במסגרת יום איכות הסביבה דנה ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ מאיר שטרית (קדימה), בתכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל. בדיון השתתפו נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל, החברה להגנת הטבע ומדענים מהאוניברסיטאות השונות. את הדיון פתח יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ מאיר שטרית, בסקירת נושא המגוון הביולוגי במדינת ישראל והביע אי שביעות רצון מטיפול הממשלה בנושא: "ראיתי את התכנית של המשרד להגנת הסביבה ואנחנו מאוד רחוקים ממצב אופטימאלי. יש הרבה רעיונות יפים שהיישום שלהם רחוק מהמציאות. יש היגיון ותפקיד לכל בעל חי שקיים בטבע למרות שלא תמיד אנחנו מבינים אותו. זה חמור יותר ממשבר הקוטג'. בלי קוטג' אפשר לחיות אבל בלי מגוון ביולוגי אין חיים"
פרופ' אוריאל ספריאל, היועץ למשרד להגנת הסביבה בנושא מגוון ביולוגי, אמר כי: "המערכות האקולוגיות מספקות שירותים תומכי חיים עד ליום שבו יחצו קווים אדומים. בסופו של דבר הפיתוח האנושי שבא על חשבון המגוון הביולוגי יפגע חזרה. איננו יודעים עדיין היכן עובר הקו האדום אך אנו מקווים שנזהה אותו בזמן."
ד"ר אורי שיינס, ראש החוג לביולוגיה וסביבה במכללת אורנים, אמר כי: "אובדן שטחים פתוחים הוא אחד הגורמים העיקריים לפגיעה במגוון ביולוגי. יש בעיה חמורה במנהל מקרקעי ישראל שמקבל החלטות הרות גורל עם נציגות אפסית התומכת בנושא המגוון הביולוגי. יש לחוקק מדיניות שתקבע כי שטחי חקלאות פוריים שננטשים יחזרו לטבע ולא יהפוך למחסנים".
מר אלון רוטשילד, רכז המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, אמר כי:"אם לא נבין שהמגוון הביולוגי הוא התשתית לכל חיינו אנחנו בבעיה. באנגליה וארה"ב כבר יש חוקים שמחייבים גורמים בממשלה להתחשב במגוון הביולוגי לפני שהם מחוקקים חוקים. בעולם כבר מתמחרים באופן כלכלי את השירותים שאנו מקבלים מהטבע ואז מסתכלים בצורה שונה על קבלת ההחלטות".
מר ישראל טאובר, מנהל המחלקה לניהול יער ומידע גאוגרפי בקרן הקיימת לישראל, אמר כי: "משהו קורה בעולם. החל משיטפונות, בצורת ועד שריפות ענק. השאלה האם אנחנו מוכנים לאתגר הזה ונדע לזהות את הקווים האדומים לפני שנחצה אותם. זאת חובה שלנו ושל מקבלי החלטות לדרוש תשובות, לקבל נתונים ולשלב אותם במערכת קבלת החלטות."
בדו"ח בנושא המגוון הביולוגי שחובר ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת נאמר כי: "התשתית החוקית בישראל להטמעת שיקולים של מגוון ביולוגי בקבלת החלטות היא חלקית ולא מספקת, ומוגבלת לחלק מהפרויקטים במסגרת חוק התכנון והבניה בלבד. ישראל, כשחקנית בשוק הגלובלי, צריכה לעמוד בציפיות לשפר את התשתית החוקית - מכוח הצטרפותה ל-OECD וחתימה על אמנות בינלאומיות שונות"
לאחר ששמע את כל הדוברים סיכם יו"ר הועדה, ח"כ שטרית, כי "אם נפגע בטבע, זה יחזור אלינו כמו בומרנג", וקרא לממשלה ולשר להגנת הסביבה לממן מערכת ניטור לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי, להוסיף תקנים למדענים באקדמיה ולהסתכל בראייה לטווח ארוך שרואה גם את המגוון הביולוגי כבעל חשיבות לאומית.
ח"כ שטרית אף הודיע כי ישקול ליזום הצעת חוק שתחייב גורמי חקיקה בתסקיר על המגוון הביולוגי. כמו כן הוא המליץ למסד את פעילות המאר"ג (מערך אקולוגי רב גורמי) ולתקצב אותו באופן שוטף וכן קרא למל"ג ולות"ת לתעדף קליטת מדענים מתחומי הטקסונומיה והאקולוגיה.
