שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר בתגובה להחלטת הנגיד להעלות את הריבית: "התעשיינים מאוכזבים מהעלאת הריבית, אנו מביאים חשש שפער הריביות הגבוה בין הארץ לאירופה וארה"ב ששם הריבית כזכור היא סביב האפס, עלולים להביא לתנועות הון ספקולטיביות, שימשיכו לדחוף את שער הדולר (שנמוך בלאו הכי ועדיין לא התאושש מעליית הריבית הקודמת) כלפי מטה, מה שיהווה בעיה רצינית לכושר התחרות של היצוא הישראלי ועלול לפגוע בהיקפי היצוא ובגידול לו ציפינו בחודשים הקרובים ובתחילת 2011. אני מבין את החששות של הנגיד אשר הביאו אותו להעלות את הריבית, ואולם אסור לו לשכוח כי היצוא הוא מנוע צמיחה מרכזי במשק ואשר בלעדיו מצב המשק היה גרוע בהרבה ממצבו כיום".
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.5%, מעל טווח התחזיות לגביו, שנעו בין 0% ל-0.3%. גם החודש בלט מדד הדיור, שעלה ב-1.7%. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נמצאת, זה החודש השלישי ברציפות, בתוך הטווח של יעד המחירים, ועומדת על 1.8%. בניכוי מדד הדיור עלה מדד המחירים לצרכן בתקופה זו ב-0.7% בלבד.
תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לשנה, הנמדדות משוק ההון ואלו של החזאים, שמרו בחודש האחרון על יציבות ברמה נמוכה במקצת מהגבול העליון של יעד האינפלציה. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים צפויה להישאר בחודשים הקרובים סביב מרכז היעד. לפי שוק ההון והחזאים צפויה הריבית לעמוד בעוד שנה על 2.8% ו-2.7%, בהתאמה – שיעורים דומים לאלה של החודש הקודם. החזאים צופים בממוצע העלאה של 0.21 נקודת אחוז בריבית אוקטובר.
הפעילות הריאלית: נתונים ראשונים לרביע השלישי מצביעים על מגמה מעורבת: מצד אחד - נתונים ראשונים של סקר החברות לרביע השלישי מצביעים על המשך ההתרחבות של הפעילות בקצב דומה למחצית הראשונה של השנה; נתוני הייצור התעשייתי והפדיון בענפי המשק המשיכו לגדול בחודש יולי; המדד המשולב, המתבסס, בין היתר, על שני האחרונים ועל נתוני סחר החוץ עלה באוגוסט בשיעור מתון, המשך לעלייתו בחודשים הקודמים. מהצד האחר - הנתונים החודשיים של סחר החוץ ונתוני הכנסות הממשלה ממסים מצביעים על יציבות, או אף על האטה, אף כי מוקדם לקבוע אם מדובר בתפנית בקצב גידולה של הפעילות. בהסתכלות על מכלול הנתונים נראה שנמשכת הירידה בפער התוצר.
הערכות חטיבת המחקר: הערכת חטיבת המחקר (Staff forecast) של בנק ישראל היא שהאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תעמוד על 2.5%, תוך העלאה הדרגתית של הריבית לכ-2.7% בתוך שנה. התחזית המקרו-כלכלית העדכנית של חטיבת המחקר לשנת 2010, היא שהתוצר יצמח ב-4%.
שוק העבודה והשכר: מתחילת שנת 2009 ועד לרביע השני של 2010 נרשם שיפור משמעותי בשוק העבודה. נתוני שוק העבודה שנוספו החודש מעורבים: נתונים לחודש אוגוסט מצביעים על עליה בתביעות לתשלום דמי אבטלה לצד ירידה משמעותית של מספר המשרות הפנויות, כפי שמשתקף מסקר המשרות הפנויות של הלמ"ס. כנגד זאת מצביע סקר כוח האדם לרביע השני על המשך ירידתו של שיעור האבטלה לרמה נמוכה של 6.2%. המשך הצמצום בעודף כושר הייצור של המשק עולה בקנה אחד עם מגמת העליות בשכר הנומינלי והריאלי בחודשים האחרונים.
