השר הרצוג פתח את דבריו בהצגת המתח שבין המחנה הפונדמנטליסטי אסלאמי בהנהגתה העיקרית של איראן לבין המחנה המתון, אליו שייכת ישראל לצד מדינות כמו מצרים, ירדן, נסיכיות המפרץ ועוד. "למרות כל ההתפתחויות האחרונות, אני מחשיב את טורקיה כחברה במחנה המתון. לטורקיה יש תפקיד חשוב ולכן אני נזהר בדברי לגביה. טורקיה היא מדינה רבת גוונים ולמרות שהרטוריקה של ארדואן בהחלט מזיזה אותה לצד הקיצוני, היא ממש לא שם", אמר השר.
לדבריו, אחד האינטרסים המובהקים של המחנה המתון הוא לעצור את התעצמותה של איראן, וכדי שהמנהיגים המתונים יהיו מסוגלים לעמוד מול איראן, הם חייבים, בין היתר, להראות לעמים שלהם התקדמות בתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. "ההתמודדות בין המחנות מביאה אותנו כיום למצב הבא: ארצות הברית מבקשת מאיתנו לעשות צעדים אמיצים בכל הקשור לתהליך המדיני. אני לא יודע עם הפלסטינים מוכנים או יכולים לעשות צעדים אמיצים משלהם, אבל אני חושב שאנחנו נמצאים כעת במפגש אינטרסים של כל הצדדים. לכן אם ארצות הברית מבקשת הקפאה של 90 יום בבניה כדי להתניע תהליך מדיני, אנחנו צריכים להסכים לבקשה זו. נושא המדינה היהודית וההכרה הפלסטינית במדינה יהודית יעלה במהלך משא ומתן והוא צריך לעלות. אני לא בטוח שעכשיו זה הזמן הנכון ושצריך בכלל לקשור בין הקפאת הבנייה לבין הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית", הוסיף.
כשנשאל בהקשר זה לגבי עמדתו בנוגע לבנייה בירושלים, אמר השר: "אין לי שום בעיה עם בניה בשכונת רמות לדוגמא, כל עוד אנחנו שומרי על העיקרון אותו התווה הנשיא קלינטון: מה שליהודים - ליהודים; ומה שלפלסטינים - לפלסטינים. העולם קופץ כשאנחנו בונים בשטח שעל פי עקרון זה הוא של הפלסטינים, כי מבחינתם מדובר במכשול בפני הסדר מדיני".
כשנשאל לגבי היכולת להגיע להסכם אמיתי עם הפלסטינים אמר השר הרצוג כי ברור שאם יהיה סקר דעת קהל בחברה הפלסטינית, הרוב לא יאהב את ישראל, אבל ההכרעות וההבנות צריכות להיעשות מול ההנהגות. "סביבנו יש בסך הכל משטרים יציבים וההכרעות צריכות להיות מולם. ישראל היא התירוץ לשנאה בכל העולם הערבי, אבל מי שעומד כיום במפורש מול איראן הוא הנשיא מובארכ". באותו הקשר נשאל השר גם לגבי האפשרות של ישראל לפנות התנחלויות, במקרה של הסכם. "הסכם שיכלול את גושי ההתנחלות הגדולים וייתן מענה לדרישות הביטחון הישראליות יהיה מקובל על רוב העם. לגבי התנחלויות שאינן בגושים הגדולים, הן רק נחלשות מבחינה דמוגרפית ונמצאות במגמת קטינה ולא גדילה", ציין.