לפני כשבוע התקיים בדנבר שבקולורדו, כנס מרתק שבחן את הקשר בין טכנולוגיה ודת ואת השימושים הטכנולוגיים בהקשר הזה. השתתפו בו נציגים מהדתות השונות אשר דיברו על מחקרים שקיימו בנושא ונחשפו תגליות מעניינות. נציג היהדות וישראל בכנס היה פרופסור יואל כהן, לשעבר מנהל בית הספר לתקשורת וכיום מרצה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. רגע לפני שעלה למטוס, שוחחנו עם כהן על המחקר שלו בנושא "בית הכנסת הווירטואלי".
לפני עשר שנים גילה כהן, מומחה לתקשורת, שהוקמה הכנסייה הווירטואלית הראשונה בעולם ואליה מגיעים כמדי יום ראשון מתפללים, אשר במקום לצאת מהבית החליטו להתפנק על הכורסה עם פוך ולהשתתף בתפילות. לאחר בדיקה קצרה גילה כהן מספר קהילות "לא מזוהות" אשר הקימו "בית כנסת" דומה לזה, דהיינו אתר אינטרנט שאליו מתקבצים גולשים מדי שבת ומקיימים מעין טקס יהודי. בנוסף גילה כהן כי הקהילות הרפורמיות החליטו להשתמש באלמנטים טכנולוגיים כדי לסייע לחברי קהילתם אשר אינם יכולים להגיע פיזית לבית הכנסת.
"עוד לפני עידן האינטרנט היו המצאות כאלה; בבית הכנסת 'טמפל עמנואל' בניו יורק היו משדרים את קריאת המגילה ואת תפילות ראש השנה ויום כיפור ברדיו כדי 'להוציא ידי חובה' את המאזינים", מספר כהן. "קהילה אחת, שהיא ללא ספק הפופולרית והמושקעת ביותר, היא קהילת ourjewishcommunity.org.www. לפי השם אתם יכולים להבין שמדובר בבית כנסת וירטואלי לכל דבר, שם מתכנסים מדי שבוע מאות בני אדם אשר משתתפים בתפילות שבת המועברות לייב בווידיאו, בארוחת שבת עם הרבה והרב ועוד.
בית הכנסת הווירטואלי הגדול בעולם
החלטנו לבדוק את הנושא לעומק ותפסנו את הרבה ואת הרב של בית הכנסת הווירטואלי לשיחה צפופה בנושא באמצעות שיחה בינלאומית למשכנם (האמיתי) בסינסינטי, אוהיו. הרבה לורה בם והרב רוברט בר, עברו הסמכה לרבנות מטעם התנועה הקונסרבטיבית, אבל שתי הקהילות שהשניים מנהלים (האמיתית והווירטואלית) לא מזוהות עם אף אחד מזרמי היהדות המוכרים. "אנחנו אוהבים להגיד שאנחנו חיים על פי יהדות 'אנושית'. יש לנו קול חדש, פרוגרסיבי, ואנחנו מגיעים להמון יהודים שמחפשים יהדות עכשווית ועדכנית. אפשר להגיד שאנחנו כמו היהדות החילונית בישראל".
ב-2008 החליטו השניים, בהשראת הדחיפה של חברי קהילת 'בית אדם', לנסות ולהגיע ליהודים שלא מגיעים לבית הכנסת. כבר באותה שנה החליטו ליזום שידור חי של תפילות ראש השנה ויום כיפור באינטרנט כדי שאנשים שלא יכולים להגיע לבית הכנסת יוכלו להיות חלק מהתפילה. השאר היסטוריה: קהילת ourjewishcommunity.org.www נוסדה ברוב פאר והדר, אתר אינטרנט חדש ומשוכלל הוקם ומדי שבת משדרים הרבנים את 'תפילת השבת' בשידור חי למאות גולשים.
תפילה בשידור חי
אם חשבתם שמדובר בכמה משוגעים שבא להם מדי פעם לטעום טעם יהודי, תחשבו שוב: לא פחות מ-200 אלף גולשים ייחודיים (לא כולם יהודים) מ-175 מדינות נכנסים לאתר מדי שנה. 84% מהמתפללים חיים בארה"ב. אם כך, מדובר על הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם: "מדי שבת מדובר על בין 400 ל-500 משתתפים, אבל בתקופת הימים הנוראים אנו מגיעים לכ-30 אלף מתפללים".
חברי הקהילה אינם רק פריקים של מחשבים אלא מדגם מייצג של החברה היהודית העולמית. "יש הרבה מבוגרים שאינם יכולים לצאת מהבית לבית הכנסת, יש חברים אשר גרים במקום בלי בית כנסת קרוב ויש גם כאלה שהחליטו שקהילה מסוג זה מתאימה להם יותר מתפילות השבת המסורתיות", הוא אומרים. בם מספרת כי משפחות רבות יושבות סביב שולחן השבת וצופות בשידור התוכנית המיוחדת שמפיקים זוג הרבנים; "יש אפילו קבוצות של חברים שנפגשים לארוחת שבת כל שבוע בבית אחר וצופים בנו יחד", מספרת בם. בנוסף, יש קבוצות של חיילים יהודיים בצבא ארה"ב שמשתתפים בתפילות של הקהילה הווירטואלית ממקומות כמו אפגניסטן ועירק.
