ביום חמישי 24.3 יוענקו אותות "הגלובוס הירוק" למצטיינים בפעילות למען הסביבה. אותות הגלובוס הירוק, "פרס האוסקר" הסביבתי של ישראל, מוענקים על-ידי ארגוני הסביבה על מצוינות בפעילות למען הסביבה בממשל, במגזר העסקי ובחברה האזרחית. טקס הענקת אותות הגלובוס הירוק מתקיים זו השנה השמינית ברציפות, בהובלת חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בו חברים מעל 120 ארגונים מכל רחבי הארץ.
לדברי נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה: "טקס הגלובוס הירוק מתקיים השנה על-רקע האסון האקולוגי והגרעיני ביפן, המצביעים על החובה המוטלת עלינו להיות קשובים לכוחות הטבע החזקים מאיתנו ולצמצם את בזבוז המשאבים, למען הדורות הבאים. לציבור הרחב יש כעת הזדמנות להפגין את כוחו מול מקבלי ההחלטות, ולדרוש מהם להציב את נושא הסביבה ובריאות הציבור במקום גבוה ביותר בסדרי העדיפויות שלהם". לדבריו, להתגייסות של התקשורת לנושא הירוק יש חשיבות ממדרגה ראשונה, בכך שהיא קובעת את סדר היום הציבורי ומנגישה את הנושא לקהל הרחב ולמקבלי ההחלטות.
הזוכים ב"גלובוס הירוק" הם אנשים שהובילו תהליכים של שינוי למען הסביבה בפעילות ציבורית, עסקית או התנדבותית. בין התחומים המצוינים השנה גם פעילות סביבתית במישור המוניציפלי, במערכת החינוך ובשירות המדינה. בטקס יוכרז גם אות "הגלובוס השחור" – ציון גנאי לגורם שפגע באופן מיוחד בסביבה.
אותות הגלובוס הירוק יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בתל-אביב במסגרת אירועי "שעת כדור הארץ", במעמד השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, ראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי, וראשי השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת חברי הכנסת דב חנין וניצן הורוביץ.
הזוכים באותות "הגלובוס הירוק" לשנת 2011 ונימוקי חבר השופטים:
השר להגנת הסביבה – גלעד ארדן
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הוביל בהצלחה חסרת תקדים מספר מהפיכות סביבתיות, המשפיעות באופן רוחבי על המשק והחברה בישראל. הוא הגדיל משמעותית את תקציב המשרד, את נפח פעילותו והשפעתו הציבורית והפוליטית. פעילותו מתאפיינת בשיתוף פעולה פורה עם ארגוני הסביבה בנושאי ליבה המצויים על סדר היום הסביבתי.
השר ארדן הציב את הנושא הסביבתי במקום גבוה על סדר יומה של הממשלה: ההתנגדות להקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון; ביטול התכנית לבנייה בחוף פלמחים; קידום הקמתו של פארק ציבורי גדול על גדות הקישון; ותמיכה בקציר המלח באגן הדרומי של ים המלח. בזכות מאמציו נמנע ביטולה של הוועדה לשמירה על הסביבה החופית בשלבים הראשונים של "הרפורמה" במערכת התכנון.
בהובלתו של השר ארדן הציב המשרד במרכז פעילותו את נושא משבר האקלים והפחתת פליטות גזי חממה, והביא לקביעת יעד לאומי בנושא. חוק האריזות, המהווה קפיצת מדרגה סביבתית, הוא מהישגיו הבולטים השנה. החוק הוא מרכיב מרכזי במהפיכת המחזור, הכוללת גם את העלאת ההיטל על הטמנת פסולת, הקצאת מאות מיליוני ₪ לתכנית להפרדת פסולת ביתית ברשויות המקומיות, ומסע הסברה ציבורי נרחב בנושאי חסכון וצמצום הצריכה לשם יצירת שינוי התנהגות ברמה היומיומית.
יוקי גיל – חברת שורש בע"מ
חברת "שורש" (www.sourceoutdoor.co.il), מייצרת ציוד מטיילים מקורי, ובהם הסנדלים המהווים סימן היכר של ישראלים המטיילים בעולם. החברה ממוקמת בטירת כרמל ומעסיקה מעל 200 עובדים, רובם תושבי העיר.
