מבט על: וידיאו ישראלי 2010-2000 - אוצר: סרג'יו אדלשטיין
התערוכה מבוססת על תוכנית מיוחדת שהוקרנה במוזיאון הטייט מודרן בלונדון בפברואר 2010, שהתמקדה בעבודות הווידיאו הבולטות והחשובות שנעשו בישראל בעשור האחרון. עבודותיהם של האמנים המשתתפים בתערוכה נובעות מתוך שבר מהותי שנפער בתרבות הישראלית בעקבות האירועים הפוליטיים שזעזעו את המזרח התיכון מאמצע שנות התשעים. הסכמי אוסלו, רצח רבין, פרוץ האינתיפאדה השנייה וקריסת התהליך המדיני העניקו לאמנים אלה דימויים והקשרים חזותיים חדשים אשר בהמשך הובילו לעיסוק בנושאים של זהות אישית וחברתית. לנושאים אלו משקל מהותי באמנות הישראלית עד היום, ובמיוחד במדיום הווידיאו המושפע כל כך מהתקשורת ההמונית. האמנים המשתתפים: "בועז ארד">בועז ארד , גיא בן־נר, יעל ברתנא, ליאור ווטרמן ועמית לווינגר, מלכי טסלר, אמיר יציב, "דנה לוי">דנה לוי , אבי מוגרבי, רועי מנחם מרקוביץ', שחר מרקוס, מירי סגל, דורון סולומונס, רן סלווין, רותי סלע, ניר עברון, יוסי עטיה ואיתמר רוז, נירה פרג, קרן ציטר, אורי קצנשטיין רועי רוזן, "קרן רוסו">קרן רוסו וגלעד רטמן.
הוצאה לאור- מן המחסנים לחללי התצוגה
אוצר: ד"ר גדעון עפרת
בתערוכה "הוצאה לאור" תיחשף לראשונה תכולת מחסני המוזיאון באולמות התצוגה, כעין משל לפסיכואנליזה תרבותית. בדומה לתהליך פסיכואנליטי המעלה את התת־מודע אל סף ההכרה, החומרים המודחקים של הזיכרון המוזיאלי יציפו את אולמות האור וההכרה. ריבוי שרירותי של סבכות עמוסות בציורים ללא כל היררכיה איכותית לצד גיבוב של פסלים מתקופות שונות על מדפים ובמות יעצימו את חוויית הביקור ב"מחסן". במעבר מהמחסן לאולם התצוגה נוצרת היסטוריה: תחילתו של סיווג איכותי מדרגי, פרשנות וביקורת. התערוכה תעלה לדיון שאלות הנוגעות לאופן שבו נערכות בחירות תרבותיות בתולדות האמנות, דהיינו – לאופן שבו נכתבת היסטוריה אמנותית וכן שאלות הנוגעות לשיכחה/השכחה ולתפקיד האוצר כהיסטוריון. על מנת להעצים את המתח הדואלי שבין ה"הכרה" המוזיאלית לבין חומרי "תת־ההכרה" התרבותית יוצגו לצד המחסן "פניני האוסף" – עבודות שנבחרו בקפידה על ידי האוצר.
יאיר גרבוז: הסרטים
אוצרת: אילנה טננבאום
תערוכת יחיד ליאיר גרבוז מחלוצי העיסוק בדימוי המוקרן בארץ. עבודותיו הקולנועיות נוגעות בשאלות היסוד של הדימוי המוקרן תוך שהוא מציג קטלוג מקוטע ומרובד של בעיית הזהות הישראלית. גרבוז יוצא אל מול המנגנונים שמנסחים את ה"אנחנו" הישראלי כקולקטיב. הוא מציג את עצמו בדמות "אחרים" שונים (לץ, שוטה, אישה, ענק), ומערב אלמנטים מהביוגרפיה האישית שלו בדימויים מההיסטוריה המקומית, החברתית, הפוליטית והאמנותית גם יחד, כדי לטפל באופן אירוני במיתוסים מקומיים, בסיסמאות ובקלישאות של ההוויה הישראלית.
אדרנלין (סדרה לאמנים צעירים ע"ש שפרה טורצקי) הילה טוני נבוק אבי סבח
אוצרת: רותם רוף
תערוכות יחיד של שני אמנים צעירים הבוחנים את המשמעויות המקובלות של דו-מימד לעומת תלת-מימד. הילה טוני נבוק יוצרת בפיסול וברישום דימויים שנראים כמו מערכים ארכיטקטוניים מופשטים ואוטופיים. אבי סבח מצייר בצבע על מצעים שונים, כמו נחושת, פרווה ונייר, כשהחומרים והמצעים השונים משמשים עבורו כעין מעבדה שבמסגרתה הוא בוחן חומרים וטקסטורות. ציורי הנוף המשולבים בדימויים ביתיים יוצרים עולמות פנטסטיים ומפתיעים.
פתיחה: 21 אוגוסט 2010 בשעה 20:30 . התערוכות תוצגנה עד ה-1 בינואר 2011
