בתאריך 19/1/12, החליט שר המשפטים יעקב נאמן לאמץ את החלטותיה של ועדת שניט, שמונתה לבדוק את סוגית חזקת הגיל הרך - והורה על העברת מסקנות הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת להכין הצעת חוק בהתאם להמלצות. המלצתה העיקרית של הועדה הינה ביטול חזקת הגיל הרך, והינה בעלת השפעה מסיבית על הורים לילדים בני למטה מ-6 שנים, המצויים בסכסוך גירושין וחלוקים בשאלת המשמורת וסדרי הראיה
ע"פ ההמלצה, אשר אמורה להיהפך להצעת חוק- סוגיית משמורת הילדים במקרה של אי הסכמה בעת סכסוך גירושין תיקבע לגופו של עניין בבית המשפט לענייני משפחה, וכך שלא תהיה עוד החלה אוטומטית של חזקת הגיל הרך.
מהי חזקת הגיל הרך?
מקורה של חזקה זו הינה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, והיא קובעת כי בהעדר הסכמה אחרת בין הצדדים, ילדים עד גיל 6 יוותרו עם אימם במקרה של סכסוך גירושין. האם תהיה המשמורנית, אשר בביתה יגדלו הילדים, והאב יהיה זכאי להסדרי ראיה מסוימים.
חזקה זו מבטאת את התפיסה לפיה טובת הילד הרך הינה לגדול עם אימו. בגילאים אלו, ובגלל קיום החזקה, אין צורך להוכיח כי האב אינו יכול לגדל את ילדיו על מנת ליתן חזקה לאם, שכן החזקה הינה בד"כ אוטומטית.
רק במקרה בו הוכח בבירור כי האם אינה מסוגלת לגדל את ילדיה, ומנגד הוכח כי האב מסוגל לכך, עשוי האב לקבל את החזקה על ילדיו הרכים, ואולם מקרים אלו הינם מועטים ביותר.
בנוסף, במקרים המתאימים, ובד"כ רק לאחר המלצות גורמים טיפוליים- עשוי האב לזכות במשמורת משותפת, באם יוכיח כי הינו ראוי ומסוגל לעשות כן, ובמידה ויחסיו עם האם תקינים דיו לשם כך. נכון להיום- הסדר זה אינו נפוץ יחסית, במיוחד אצל הורים לילדים קטנים, הזקוקים ליציבות רבה.
חשוב להבהיר כי בפועל, ומאחר וביהמ"ש אינו חפץ להפריד אחים- הרי שפעמים רבות תוצאות החזקה מובילות לכך כי האם בד"כ מקבלת משמורת על כל הילדים, לרבות אלו שמעל גיל 6, בעוד לאב נקבעים סדרי ראיה.
סדרי הראיה המקובלים, במידה ואין בעייתיות מסוימת בקשר ההורי, הינם פעמיים בשבוע וכל שבת שניה, וכן מחצית חופשות וחגים. במקרים מסוימים, הסדרים אלה כוללים גם שינה של הקטינים אצל האב בחלק מהביקורים.
אופן קביעת סדרי הראיה, לרבות סוגית הלינה, תלוי, בין היתר, בגיל הילד, קרבת מגורי ההורים, המסוגלות ההורית של כל אחד מהצדדים, והמלצות הגורמים הטיפוליים.
הבעייתיות בחזקת הגיל הרך
בשנים האחרונות אנו נתקלים יותר ויותר באבות אשר לוקחים חלק פעיל ומלא בגידול ילדיהם. אבות אלו ואחרים טוענים כי אין זה הוגן לקבוע באופן כוללני כי עדיף לילדים עד גיל 6 לגדול עם אימם ולא עם אביהם. חזקה זו, לטענתם, מבטאת תפיסה ישנה, אשר אינה מותאמת עוד למציאות כיום, לפיה האם נהגה להישאר בבית ולגדל הילדים, בעוד האב יצא לעבוד ושב הבית רק בשעות מאוחרות.
אבות אשר מעוניינים, במקרה של סכסוך גירושין, בקבלת משמורת או לכל הפחות משמורת משותפת- היינו חלוקת זמן שווה בין האב לאם- נתקלו עד עתה במכשול, בעיקר בשל חזקת הגיל הרך.
מהן המלצות הועדה?
ההמלצה העיקרית הינה כאמור ביטול חזקת הגיל הרך, כך שביהמ"ש יבחן את נושא המשמורת בכל מקרה ומקרה, ללא החלה אוטומטית של החזקה. המלצה נוספת של הועדה הינה עידוד הידברות בין ההורים באמצעות גישור או ייעוץ בעניין ילדיהם, על מנת לחסוך הליכים משפטיים סבוכים.
