מר יניב רונן, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ציין כי הערכת סיכון בריאות כחלק מתסקיר השפעה על הסביבה הוא הליך מקובל בעולם. רונן הוסיף כי גובש כבר נוהל שאמור להיות נדון בולנת"ע (הועדה לנושאי תכנון עקרוניים). בימים אלו גם הוקם צוות משותף של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות על מנת לפתור בעיות הקשורות להשלכת הנוהל על חוק אוויר נקי.
ח"כ ד"ר רחל אדטו אמרה כי "דווקא היום לאחר ביטול תפקיד נציב הדורות הבאים ניצבת בפנינו חובת אחריות גדולה יותר כלפיי הסביבה והאזרח. לא ניתן להשלים עם מצב בו יאושר פרויקט בעל השלכות סביבתיות ללא בדיקת ההשלכות הבריאותיות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. ברוח עיקרון זה ח"כ דב חנין ואנוכי נגיש בימים הקרובים הצעת חוק אשר תחייב הגשת תסקיר בריאות כתנאי לאישור פרויקטים בעלי השלכות סביבתיות". ח"כ חנין חיזק את דבריה ואמר כי "זו תהיה טעות להשלים את הרפורמה בחוק התכנון והבניה בלי שתוסר ההתחשבות בתחום הבריאותי בעת התכנון".
עו"ד נעמה הלר, מעמותת אדם טבע ודין, הוסיפה כי ראוי גם לשקול חקיקה שתנתק בין היזם לבין עורך התסקיר. המצב כיום, בו היזם הוא גם עורך התסקיר, יוצר ניגוד עניינים שאינו מתקבל על הדעת.
פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמר כי בינואר ייושבו המחלוקות עם המשרד להגנת הסביבה. עוד אמר כי משרד הבריאות אימץ גישה בסיסית של אימוץ עקרון הזהירות המונעת כאשר קיים חוסר בהירות באשר לקיומם של סיכונים בריאותיים.
נציגת משרד התחבורה, גב' אורנה להמן, ראש תחום תכנון תחבורתי, קוממה רבים ממשתתפי הדיון. להמן אמרה כי "אם התסקיר הבריאותי היה חלק מהתסקיר הסביבתי, כבישים רבים לא היו קיימים. במידה וישולב תסקיר בריאותי בתסקיר הסביבה אנו עלולים למצוא את עצמנו ללא פרויקטים תחבורתיים רבים".
גב' מאיה נגב, מאוניברסיטת בן גוריון, אמרה כי תסקירי השפעה על הבריאות נחשבים דווקא כפותרי קונפליקטים. בתהליך התסקיר משתפים את הציבור שלו מידע רב ורלוונטי. לאחר מכן חשוב שדו"ח התסקיר יהיה זמין לציבור. נציג מינהל מקרקעי ישראל התנגד לתסקיר השפעה על הבריאות ואמר כי הם רואים בו חסם נוסף. גב' מאיה שדה, מהקרן לבריאות וסביבה, אמרה כי חשוב לבחון את הבעיות הבריאותיות העיקריות אליהן נחשף הציבור בארץ ובהתאם לכך לכוון את תסקירי הבריאות. היא הוסיפה כי חשוב גם ליצור מסדי נתונים המתייחסים לפרמטרים בריאותיים שונים.
בסיכום הישיבה אמר ח"כ חנין, יו"ר הועדה, כי המימד הבריאותי משמעותי ורלוונטי בכל החלטה תכנונית. הוא הדגיש כי כשמדברים על המימד הבריאותי מתייחסים אליו תוך כדי התייחסות למימדים נוספים כסביבה, חברה וכלכלה. ח"כ חנין הדגיש כי הועדה מקדמת את חובת תסקיר הבריאות דווקא כדי למנוע חסמים בעת התכנון. עוד אמר כי אכן חשוב לבחון מהם הבעיות הבריאותיות העיקריות כדי ליצור סדרי עדיפות בעת בקשת תסקירי הבריאות. הוא המליץ לארגונים השונים למסור מסמכי עמדה למשרדי הבריאות והגנת הסביבה על מנת להשפיע בעת גיבוש נוהל תסקירי הבריאות.
ח"כ חנין אמר כי הוא מצפה שבינואר המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות יגיעו להבנות סופיות באשר לנוהל תסקירי הבריאות, בפברואר יתקיים דיון בולנת"ע אודות הנוהל ובמרץ יתקיים דיון מעקב הועדה באשר לנוהל. ח"כ חנין אמר כי במקביל הועדה תקדם שתי הצעות חוק: הצעת חוק לשילוב תסקירי בריאות בתסקיר הסביבתי כאשר יש הערכה לסיכוני בריאות והצעת חוק שתחייב יזמים להפריש סכום מהיזמות לקרן שממנה יהיה ניתן לשלם לעורך התסקירים כך שתיווצר "חומה" בין היזם לבין עורך התסקיר.
