דעות

משחר פעילותי כשליח ציבור אני מקדיש את כל מרצי על מנת להיאבק בתאונות הדרכים. לצערי הדרך עוד ארוכה והקטל בכבישים נמשך ורק היום בבוקר נהרגו בני זוג בתאונת פגע וברח מזעזעת סמוך ליבנה

כאזרח וצרכן ישראלי, קראתי בתדהמה את סדרת המאמרים שפורסמו בתקשורת על שוק המזון המקומי. כבר שנים רבות שאני פעיל חברתית וער לכל משבי הרוח בחברה שלנו, ותנו לי להגיד לכם - הנתונים המוצגים הכתבה הם לא פחות מרעידת אדמה חברתית-כלכלית

כמדי שנה מקיימת השגרירות האמריקנית קבלת פנים לרגל יום העצמאות האמריקני, ב – 4 ביולי. השנה, דומה שכל אזרח בישראל ואני בתוכם , מביעים תרעומת, כעס ואכזבה על גישתו של הממשל האמריקאי אשר גילה אטימות לב עד כדי רשעות לא מובנת באי שחרורו של יונתן פולארד להלוויית אביו בארה"ב. יחד עם זאת, ומבלי לגרוע מעוצמת הזעם, אני חש חובה לפנות אליכם, עמיתי חברי הכנסת, כי תכבדו בנוכחותכם את העם האמריקאי ביום חגו, ותשתתפו בקבלת הפנים בבית השגריר

לפני שהמאמר הזה יהפוך למפגן תמיכה סכריני בעמיר פרץ, אף שבסופו של דבר לו הייתי חבר מפלגת העבודה הייתי שם בקלפי את הפתק "עמיר פרץ", ראוי לדון דווקא באלה שמוצאם מעדות המזרח הנופלים שבי אחר תעמולה ושטיפת מוח בלתי נלאית, שרובה מתנהלת כמובן באמצעים מתוחכמים להפליא, כנגד כל מועמד ממוצא מזרחי

הגיע הזמן להכיר במציאות – המצור על עזה, שגרם סבל רב לתושביה ולא הביא כל תועלת לישראל, התמוטט בעקבות המהפכה המצרית. פתיחת מעבר רפיח נותנת לו מכת מוות. כבר אין טעם ואין הגיון בספינות חיל הים המנסות לאכוף את שרידי המצור, חוסמות את חופי עזה ומתעללות בלי הרף בדייגים עזתים המנסים להביא פרנסה דלה למשפחותיהם

נאום נתניהו, כך נראה, השלים מהפך פוליטי מלא בתולדות ישראל: מפלגת העבודה ניצחה והפסידה. בעוד יו"ר הליכוד עומד מול העולם ומציע מדינה פלסטינית, מפלגת העבודה, שתוכניתה המדינית הופכת לקונצנזוס, אוחזת ב- 8 מנדטים בלבד. הפריימריז לראשות המפלגה יקבעו את גורלה - ואת גורל החברה הישראלית