השבוע נפתח כנס הבריאות ה-5 של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הכנס, אותו מארח פרופ' ח"כ אריה אלדד בכנסת, עוסק השנה בנושאים שבראש סדר היום של מערכת הבריאות והציבור בישראל, כמו שאלת הוצאות הציבור על שירותי בריאות ציבוריים ופרטיים גבוהים מדי והאם הם ימשיכו לעלות?; בעתידה של הרפואה הציבורית עם פריחתה של הרפואה הפרטית בישראל; וכמובן מחאת המתמחים
יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, אמר בכנס בעניין משבר המתמחים: "המשבר הנוכחי ברפואה הציבורית, איננו רק עוד 'סכסוך עבודה', אלא משבר אמון עמוק וכואב, בין אזרחי ישראל, לבין מערכת הרפואה הציבורית".
ריבלין הוסיף כי "חובתנו העליונה היא להגן על בריאות הציבור. חייב להימצא פתרון מוסכם לשכרם של המתמחים, ולתנאי עבודתם. מטרה זאת לא תושג, אגב התכתשות ומלחמת התשה עם ציבור הרופאים. אני מקווה שבקרוב נתבשר על פריצת דרך בהידברות בין הצדדים, וכי את אווירת המאבק תחליף אווירה של שותפות, צופה פני עתיד".
באשר לגובה ההוצאה הפרטית על בריאות, אמר ריבלין: "המאבק על נשמתה של הרפואה הציבורית בישראל, הוא בראש ובראשונה על הקטנת ההוצאה הפרטית על בריאות. איך ניתן לדבר על מערכת רפואה נגישה, שוויונית וציבורית, כאשר אנו נחשפים לנתונים המטרידים לפיהם אזרחי ישראל מממנים כיום מכיסם למעלה מ-40 אחוזים מההוצאה על בריאות? כיצד אנו יכולים לדבר על רפואה ציבורית, כאשר ההוצאה הציבורית על בריאות הולכת ונשחקת בשיטתיות, מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 95'?".
ריבלין הוסיף כי "ישראל מדורגת במקום גבוה בשיעור המימון הפרטי של שירותי הבריאות, אנו מתביישים היום למצוא את עצמנו קרוב מדי, לארה"ב. אסור שנמצא עצמנו נושאים את שמה של 'מערכת רפואה ציבורית' לשווא. אלו ימים של חשבון נפש נוקב ביחס למערכת הרפואה בישראל. אני מקווה שהשבר יוביל אותנו לשינוי שיבטיח מערכת רפואה ציבורית אמיתית בישראל.
קצין רפואה ראשי בצה"ל, תא"ל ד"ר יצחק קרייס: "חיל הרפואה הינו קופת החולים של חיילי צה"ל. מעמדו מעוגן הן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הקובע שחיל הרפואה הוא שיספק שירותי בריאות לחיילים, והן בחוק זכויות החולה, המכיר בחיל הרפואה כמוסד רפואי ומעניק לקצין הרפואה הראשי סמכויות של מנהל מוסד רפואי.
השיטה למתן שירותי בריאות הנוהגת בחיל הרפואה לפיה יש לספק מענה לצורך הרפואי, נעוצה באחריותו של חיל הרפואה לבריאות החיילים, במצבו במיוחד של החייל ובתנאי השירות הצבאי"
פרופ' ח"כ אריה אלדד, חבר ועדת הרווחה בכנסת: "עליה בלתי מבוקרת בצריכת שירותי הרפואה, תוך מצוקת משאבים מפנה בהכרח את עודף הביקוש למגזר הפרטי, ובסיכומו של דבר מגבירה את אי השוויון במערכת ומגדילה בלא הרף את רמת ההשתתפות העצמית של אזרחי המדינה. אם התהליך ימשך, עלולים אזרחי ישראל לשלם בעוד מספר שנים מחצית מההוצאה הלאומית לבריאות, מצב בלתי נסבל לשכבות החלשות. גם אם משרד האוצר נהנה מהעובדה שהאזרחים צריכים להכניס את ידם עמוק יותר לכיסם, כדי לשלם עבור שירותי הרפואה, אסור למשרד הבריאות להתבונן מהצד בתהליך. עליו לקבוע מדיניות ותקרה לשיעור ההשתתפות הפרטית בהוצאה הלאומית, לקבוע קווים מנחים כדי למנוע בדיקות ופרוצדורות מיותרות ולחנך סטודנטים ורופאים להיאבק בתופעות הרפואה המתגוננת. לצמצם 'רפואה אדמיניסטרטיבית', אך לא ליצור צוואריי בקבוק, ולצמצם היצע כדי לשלוט באופן מלאכותי בצריכה".
