואינו מצריך חדר ניתוח. מיד לאחריו ניתן לחזור לתפקוד רגיל. בטיפול זה יש בדרך כלל צורך ב-2-3 מפגשים להשלמת הטיפול.
היתרון בטיפול זה הוא בקלות שבו ובעובדה שניתן לטפל באמצעותו בכל סוגי הדליות ובכל מיקום ברגליים, ניתן להגיע לוורידים בעומק הרגל ובכל היקף הרגל. התוצאות טובות מאוד ונשמרת לאורך זמן.
הטיפול מתאים לכל סוגי החולים כולל מבוגרים, אנשים בעלי משקל עודף או עם מחלות רקע שונות - מה שפותר בעיה של חולים שאין באפשרותם לעבור הרדמה . כמו כן, הטיפול מאוד מתאים לחולים עם הישנות של דליות לאחר ניתוחים קודמים.
• לייזר, גלי רדיו, קיטור: בטכניקות אלה הטיפול נעשה באמצעות החדרת קטטר לתוך הווריד, שצידו האחר הוא מכשיר לייזר, גלי רדיו או קיטור הפולט חום בטמפרטורות גבוהות. באמצעות החום הנפלט מקצה הצינור, צורבים את דפנות הווריד ו"סוגרים" אותו.
הקטטר מוחדר מתחת לגובה הברך או אמצע השוק ועד למפשעה . הטיפול נעשה תחת הרדמה מקומית לאורך הירך וחלק מהשוק או בהרדמה כללית.
טכניקת הטיפול דומה בשלושת השיטות הנ"ל וההבדל הוא רק בסוג המכשיר או הטכנולוגיה המהווים את מקור האנרגיה המספק את החום. הטיפול מתאים רק לווריד אחד מסוים שנמצא לאורך הרגל (וריד הספון).
הטיפול הזה לא פותר בעיית דליות או ורידים חולים אחרים ויש להשלים את הטיפול בהם באמצעי נוסף אם ע"י ניתוח או סקלרותרפיה (הזרקות) או שניהם.
טיפול בנימים:
כאמור, הנימים הם ורידים קטנים בעלי צבעים וגדלים שונים המצויים על פני שטח העור ומפוזרים לאורך כל הרגל. הם מופיעים מאותן סיבות בגללן מופיעים ורידים גדולים יותר והם מטרידים מהפן האסתטי בלבד.
לעיתים מופיעים נימים במקומות אחרים בגוף מלבד הרגליים - כמו דופן הבטן, עכוזים וגב תחתון, מתחת לשדיים ובדופן בית החזה. כמו כן, מופיעים לעתים נימים קטנים מאוד בצבע אדמדם המופיעים בעיקר באזור הפנים.
דרכי טיפול:
• סקלרותרפיה: הזרקת חומר מטרש נוזלי לנימים, אם כי בכמות קטנה וממוקדת יותר ובאמצעות מחט עדינה. הטיפול גורם לסגירת הוריד המטופל, להתפרקותו ובהמשך לספיגתו וכך הוא נעלם.
התוצאות אינן מידיות כי כל התהליך אורך מספר שבועות כאשר בכל טיפול מזריקים כמות מסוימת של החומר, לכן מספר הטיפולים נקבע בהתאם לכמות הנימים . בסופו של דבר מגיעים לתוצאות טובות מאוד.
• לייזר: הטיפול מבוסס על צריבת הנימים חיצונית באמצעות אנרגית לייזר, מה שגורם להם להתפרק ולהיספג. העלמותם אורכת אותו זמן כמו בסקלרותרפיה.
הלייזר משמש בעיקר לטיפול בנימים שטחיים וקטנים ביותר מאחר ולנימים גדולים יותר נדרשת עוצמה יותר גדולה של אנרגית לייזר - דבר שעלול לגרום לכוויות בעור ונזקים נוספים.
• מחט חשמלית: מיועדת לטיפול בנימים באזור הפנים בלבד.
הכותב הוא דר' ראבי עיסאם, מומחה לכירורגיה כללית וכלי דם, רשת מרפאות כללית אסתטיקה