יוקי גיל מוביל תפיסת עולם הרואה בעסקים חברתיים ("המגזר הרביעי") מנוף לעצמאות ומסוגלות עצמית בת-קיימא של הקהילה, ומכשיר לצמצום הפערים בחברה. מתוך אמונה זו הוא פועל לקידום שתי יוזמות מקוריות למינוף משאבים מקומיים בטירת כרמל: פסטיבל מסיק המחזיר לקהילה מאות עצי זית בעיר עם פוטנציאל הכנסה שנתי של כ-800 אלף ₪; ומיזם סולארי לייצור חשמל בהספק 1 מגהואט ממתקנים פוטו-וולטאיים על הגגות הציבוריים, שיספק פרנסה לצוותי תחזוקה, יעודד את הקהילה לקדם התייעלות אנרגטית, קיימות ואיכות סביבה, ויבטיח לפרויקטים חברתיים בעיר הכנסה שנתית של יותר ממיליון ₪ למשך 20 שנה.
יוקי גיל מביא את ניסיונו בעולם העסקי אל העולם החברתי. הוא ממקימי הקרן הקהילתית טירת כרמל ומשמש בהתנדבות כיו"ר הוועד המנהל שלה. הקרן הוקמה בשנת 2002 ביוזמת מנהלת הרווחה בעירייה, וחברו אליה תושבים ואנשי עסקים מקומיים. זהו מודל פורץ דרך ומעורר השראה של עשייה חברתית המביאה לשינוי משמעותי ובר קיימא בקהילה המקומית.
יורם שפר – יו"ר ועדת איכות הסביבה באשקלון
מזה למעלה מעשור מוביל יורם שפר את הפעילות הסביבתית באשקלון. עם פרישתו מצה"ל בדרגת סגן אלוף בחר יורם, סוכן ביטוח במקצועו, את קידום סביבה בריאה ואיכותית בעיר, כמטרה מרכזית. בהתנדבות מלאה הוא שותף לשורה של מאבקים, ובראשם המאבק כנגד הקמת תחנת כוח פחמית מזהמת.
שפר הוביל מאבקים סביבתיים רבים נוספים כמו הגנה על מצוק הכורכר הקורס, הסדרת מתחם קצא"א ופריסה מבוקרת של אנטנות סלולאריות. בשנת 2004 הוכתר ע"י העיתון "זמן הדרום" כאיש השנה באיכות הסביבה בדרום והקים, עדיין כתושב מן המנין, את ועדת איכות סביבה העירונית.
ב-2008 נבחר למועצת העיר ועומד בראש ועדת איכות הסביבה, שתחת שרביטו היא אחת הפעילות והאפקטיביות בארץ, ומוביל מהפיכה של ממש בשיפור פני העיר, הניקיון והטיפול בפסולת. שפר מוביל את יישום אמנת פורום ה-15 להפחתת פליטות גזי חממה ופרויקט "תג הסביבה", מקדם תוכנית מיחזור והפרדת פסולת, ויזם תוכניות חינוך והתייעלות אנרגטית במבני הציבור, והכל בגיבוי מלא מראש העיר בני וקנין ובשיתוף פעולה עם אגפי העיריה.
עמיעד לפידות, עמותת "ארץ כרמל"
פעילותו של עמיעד לפידות היא מופת לחזון סביבתי-חברתי ההופך, בעזרת אמונה, נחישות וכשרון, למציאות. עמיעד פיתח והוכיח את הרעיון שפסולת ביתית ניתנת להפרדה באמצעות הדרכה, תמיכה ופח ביתי קטן, ובמידה רבה אחראי לכך שישראל צועדת לקראת מהפכה של הפרדת פסולת במקור.
לאחר שורה של תפקידים בארגונים סביבתיים, לפידות, בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה ותואר שני בתכנון ערים בטכניון, הקים את עמותת "ארץ כרמל" במטרה לקדם את החזון של טיפול נכון בפסולת שאנו מייצרים. לפידות התחיל בעבודת שטח עם פעילים מקומיים, תוך גיוס הקהילות ומציאת פתרונות יצירתיים לבעיות המעשיות כגון סוגי הפחים, שיטות האיסוף והטיפול בפתרונות הקצה. בנובמבר 2004 החלה הפרדת אשפה ב-12 משקי בית במושב כרם מהר"ל, ובתוך שנה הצטרפו כל 170 המשפחות ביישוב. הצמיחה היתה מהירה, ובכל שנה הצטרפו קהילות נוספות, כשכיום עשרות ערים מצטרפות לפרויקט הפרדת פסולת במקור אותו מוביל המשרד להגנת הסביבה .
