במכתב חריג לפרופ' במקור הוגש נגד קאשור כתב אישום על אונס של ממש, לרבות כפייה ושימוש באלימות – וכתב האישום תוקן רק לאחר עדותה של המתלוננת באולם ביהמ"ש ולפיה יחסי המין היו בהסכמה מלאה.
"אינני מתכוון לקבוע מסמרות לגבי החלטת בית המשפט. הבעיה האמיתית היא עם הפרקליטות במחוז ירושלים שבחרה להעמיד את הנאשם לדין מלכתחילה. הנה מקרה היפותטי: נאמר שבעיר ירושלים ישנה בחורה ממוצא אשכנזי, אשר אינה מעוניינת – מסיבותיה שלה – לקיים יחסים עם יהודים ממוצא ספרדי. נאמר ואותה בחורה פוגשת בחור ממוצא ספרדי אשר אינו אומר לה שהוא ספרדי. יתרה מכך, הוא מציג עצמו כאשכנזי, והם מקיימים יחסים חד פעמיים. באם תגיע אותה בחורה למשטרת ירושלים ותגיש תלונה על אונס בגין הטעייה, האם יעמוד הבחור מהמוצא הספרדי לדין? האם בכלל יגיע לידי חקירה?" כותב ח"כ כבל לשר המשפטים.
"להערכתי – ואיני חושב שהיא אינה סבירה – השוטרים, ובוודאי הפרקליטות, ימליצו בחום לאותה בחורה להקפיד לבדוק את האנשים איתם היא נכנסת למיטה לפני המגע המיני, ולא אחריו, אך לא יעשו דבר מעבר לכך. אם כל מי שמפאר את רעמתו בפני בחורה, או לא מדייק בפרטים (גם אם הם מהותיים בעיניי בת הזוג הפוטנציאלית) הוא עבריין ואנס, אזי צריך לאסור חלק ניכר מהגברים במדינת ישראל, ולו הייתה עבירת אונס גם לגברים ניתן היה לאסור גם לא מעט נשים.
אדוני, אין לי ספק שהסיבה היחידה בעטיה הגיע קאשור לידי העמדה לדין היא העובדה שהוא ערבי שפיתה יהודיה. ריח חריף של גזענות עולה מההחלטה לחקור ולהעמיד לדין את קאשור – ריח המתגבר שבעתיים כשרואים את כתב האישום המקורי שייחס לקאשור מעשי כפייה ואלימות, המראה עד כמה נלהבים היו בפרקליטות להרשיע אותו בגין ה"פשע" שביצע. נלהבים עד כדי התעלמות מן העובדות.
אני מצפה ממך להתערב בעניין ולשנות את ההחלטה מרחיקת הלכת להרשיע את קאשור. אם יש פעם בה ראויה הגנת "מן הצדק" ככל שהדבר נוגע לשינוי במדיניות התביעה המפלה אדם יחיד – זהו המקרה. הצל את כבודה של התביעה, ואת תדמיתה של המדינה." מבקש כבל מנאמן.
