גובה יעדי המיחזור הקבועים היום בהצעת החוק הם: יעד מיחזור כולל בתוך 4 שנים – 60% ויעדי מינימום לפי חומרים בתוך 4 שנים: קרטון – 60%; נייר – 60%; זכוכית – 50%; פלסטיק – 22.5%; עץ – 12%. לקראת הדיון שיתקיים מחר (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת, פנתה 'אדם טבע ודין' לחברי הכנסת וקראה להם שלא להפחית את יעדי המיחזור הקבועים בהצעת חוק האריזות
על פי עמדת 'אדם טבע ודין', יעדי המיחזור וההשבה הקבועים בהצעת החוק הם ראויים ובני השגה, תשתית המיחזור הקיימת בארץ יכולה לתת מענה להשגת היעדים בתוך ארבע שנים ואין צורך לשנות את שעורי ההשבה הקבועים בהצעת החוק.
על פי נתוני 'אדם טבע ודין', בישראל קיימים מפעלי מיחזור היכולים לקלוט את מרבית הפסולת המופרדת במקור, כאשר על פי ההערכות, כמות פסולת האריזות הנה 900,000 – 1,000,000 טון בשנה.
מדען הפסולת של 'אדם טבע ודין', גלעד אוסטרובסקי: "כל עיקרה של מדיניות לטיפול פסולת האריזות, היא בקביעת יעדי מיחזור משמעותיים (למעלה מ – 50%), שהרי אחרת לא היה טעם בחקיקה יעודית מורכבת אם תועלתה הסביבתית תהיה כה דלה".
עוד הוסיף אוסטרובסקי כי הדירקטיבות האירופיות קובעות יעדי מיחזור גבוהים בכל מסכת החקיקה של אחריות היצרן ושל זרמי פסולת מוגדרים. כך לדוגמא, צמיגים - 90%, פסולת אלקטרונית 85% ועוד. בחלק ממדינות אירופה נקבעה חובת מיחזור גבוהה מדרישת הדירקטיבות האירופיות.