נתוני תקציב הממשלה: הגירעון המקומי מתחילת השנה עד אוגוסט הסתכם ב-12 מיליארדי ש"ח, לעומת 16.3 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון הכולל ללא אשראי לשנת 2010 צפוי להיות, על פי ההתפתחויות עד כה, כ-4%, או אף קטן מעט יותר.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-22/8/10, ועד 24/9/10, התחזק השקל מול הדולר בכ-2.7% ונחלש מול האירו בכ-2.1% - בדומה למגמה העולמית. בתקופה זאת תוסף השקל במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-0.3%. נוכח ההתחזקות הנמשכת ביין פעל החודש הבנק המרכזי של יפן, לראשונה מזה כ-6 שנים, בשוק מטבע החוץ על מנת להחליש את המטבע היפני.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-22/8/10, ועד 24/9/10, עלו מדדי המניות ת"א 25 ות"א 100 ב-5.6% וב-6.2%, בהתאמה, והם קרובים עתה לרמות השיא. במהלך אותה תקופה עלו רוב מדדי המניות בעולם. האג"ח הממשלתיות בישראל אופיינו החודש בעליית תשואות של שני העקומים (הצמוד והלא-צמוד). המירווח בין האג"ח הלא-צמודות ל-10 שנים של ממשלות ישראל וארה"ב התרחב החודש. בהנפקות הקונצרניות נרשמה התעוררות: רמות הריבית הנמוכות הובילו לעלייה ניכרת של היקף ההנפקות בשוק, והחברות מנסות לנצל את המימון הזול ואת הגאות בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות. מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 ירדו בכ-0.3%. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, ירדה החודש במקצת, והיא עומדת על כ-121 נ"ב.
כמות הכסף: המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ירד באוגוסט ב-1.4%, לאחר עלייה של 3% ביולי – שנגרמה בין היתר בגלל רכיב עונתי משמעותי. ב-12 החודשים האחרונים עלה המצרף M1 בשיעור נמוך של 1.4%. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) ירד באוגוסט ב-1.3%, לעומת עלייה של 0.3% ביולי, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-0.5%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: יתרת האשראי של המגזר העסקי גדלה מעט בחודש יולי, לרמה של 746 מיליארדי ש"ח, לאחר עלייה של כ-1% ביוני. מתוכו עמד האשראי מהבנקים על 394 מיליארדי ש"ח – עלייה של 1%. ביתרת האשראי הלא-בנקאי (אג"ח קונצרניות והלוואות לא-בנקאיות) נשמרה ביולי יציבות, ברמה של כ-220 מיליארדי ש"ח. האשראי למשקי הבית עלה ביוני ב-1.2%, ל-329 מיליארדי ש"ח. היקף המשכנתאות שניתנו עלה באוגוסט בשיעור של 7% לעומת חודש יולי, שבו היקפן ירד ב- 10%. היקף המשכנתאות באוגוסט גבוה משמעותית מהרמה הממוצעת בשנת 2009. הריביות על משכנתאות צמודות בריבית קבועה ובריבית משתנה ממשיכות לרדת. הריבית על משכנתאות בריבית משתנה צמודות פריים. עלתה לאחר העלאת הריבית באוגוסט על ידי בנק ישראל.
שוק הדיור: מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ממשיכים לעלות, אמנם בקצב נמוך יותר מאשר בעבר: בחודשים יוני-יולי עלו מחירי הדירות ב-0.7%, לאחר עלייה של 2.2% בחודשים מאי-יוני. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-20%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן המתבסס בעיקר על חוזי שכירות מתחדשים, המשיך במגמת העליה ובחודש אוגוסט עלה ב-1.7%. יתכן וחלק מהעליה במדד מחירי הדיור הוא בתגובה לעליות הגבוהות והמתמשכות במחירי הדירות.
