לנוכח התרבות הדיווחים על כך שחלק ניכר מעליית מחירי המים בישראל נובע מהרווחים אותם מבקשים תאגידי המים ברשויות השונות לגרוף לעצמן וחשיפת נתוני רווחיות התאגידים, הגישו חברי הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה), זאב בוים (קדימה), ניצן הורוביץ (מרצ) וחנא סוייד (חד"ש) הצעה לסדר בנושא.
"רק בשבוע שעבר התפרסם דו"ח העוני שחשף את העובדה ש-850 אלף ילדים נמצאים מתחת לקו העוני ומאות אלפי משפחות נמצאות מתחת לקו העוני, ומצד שני התפרסמו נתוני רווחיות התאגידים שגרפו מיליוני שקלים. יש כאן משוואה אמיתית", ציין ח"כ אורי מקלב בדיון שנערך היום (רביעי) במליאת הכנסת. "הרווחיות הזאת מגיעה מאותן משפחות חלשות שנמצאות מתחת לקו העוני משום שהן צרכני מים גדולים מאד. זה מצרך בסיסי, והם לא יכולים לקמץ בו ולא יכולים להימנע משימוש בו".
עוד הזכיר מקלב אוכלוסיות חלשות נוספות כמו אוכלוסיית הנכים, הקשישים, שבאופן טבעי הם צרכני מים גדולים יותר. "ברגע שהתעריף נקבע על ידי מכסות והוא אינו מתחשב בכמות שנכים, לדוגמה, שצורכים באופן טבעי יותר מים, זו גישה לא אנושית שכן עוד לפני שהוא מספיק להשתמש במים הוא כבר 'מבזבז' אותם מבחינת החוק. חובה להגדיל את מכסת המים לנכים, כדי להתאימה לצרכיהם", אמר ח"כ אורי מקלב וציין כי "משרד האוצר, בעת שתכנן את הרפורמה במים היה צריך לקחת בחשבון גם שיקולים חברתיים ואנושים ולא רק לבחון את ההיבט הכלכלי".
בתגובה ציין שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, כי התוכנית המקורית הייתה להקמת מספר קטן בהרבה של תאגידי מים, ובכל מקרה לא כולן רווחיות. "מתוך 49 תאגידי מים וביוב הפעילים כיום בישראל, מסתמן כי רק מספר מצומצם של תאגידים, ארבעה עד חמישה, עומדים ברווחיות הנורמטיבית של הטווח הארוך ונמצאים במאזן רווחי. יתרת התאגידים, מעבר לאותם חמישה, הינם מאוזנים או הפסדיים".
בתגובה לנתונים אומר מקלב כי הנתונים שהציג שר התשתיות מתייחסים אך ורק לרבעון הראשון של 2010. "ברגע שיבדקו את נתוני הרווחיות ברבוענים הבאים יראו שתאגידים רבים כבר התאזנו והחלו להרוויח", הוסיף.
