לעתים קרובות הטרנדים והמגמות הצרכניות ניתנים לצפייה מראש על פי חוקיות וניתוח מדעי: כך למשל בתקופה של התפרצות מגפות ניתן לראות עליה ברכישת תרופות, חיסונים ותכשירי בריאות משלימה, גם במוצרים כאלו שלאו דווקא קשורים למגפה האקטואלית, בתקופת מלחמות ניתן לראות עליה ברכישת קופסאות שימורים ומזון שניתן לאגירה לטווח ארוך, גם מחוץ לאיזורי הקרבות. אך בכל שוק ושוק נותרת שאלת מיליארד הדולר: מי קובע את הטרנד הבא בקרב הצרכנים ומי יזהה אותו לפני האחרים?
הרבה אנשים מנסים לענות על שאלה זו, וכך נוצר טרנד חדש ומרכזי בפני עצמו בכלכלה העולמית - טרנדולוגיה, או בעברית אקדמית, חקר תופעות העתיד בעולם הצריכה. טרנדולוגיה היא תחום אקדמי ותעשייתי חדש יחסית שנועד לחזות את "הדיבור החם" בשוק מסוים ולזהות האם המגמות הללו גם יהפכו ל"טרנד" צרכני או יישארו רק בגדר שיחות סלוניות.
הצורך בזיהוי טרנדים צרכניים הוא ממשי מבחינת החברות: כאשר מוצר חדש יוצא אל השוק חברות מבצעות השקעות גדולות בתשתיות ייצור, בהכשרת כוח אדם, במחקר ופיתוח ועוד, וזקוקות לביטחון מסוים שהמוצר לא רק יענה על צרכי השוק, אלא גם ייתפס כנחוץ ונחשק במשך תקופה ארוכה מספיק כדי להצדיק את ייצורו. בישראל התחום די בתולי, ומזוהה לעיתים בטעות עם עתידנות, אך בעולם יש כמעט בכל תאגיד גדול טרנדולוג, שאמור לחזות איזה מוצרים תרצו לקנות עוד מספר חודשים, שנה או שנתיים, ולדאוג שהחברה בה הוא עובד תספק את הצורך שבעצם עוד לא נולד.
כלכלן, מעצב, פסיכולוג, ומהנדס תוכנה – מי מהם יהיה הטרנדולוג?
להבדיל מתחומים אחרים שההכשרה הנדרשת בכדי לעסוק בהם היא ספציפית, הטרנדולוג יכול להגיע ממגוון תחומים, כאשר הטובים ביותר הם בעלי הכשרה ספציפית בתחומם והיכרות מעמיקה עם המקצועות המשיקים להם. כך למשל, כלכלן טרנדולוג אמור לחזות מגמות שישפיעו על הכלכלה העולמית ולעדכן את הקונצרן בו הוא עובד האם הטרנד הבא הוא רכישת מוצרים זולים תוך מוכנות להתפשר על האיכות, או שמא בחצי שנה הקרובה תגדל הכנסתו של הציבור ועימה גם הדרישה למוצרים איכותיים.
טרנדולוגים המגיעים מתחום טכנולוגיות המידע יכולים למשל לזהות את הטרנדים דרך תוכנות סריקה שונות הפועלות בטוויטר ובפייסבוק, שסורקות את הרשת ומחפשות צירופי מילים כמו "בגד" " אדום" "סריג" "משבצות" ועוד, ולהסיק מכך מהו המידע הדרוש לעיצוב קולקציית הבגדים החדשה של החברה. גם אנשי מקצוע מתחום מדעי הנפש מועסקים כטרנדולוגים ובודקים את השפעות התקופה על הביקוש למוצרים (מצב רוח לאומי למשל) – וכמובן, מעצבים, שאמורים לדעת אלו דגמי אופנה עומדים לשלוט בחורף הקרוב ולהוביל את עיצוב דור הסמארטפונים הבא.
טרנדולוגים עוסקים בחיזוי וניבוי בזירת הצריכה במטרה להביא את התאגידים לרווחים אופטימליים, כמעט בכל תחום אפשרי. הטרנדולוגים של העשור הבא יגיעו כמעט מכל התחומים: מעולם האופנה, הסטטיסטיקה, טכנולוגיות המידע ועוד, והמכנה המשותף לכולם יהיה אופקים רחבים ויכולת להסתכל על התמונה הגדולה. הם ישפיעו על חיינו בכל תחום - ממדיניות המחקר של יצרניות התרופות ועד לעיצוב קניונים. למעשה, ככל שעובר הזמן מקבל המקצוע לגיטימציה הולכת וגוברת. עם זאת, עולה השאלה מה מחירה של החלטת חיזוי שגויה ועד כמה היא תשפיע על הישרדותה של החברה? למשל, אם אפל תחליט להציף את אפריקה במכשירים חכמים, כפי שכבר ניסתה, תוך השקעות משמעותיות בשווקים שבהם מרבית האוכלוסיה נאבקת על קיומה היומיומי, האם היא פועלת מתוך החלטה נכונה "לבנות שוק" של צרכנים שלפי התחזיות עשוי לצמוח בעתיד למימדים עצומים או מביאה להפסדים שלא יחזירו את עצמם?
כך או כך, השאלה המעניינת ביותר היא האם בסופו של התהליך הטרנדולוגים, המזינים את השוק בפרשנויותיהם על מגמות העתיד, אכן חוזים את הטרנדים הבאים או אולי יוצרים אותם בעצמם בעצם נתינת הפרשנות?
הכותב הוא ד"ר אלעד הריסון, ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול בשנקר