חה"כ רחל אדטו: "עובדה שקיימת עליה ב80% בהוצאות פרטיות של הציבור על הבריאות, מעודדת הסטה לכיוון שהציבור מוציא יותר על רפואה פרטית וביטוחים פרטיים. דבר זה מעיד על חוסר אמון הציבור במערכת הבריאות."
ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל: אני לא מתנגד לרפואה פרטית כי זה יוצר תחרות ובסופו של דבר מפר גם את הרפואה הציבורית. זה לא אומר שצריך לצאת מכאן באמירה של בית חולים פרטי נוסף אלא שעל בסיס התשתית הקיימת צריך לשפר את הרפואה הציבורית (על מנת שתוכל להתמודד בתחרות מול הרפואה הפרטית). לגבי המשבר עם המתמחים: הרופאים שיש לנו אלה הרופאים הקיימים אין משהו אחר המצב הנוכחי הוא קטסטרופה.
ח"כ הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות: עמדת משרד הבריאות היא לחזק את בתי החולים הציבוריים הממשלתיים, ולפיכך אין שום כוונה להפוך את בתי החולים הציבוריים לבתי חולים פרטיים.
כמו כן ליצמן מסביר: עד עכשיו משרד הבריאות עשה צעדים להורדת עלויות רפואיות בשנתיים האחרונות כגון: הוזלת התרופות ב25%, ביטול הוצאות בטיפת חלב וביטוח שיניים חינם לילדים. בנוסף משרד הבריאות מתכננן צעדים נוספים כמו טיפולי שיניים חינם לקשישים מגיל 75 והקלות כלכליות למשפחות מרובות ילדים אשר זקוקים לטיפולים רפואיים שונים.
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות: "המנועים של מערכת הבריאות הציבורית בעייתיים. מערכת הבריאות הפרטית בישראל צומחת ותמשיך לצמוח, כי יש כאן קרקע שמאפשרת לה לצמוח. היא תמשיך לצמוח כי אין רגולציה מספיק חזקה, היא תמשיך לצמוח כי אין תכנון ל-20 שנה, היא תמשיך לצמוח כי היא למעשה עסק כלכלי מצליח, והיא תמשיך לצמוח כיש ביקוש, ולמעשה זה לא טוב בעיקר לאחוז קטן באוכלוסיה, זה לא טוב גם למערכת הבריאות.. למעשה הצרכן אינו מבין את ההבדל בין מה שמציעה לו המערכת הפרטית לבין הציבורית, אבל הוא חושב שזה מה שהוא צריך, כי זה מה ששכנעו אותו, אז הוא ממשיך לקנות ביטוחים פרטיים, כי זה מה שאמר ו לו שהוא צריך.
אנחנו צריכים מערכת בריאות פרטית, אך מרוסנת. בכדי לרסן, לא לעצור ולא למנוע, לרסן, צריך שלושה דברים מרכזיים: רגולציה חזקה מאוד ופשוטה – כולל רגולציה יעילה לביטוחים הפרטיים; שיפור המוצר הציבורי, כולל נושא ההשתתפות העצמית. בכלל אם הייתי יכול לשנות משהו בחוק בריאות ממלכתי זה את גובה ההשתתפות העצמית והייתי מסייע לקופות החולים; ושיפור הדימוי של המוצר הציבורי בעיני הציבור – כלומר לשפר את איך המוצר הציבורי נתפס בעיני הציבור."