המשק העולמי: ההתאוששות במשק העולמי נמשכה ברביע השני של 2010, אולם לאחרונה ניכרים סימנים מדאיגים ביחס למידת התמדתה של הצמיחה העולמית, וההערכות הן שצפויה האטה של קצב זה במחצית השנייה של השנה. ההתאוששות אינה אחידה - הצמיחה במשקים המפותחים העיקריים שברירית, לעומת צמיחה חזקה יותר במשקים המתפתחים. אולם החששות מפני חזרה למיתון פחתו, וההערכות כעת הן לצמיחה בשיעור נמוך מהמגמה ארוכת הטווח. על רקע זה תיקנו החזאים החודש את תחזיות הצמיחה שלהם כלפי מטה. בשווקים הפיננסיים נרשמה תנודתיות גבוהה, על רקע נתוני המקרו המעורבים שהתפרסמו ואי-הוודאות הגבוהה. מדדי האינפלציה הכוללים עלו מעט בעקבות עליית מחירי הסחורות, אולם האינפלציה עדיין מרוסנת, ובתקופה הקרובה היא צפויה להישאר נמוכה במשקים העיקריים, בעיקר על רקע עודף כושר הייצור. לעומת זאת בחלק מהמשקים יש עדיין לחצים אינפלציוניים. בחזית המוניטרית - על רקע אי-הוודאות הרבה וגורמי החולשה שנותרו עדיין בכלכלה העולמית צפויים הבנקים המרכזיים העיקריים להשאיר את הריבית ברמות נמוכות, ולהמשיך בהפעלת כלי ההרחבה הכמותית. לעומת זאת הבנקים המרכזיים של שבדיה וקנדה העלו החודש את הריבית ברבע אחוז. בחזית הפיסקלית צפויות ההרחבות הגדולות להתמתן, על רקע גירעונות גדולים.
הגורמים העיקריים להחלטה:
ההחלטה להעלות את הריבית לחודש אוקטובר לרמה של 2% עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית" שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. קצב עליית הריבית אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, הצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נמצאת בקרבת מרכז היעד אך הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים הנגזרת משוק ההון וזו החזויה על ידי החזאים נותרו בסביבת הגבול העליון של יעד האינפלציה תוך צפיה להעלאת הריבית לרמה של כ-2.7% בעוד שנה.מחירי הדירות ממשיכים לעלות בשיעורים גבוהים תוך המשך מגמת ההתרחבות המהירה באשראי לדיור בהשפעת הריבית הנמוכה וההתאמה האיטית של היצע הדירות.
סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן, שמתבסס בעיקר על חוזי שכירות מתחדשים, ממשיך לעלות תוך האצה מסוימת בקצב העליה בחודשים האחרונים.מרבית האינדיקטורים לפעילות הריאלית ממשיכים להצביע על המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית בישראל בשיעורים גבוהים גם ברביע השלישי. בפרט נתונים ראשוניים מסקר החברות לרביע השלישי המצביעים על המשך ההתרחבות של הפעילות בקצב דומה לזה של המחצית הראשונה של השנה. הירידה המהירה שנרשמה ברביע השני בשיעור האבטלה וסימנים ראשונים לעליות בשכר הריאלי והנומינלי מצביעים על המשך הצמצום בפער התוצר של המשק.
ההחלטה להעלות את הריבית התקבלה למרות שריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות ובעקבות ההתפתחויות האחרונות צפויות להישאר נמוכות למשך זמן רב. עם זאת, מספר בנקים מרכזיים במשקים שכבר צומחים מהר יחסית, המשיכו בתהליך של העלאה בריבית גם בחודש האחרון וצפויים להמשיך לעשות זאת בזמן הקרוב.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשק הישראלי, בעולם ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב במיוחד אחרי ההתפתחויות בשוק הדיור ובפרט במחירי הדירות.
