אילנה דורי- מנדלוביץ', מנהלת תחום חוק עבודת הנוער במשרד התמ"ת, סיפרה כי לא אחת משרדה נתון בלחצים ואיומים מצד הורים שלא אושרה העסקת ילדם בפרסומת, דוגמנות או הופעות אומנותיות בשל תכנים לא מתאימים.
עוד ציינה הגב' דורי-מנדלוביץ', כי בשל המגבלות הקיימות בישראל על העסקת ילדים בתחומים אלה, יש זליגה לשימוש בילדים מחוץ-לארץ או אפילו לצילום של ילדים ישראלים שנערך מחוץ למדינה.
פרופ' גיל זלצמן, מנהל חטיבת הילדים והנוער בבית החולים "גהה", מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, איזן את התמונה וטען כי "אילו היינו מגבילים בעבר הופעות אומנותיות של ילדים, לא היינו זוכים למוסיקאי דגול כמו מוצארט, שהחל להופיע כבר בגיל 4".
לדעתו, נחוץ איזון שיאפשר מצד אחד מיצוי כישרונות של ילדים ומצד שני יגביל פעולות שעלולות להזיק לילדים ובכל מקרה, חיוני שתכניות כאלו בהשתתפות ילדים יהיו מלוות בהערכה פסיכולוגית ופסיכיאטרית.
ד"ר דיאנה לוצאטו, סוציולוגית ואנתרופולוגית מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, תקפה בחריפות פרסומי אופנה העושים שימוש פורנוגרפי בילדים כשלעיתים אף ניתן לראות בהם עידוד לפדופיליה. לדעתה, גם להורים יש חלק נכבד בדחיפת ילדים להבעות מיניות כדי לקדם את הסיכוי שלהם להשתתף בפרסומת.
שיר ביטון, זמרת ויוצרת, בעצמה "פליטת" תכנית ריאליטי, ציינה במושב שהתקיים בנושא, כי גם לבוגרים המשתתפים בתכניות כאלה, יש לא אחת טראומות קשות כתוצאה מנפילה המתאפיינת במעבר מחשיפה עצומה לאנונימיות מוחלטת. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בילדים שאין להם בכלל את היכולות והבגרות הנפשית להתמודד עם טראומות כאלו.
לפי נתוני המועצה לשלום הילד, בשנת 2010 ניתנו 2,923 היתרים להעסקת ילדים בגילאי שנה עד חמש עשרה בפרסומות ובהופעות ציבוריות. רוב הילדים היו בגילאי 6-11, אולם 13% מהם ניתנו לילדים בגילאי 1-4. בנות (54%) קיבלו יותר היתרים מאשר בנים (46%) ורוב מוחלט של ההיתרים ניתנו לילדים המתגוררים באזור תל אביב והמרכז (83%).
