sadamit_smallשיתוף פעולה בין אנשי רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחקלאים מעמק החולה יסייע לשמירה על השדמית אדומת הכנף- ציפור בסכנת הכחדה שפרטים שלה מגיעים מידי קיץ לישראל על מנת לקנן ולהביא את הדור הבא לעולם. השדמיות רגילות לקנן על הקרקע בבתי גידול לחים, אך התמעטותם של אלו בישראל ובעולם כולו הוביל לירידה במספרן

כלים

בישראל בית הגידול האחרון והיחיד שנותר לשדמיות הינו עמק החולה, שם הן מקננות בשטחי חקלאות של בוטנים ותירס- אלו נותרים לחים כל העונה ועל כן מחליפים את בית הגידול המקורי של הציפור. אלא שריסוס השדות פוגע בקינים, שנמצאים על הקרקע בסכנת דריסה תמידית. במסגרת שיתוף הפעולה יממנו רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע את החלפתם של חומרי הריסוס בהם נעשה שימוש בשדות הבוטנים שבאזור לחומרים יקרים יותר- אך כאלו שאינם מצריכים ריסוס של כל שורת גידולים בנפרד אלא מרוססים מגבוה 18 שורות בו זמנית- עובדה המקטינה משמעותית את הסכנה לקיני השדמיות.

לפני כחודש הוצף שטח בעמק, בו קיננו שדמיות אדומות כנף, והקינים ננטשו. בעקבות כך מימנה רשות הטבע והגנים סקר באזור, אשר זיהה את תחילת קינוני המילואים של המושבה, ובעקבותיו החלה ההיערכות המהירה להגנה על אותם קינים.

טליה אורון, אקולוגית מרחב גליל עליון ברשות הטבע והגנים: "בעקבות אבדן של שטחי גידול לחים טבעיים ניתן למצוא מושבות של שדמיות אדומות כנף רק בשטחים חקלאיים מצומצמים בעמק החולה, שבהם יש תנאים נוחים יחסית לקינון של השדמיות, אך גם שם תפוצת המין הולכת וקטנה ונעה בין 50 זוגות מקננים בשנה- לשנים בהם אין כלל קינונים. מלבד הבעיה הזו, השדמיות הן דוגרות קרקע ומקימות את קניהן על הקרקע, עובדה החושפת את הקינים לסכנות של הצפה או דריסה על ידי כלים חקלאיים. מאחר ועל מנת לעבור לריסוס של מספר שורות במקביל (במקום כלי מכאני שיעבור שורה שורה) יש לרכוש חומר הדברה יקר יותר, פנינו לחקלאי והצענו לו שאנחנו נממן את החומר היקר יותר ונסמן את אזורי הקינון- והוא מצידו יירתם לשינוי וישמור על הקינים שבשטחו. פנינו גם לדן אלון ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע באזור, שמיהרו להירתם למשימה ולסייע במימון החומר היקר ובמעקב אחר המשך הקינון. אנחנו מקווים כי שיתוף הפעולה יימשך גם בעתיד- וכך נוכל לשמור על הציפור היפיפייה הזו".