הוועדה ממליצה לחייב ההורים להיפגש לפני הגשת תביעת משמורת על מנת לנסות ולהגיע להסכמות. כמו כן, הועדה ממליצה כי במקרה בו צד לא יקיים את סדרי הראיה – הדבר יגרור סנקציות כספיות.
כיום, אנו נתקלים מעת לעת בפס"ד בהם אם תבעה אב שהינו בבחינת מפר סדרתי של סדרי ראיה, ואף נפסק פיצוי. אולם הדבר אינו נפוץ שכן נשים רבות חששו מנקיטת צעד זה על מנת שלא לפגוע במרקם היחסים העדין ממילא בין האב לילדיו.
במידה והמלצות הועדה יעוגנו בחוק - הם יעזרו באופן משמעותי לאכיפת סדרי ראיה על האב, נושא שעד היום נתקל בקשיים רבים, שכן הוא תלוי בעיקר ברצונו הטוב של האב.
זאת עוד, הועדה המליצה כי במקרה בו קיימת משמורת משותפת- אזי תקבע הפחתה 25% מדמי המדור המוטלים על אבות, זאת לאור העובדה כי הקטינים שוהים עמם פרק זמן ניכר יחסית.
יובהר כי עד עתה, נהוג היה לפסוק הוצאות בגין מדור ואחזקתו בסך של 33% מהוצאות הדיור בגין ילד אחד, 40% בגין שני ילדים ו-50% בגין 3 ילדים ומעלה, כאשר אלו היו במשמורתה הבלעדית של האם.
אילו בעיות עשויות להתעורר במידה והמלצות הועדה יעוגנו בחוק?
הועדה מאפשרת לאבות שהיו מעורבים באופן מלא בגידול ילדיהם הקטנים (מתחת לגיל 6)- את האפשרות לקבל משמורת מלאה /משותפת על ילדיהם, ובכך להמשיך את הקשר החזק והאוהב ששרר ביניהם עוד קודם סכסוך הגירושין, ללא חשש כי המשמורת תימסר אוטומטית לאם.
במקרה כזה- המלצות הועדה הינן רצויות וחיוביות.
אולם, בניגוד לאבות המתוארים לעיל, קיימים לצערינו אבות אשר אינם חפצים באמת בקבלת משמורת מלאה /משותפת על ילדיהם- אולם לאור ההמלצות- יחלו לדרוש/ לאיים כי ידרשו זאת , על מנת לסחוט הנשים ביחס לדמי המזונות ו/או חלוקת הרכוש בעת הגירושין.
ביטול החזקה האוטומטית עלול להוביל למצב בו הילדים יהיו קלף מיקוח בידי אבות מסוג שכזה, במסגרת מאבק הגירושין המתיש ממילא.
הדבר עלול להוביל למצבים בהם אב יאיים על אם ילדיו כי באם לא תסכים למזונות נמוכים/חלוקת רכוש בלתי הוגנת- ידרוש קבלת משמורת - אף שבפועל לא טובת הילד היא שעומדת בראש מעיינו, אלא שיקולים כלכליים גרידא. האם- אשר תרצה למנוע מהלך זה- עלולה להסכים בלית ברירה לאיומיו, על מנת שלא לפגוע בסיכויה לקבל משמורת על ילדיה, שאינם גבוהים כבעבר.
עקב חשש זה, הרי שמיד עם פרסום החלטת השר נאמן, החלו ארגוני הנשים לצאת כנגד ההמלצות, בטענה כי הן יובילו להחרפת הסכסוך בין ההורים, לרבות חשיפת הילדים ביתר שאת לסכסוך בין הוריהם.
לטענתם, סדרי הראיה הנוהגים כיום מקנים לאבות גרושים זכויות נרחבות ואין לעשות בהם שינוי, לרבות שינוי חזקת הגיל הרך.
עתה, נותר להמתין ולראות האם אכן יאומצו ההמלצות במסגרת חוק, ואם כן- כיצד אלו ישפיעו על סכסוכי המשמורת בין בני זוג לילדים מתחת לגיל 6.
הכותב הוא עו"ד אריאל דרור ממשרד עו"ד אריאל דרור המתמחה בדיני משפחה וירושה. משרד עוה"ד דרור הינו משרד בוטיק לדיני משפחה, הפועל מזה למעלה מעשור. עורכי הדין במשרד עוסקים בתיקי משפחה המשלבים תחומים מגוונים לרבות הסכמי ממון, מזונות, פירוק שיתוף, ידועים בציבור, אבהות, חטיפות ילדים, וצוואות וירושות.