פרויקט חינוך סביבתי של החברה להגנת הטבע במגזר הבדואי בנגב
מעל 3,000 תלמידים ומורים משתתפים בתוכניות החינוך הסביבתי של החברה להגנת הטבע במגזר הבדואי בצפון הנגב. מטרת הפרויקט היא לפעול יחד עם התושבים הבדואים לקידום איכות הסביבה, ולקדם בקרב הילדים את תחושת השייכות והאחריות לסביבה. באמצעות פעילויות מגוונות וגיבוש צוות מדריכים מקומי, ניתן להוביל תהליכים סביבתיים משמעותיים בקרב תושבי הנגב הבדואים. התכניות פועלות בכ-85 כיתות ב-27 בתי ספר.
קהילת החברה להגנת הטבע בבאר שבע מכשירה מדריכים ביישובים הבדואיים, המובילים תהליכים סביבתיים ברהט, חורה, שגב שלום, כסיפה, ערערה והמועצה האזורית אבו בסמה. מורים במגזר משתתפים בהשתלמויות לקידום איכות הסביבה ואורח חיים מקיים בבתי הספר ובקהילה. בין התכניות המופעלות במסגרת זו: "ילדים מובילים שינוי", "ילדים מתכננים פארק" ופיתוח מנהיגות חברתית סביבתית.
מטה המאבק להצלת עמק ססגון
עד לפני שלוש שנים לא הכיר כמעט איש את עמק ססגון בבקעת תמנע. רחוק מעינינו, בלב השטח הפתוח, התרקמה תוכנית לבניית מתחם מלונאות אדיר ממדים הכולל ארבעה מלונות ושלל "אטרקציות" מלאכותיות ובהן אי טרופי, 2.5 ק"מ של תעלות מים בהן ישוטו גונדולות, פארק אתגרי, אמפיתיאטרון, מרכז מסחרי ועוד. כתבה בעיתון מקומי היתה יריית הפתיחה למאבק עיקש של קבוצת תושבים מיישובי האזור להצלת העמק, שכמאבקים אזרחיים דומים נערך "כנגד כל הסיכויים".
המאבק הצליח לסחוף כ-35,000 תומכים שהצטרפו לעצומה, והפעילים גייסו את ארגוני הסביבה הגדולים, השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת ואפילו אמנים איכפתיים שיצרו שיר וקליפ ברוח המקום. פעילי מטה המאבק נקטו לכל אורך הדרך בקו הסברה מתון, קידמו דיון ציבורי פתוח ושמרו על תרבות שיח ראויה.
הפעילות העיקשת, העקבית והיצירתית הביאה, בינתיים, לבלימתה של התוכנית, וחוות דעת מקצועית שהזמינה המדינה המליצה להעביר את הפיתוח המלונאי לאזור רגיש פחות ולמנוע את הפגיעה בעמק. בימים אלה עומד הפרויקט בפני הכרעה דרמטית, ולמקבלי ההחלטות יש הזדמנות לתקן טעות בסיסית שנעשתה בשלבי התכנון, לפני שיהיה מאוחר מדי. המטה להצלת עמק ססגון הוא דוגמה בולטת להתארגנות אזרחית למען השטחים הפתוחים והטבע של כולנו, רחוק וסמוי ככל שיהיה, והוא מהווה השראה ליוזמות אזרחיות נוספות.
היחידה האזורית לאיכות הסביבה רעננה
היחידה האזורית לאיכות הסביבה משרתת כרבע מיליון תושבים ברעננה, כפר סבא, הוד השרון, כוכב יאיר-צור יגאל והמועצות האזוריות דרום השרון וחוף השרון. מנהלי היחידה ועובדיה מונעים מתחושת שליחות ואמונה ביכולתם לשנות את המציאות, המציבה אותם בחזית העשייה הסביבתית תוך חתירה למצוינות. היחידה פועלת בשיתוף פעולה פורה עם המשרד להגנת הסביבה, מרכז השלטון המקומי והמרכז לקיימות מקומית.
