מנכ"ל חברת IEI, מר רליק שפיר, הציג בפני הוועדה את תוכנית הקדיחה המתוכננת וענה על חלק מן הטענות אשר עלו כנגד הפרויקט:"החברה תעמוד בכל התנאים ותגיש תוכנית מסחרית מסודרת. התהליך כולו נמצא כרגע בפיילוט ואנחנו רוצים להוכיח שאין שום נזק, במידה ובניסוי יהיה נזק כלשהו סביבתי או באיכות החיים - לא יהיה פרויקט" עוד הוסיף:"אנחנו מתחייבים לעמוד בכל דרישות הרגולטור ואנחנו מעוניינים להקים ועדה משותפת עם תושבי האזור שיפקחו על כל הפעילות שלנו".
מהנתונים שהוצגו לוועדה עולה כי החברה מתכננת שלב פיילוט שבו הם יקדחו באזור צומת האלה אשר בחבל עדולם לעומק של כ-200 מטר וינסו להפיק כמות של כשתי חביות ליום. הזמן המתוכנן לשלב הפיילוט הוא מספר שנים שרק בסיומו יועבר הפרויקט לשלב המסחרי. לדברי מומחי החברה באזור זה יש כ-5 מיליון חביות נפט.
ראש המועצה המקומית, מר משה דדון, הגיב לדברים ואמר:"חבל עדולם סבל במשך עשרות שנים מטעויות תכנון ומחדלים רבים, הגיע הזמן שאנחנו נשנה את השטח. אם היה לי מכתב התחייבות מהחברה שהתושבים יאשרו את ההפקה המסחרית ולנו תהיה זכות וטו אני אדאג לדבר עם התושבים לאישור הפיילוט".
נציגי תושבי האזור הביעו את התנגדותם לפרויקט כולו. לדבריהם לא נעשה עימם כל דיון בנושא ובין הצדדים יש דיאלוג של חרשים. לדבריהם החברה לא הציגה כל תוכנית כלכלית והשאלה המרכזית צריכה להיות הפקת השלב המסחרי ולא שלב הפיילוט. עוד הוסיפו כי גופי המדינה צריכים לקיים דיון האם בכלל הפרויקט נחוץ.
ד"ר אריה ונגר, מדען אוויר ואנרגיה ב-"אדם, טבע ודין" אמר:"הפיילוט יהפוך את האזור לאזור תעשיית נפט, אך באזור אין טיפת נפט אחת אלא חומר גלם לייצור נפט. אני כופר בהחלטיות של הצגת הנתונים מפי החברה." גם נציג החברה להגנת הטבע, אברהם שקד, דרש להפסיק את הפרויקט עד לקיומו של דיון מעמיק בנושא.
ח"כ אורי אריאל פנה לכל הנציגים בדיון ודרש לדעת האם נבחנו כל החלופות האפשריות. לדבריו:"האם נגמרה המדינה בחבל עדולם?" יו"ר הישיבה, ח"כ כבל ביקש את התייחסותם של משרד התשתיות והגנת הסביבה לשאלה.
ד"ר אברהם ארביב, סגן המדען הראשי במשרד התשתיות אמר:"בין שנת 82 ל-2000 היה פרויקט שבחן את הפקת הדלק מפצלי שמן אך הוא הופסק. אנחנו יושבים על משאב גדול מאד. אני מסכים שניתן להפיק נפט בפגיעה מינימאלית בסביבה" עוד הוסיף:"הפצלים בנגב הם בכמות מצומצמת ובאזור עדולם האיכות והכמות גדולה יותר".
במהלך הדיון הסוער אמר נציג משרד התשתיות כי בעבר דחה המשרד את הטכנולוגיה המתוכננת בפרויקט להפקת פצלי שמן בחבל עדולם וכי גם כיום הוא אינו בטוח בהיתכנות שלה. עוד הוסיף כי אף אין ודאות לגבי המסלול החוקי שבו הפרויקט צריך להתבצע.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' אמר בתגובה לדברים כי משרד התשתיות למעשה מאמץ את עמדת אדם טבע ודין וכעת עליו לשקף עמדה זו בתשובת המדינה לבג"ץ ולקבל את דרישת הארגון להוריד את התכנית מסדר היום הלאומי. "במידה ובכל זאת יחליט משרד התשתיות לקדם את התכנית עליו להתחייב לעשות זאת במסגרת הליך תכנוני רגיל הפתוח להתנגדויות הציבור וכולל תסקיר השפעה על הסביבה, ולא במסגרת חוק הנפט הארכאי", אמר עו"ד ברכה.
עו"ד קרן-הלפרין מוסרי, ראש תחום קהילה וסביבה ב'אדם טבע ודין' אמרה במהלך הדיון כי יש לאמץ את עקרון הזהירות לעניין הפקת נפט וגז ביבשה ולחייב הכנה של תכנית טרם הקמתו של מתקן הפיילוט, זאת כדי לבחון את כל ההשלכות המיזם וכדי למנוע היווצרותם של מפגעים סביבתיים בלתי הפיכים, סכנות בריאותיות ובזבוז והשחתה של משאבי טבע ייחודיים שאינם בני תחליף.
ישעיהו בראור מהמשרד להגנת הסביבה:"אי אפשר לקפוץ משלב הפיילוט לשלב המסחרי, יש עוד כמה תחנות באמצע וגם מיקום הפיילוט מצריך בדיקה נוספת. עד היום עדיין לא קיבלנו תשובות מלאות מהמעבדה באוניברסיטת בן גוריון".
את הישיבה סיכם ח"כ איתן כבל ואמר:"אם אני הייתי תושב האזור, הייתי יוצא מודאג, כל משרד מציג עמדה אחרת. אין אף גורם שיכול לומר 'כן אני יודע לעמוד מאחורי כל ההתחייבויות'. אני קורא לכל הצדדים לקיים דיון ביניהם, לא בהכרח להגיע להסכמה אבל לפחות שכולם ידברו באותה שפה. כרגע אי אפשר להתקדם לשום שלב".
בסיום דבריו יצא ח"כ כבל בקריאה למשרד התשתיות, משרד הגנת הסביבה, לראש המועצה ולתושבי האזור לקיים בדיקה מעמיקה של הנושא וקבע כי בתחילת מושב הקיץ הקרוב יתקיים דיון ועדה נוסף שבו יוצגו הממצאים.