היחידה הסביבתית מלווה את הרשויות בכתיבת תכניות אב אסטרטגיות לערים מקיימות, ביישום אמנת האקלים של פורום ה-15 ותכנית "תג סביבה". היחידה הובילה את רעננה להיות העיר הראשונה לאימוץ מערכת לניהול סביבתי ISO 14001, ובכפר סבא היא מסייעת לקידום השכונה הראשונה בישראל אשר נבנית על פי עקרונות בנייה ירוקה. בנוסף, היא שותפה ויועצת מקצועית לתכניות האב לפסולת בכפר סבא ורעננה, הערים המובילות בארץ בתחום זה, ופועלת להקמת מתקן אזורי לטיפול בפסולת אורגנית.
דגש מיוחד מושם על החינוך הסביבתי, ומדור החינוך כולל 11 עובדים המקדמים הפחתת פסולת ומחזור, חקר טבע עירוני ומאגר לתיעוד מגוון המינים, ופיתוח כלים ייחודיים לבתי"ס.
"הגלובוס השחור": המיזם להפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם
בחסות חקיקה ארכאית משנות החמישים של המאה הקודמת, מקודם מיזם להקמת תעשיית נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה. חברת IEI, בבעלות אמריקאית, קיבלה ממשרד התשתיות רישיון לחיפוש והפקה של דלקים מפצלי שמן בשטח של 238,000 דונם בשפלת יהודה, מבלי שהוכנו תכנית מפורטת ותסקיר השפעה על הסביבה. היזמים מתכוונים ליישם טכנולוגיה של חימום תת-קרקעי לטמפרטורה של כ-400 מעלות, ולעבות את הגזים הנפלטים לדלקים עתירי גופרית.
מדובר בטכנולוגיה ניסיונית "לגירוד תחתית חבית הנפט", שעדיין לא מיושמת באופן מסחרי בעולם, וקיים חוסר וודאות רב לגבי ההשלכות הסביבתיות והסיכונים הכרוכים ביישומה. מימוש התוכנית עלול להפוך את האזור כולו למרחב של תעשיה כימית עתירת תשתיות ומזהמת, והיא סותרת את התחייבות הממשלה להפחית את פליטות גזי החממה של ישראל. למרות גילוי מצבורי הגז מול חופי הארץ וההשקעות הגדולות במקורות אנרגיה חלופיים ובהתייעלות אנרגטית, משרד התשתיות תומך במיזם, מבלי שמתקיים דיון ציבורי ומקצועי אמיתי אודות מדיניות אנרגיה כוללת של מדינת ישראל.
חבל עדולם בשפלת יהודה הוא אזור כפרי בעל ערכי טבע ומורשת רבים, המועמד להכרזה ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית "ארץ מערות בר-כוכבא". זהו חבל ארץ פתוח וטבעי הנמצא על ציר המסדרון האקולוגי הלאומי, הכולל גם פארקים חשובים של קק"ל - פארק בריטניה ופארק עדולם, המושכים מטיילים, נופשים, ורוכבי אופניים רבים. ועד תושבים מקומי מוביל התנגדות מקצועית וציבורית למיזם תעשייתי ענק, שהשלכותיו על הבריאות והסביבה עדיין לוטות בערפל.
למרות התנגדותם של המועצה האזורית מטה יהודה, חברי כנסת רבים והמשרד להגנת הסביבה, ממשיכים היזמים לקדם את מטרותיהם העסקיות על חשבון הנוף, איכות הסביבה ובריאות הציבור. לחצים כבדים מופעלים על מקבלי ההחלטות, תוך שימוש ציני במילה "ציונות" ובמושג "אנרגיה מתחדשת". כנגד המיזם הוקמה קואליציה רחבה המשותפת לתושבי האזור, המועצה האזורית, ארגוני הסביבה וחברי כנסת, שפועלת רבות בכדי ששפלת יהודה לא תהיה אזור תעשייה מזהם, אלא תישאר איזור ירוק, משגשג ופורח.