אם נחזור רגע למציאות, בקהילה היהודית הווירטואלית התפילות יהיו מאוד שונות ממה שרובנו מכירים, ואפילו שונות בתכלית מתפילות השבת של התנועות הקונסרבטיביות והרפורמיות. תפילת השבת מורכבת משידור חי בן חצי שעה, שבו יושבים בם ובר סביב שולחן ערוך באולפן מיוחד עם תפאורה של בית יהודי מסורתי. הרבנים מקיימים את מצוות היום, מברכים על היין ועל החלה ואף מדליקים נרות שבת.
לאחר מכן הם מקיימים דו שיח על נושאים אקטואליים הקשורים לחגים, לפרשת השבוע ואף לחדשות. "לפני מספר שבועות, בסוף השבוע של הסילבסטר, דיברנו על השנה החדשה ועל התחלות חדשות", הם מספרים. במהלך ה"תפילה" מחוברת בם לצ'ט באינטרנט כך שהיא יכולה לשוחח בשידור חי עם הגולשים על נושא השיחה ולאחל להם שבת שלום.
סדר פסח בדיליי
בם מספרת על אישה שגרה בוושינגטון ולא הצליחה להשתחרר מהעבודה כדי להשתתף בתפילות ראש השנה כמדי שנה. "היא הייתה מאוד מבואסת שלא תוכל להשתתף בתפילות, ופתאום מצאה אותנו דרך חיפוש זריז בגוגל". אותה אישה התרגשה כל כך שהחליטה להתקשר לאמה המתגוררת בפלורידה. "מסתבר שאמה גם לא הייתה מסוגלת להגיע לבית הכנסת, וכך שתיהן התפללו את תפילת ראש השנה ביחד, למרות שהיו רחוקות מאוד פיזית זו מזו".
סדר הפסח הוא אולי המקורי ביותר מכל פעילויות הקהילה: במקום שהשידור החי יתמקד רק ברב וברבה, ישנן מצלמות במוקדים שונים ברחבי העולם כגון ניו יורק, פריז, אוגנדה ואפילו מדגסקר, שם כל משפחה מקריאה ומסבירה חלק מההגדה. "כולם שרים ביחד את השירים המסורתיים המוכרים ותגברים אפילו על הדיליי".
מתפללי הנוסח המיוחד של ourjewishcommunity.org, יכולים לרכוש את קבצי ה-PDF אונליין המשמשים כסידור ווירטואלי, עם פירושים מודרניים ועדכניים.
עוצמת התפילה יחד
בעיית הבעיות של המניין הוירטואלי היא, כצפוי, התנגדות נחרצת מצד האורתודוקסיה. מעבר לתפילות וירטואליות בשבתות חוגים, שכמובן פסולות מעיקרן עקב חילול קדושת היום, פרופ' כהן מסביר שהזרמים האורתודוקסיים וגם הקונסרבטיביים לא מסתדרים עם פתיחות היתר הזאת, וגורסים כי אי אפשר להתפלל תפילות כאלה. "על פי השולחן ערוך, צריך שעשרה חברי המניין יהיו באותו מקום פיזי, ומי שלא נמצא באותו מקום לא נחשב חלק מהמניין", הוא מסביר, ומוסיף כי יש רב אורתודוקסי אחד שלא התייחס לעניין לגמרי בשלילה; רבה הראשי של קריית אונו, הרב יוסף ערוסי, ציין בפניו של כהן כי אם יש עשרה אנשים שלא יכולים לצאת מביתם, עדיף שיתפללו במקביל כל אחד מביתו.
"זה אמנם לא נחשב כמניין מבחינת הקדושה, אבל יש עוצמה בתפילה ביחד, בניגוד לתפילת יחיד. כמובן שבמקרה זה עדיף להתפלל יחד בתפילה אינטרנטית, למרות שטכנית זה לא נחשב כמניין", מסביר כהן. כמובן שהרב ערוסי לא מדבר בשום מקרה על תפילה בשבת או ביום-טוב, אלא רק ביום חול, כשהשימוש בחשמל ובמחשבים מותר.
ישנו מצב ביניים אחר שחלק מן הרבנים, אפילו אורתודוקסיים, יתירו מניין וירטואלי: אם יש מניין שקיים כבר בבית כנסת, ובמקום יש מצלמת וידיאו, עקרונית אדם שלא יכול לצאת מביתו יוכל להשתתף במניין בצורה פסיבית. "הרב ערוסי והרב אברהם יוסף פסקו כי במקרה כזה של השתתפות פסיבית, דהיינו שהאיש שלא נמצא במקום פיזית לא מוביל את התפילה, ניתן להתיר זאת". ומהי השתתפות פסיבית? לדעת רבנים אלה ניתן לענות במקרה כזה לי"ג מידות, קדושה וברכו.
אמירת קדיש בסקייפ
גם בתנועה הקונסרבטיבית לא יתירו פעולות כגון אלה שננקטו בקהילה הווירטואלית, אבל יש נושא אחד שבו יש שוני בין שני הזרמים. קהילה יהודית קונסרבטיבית קטנטנה אחת הצליחה למצוא היתר הלכתי מעניין ביותר: הרב דוד לרנר, רב קונסרבטיבי בלקסינגטון, מסצ'וסטס, קיבל לפני כשנה שיחת טלפון מאישה בשם מקסין מרקוס, חברה של אשתו המתגוררת בהולנד, אשר אמה נפטרה.
האישה אמרה לרב לרנר כי היא מעוניינת להגיד עליה קדיש וכי אין בית כנסת באזור מגוריה. לרנר הוא רבה של קהילת "טמפל אמונה", קהילה קטנה אך פעילה מאוד, שבה מתקיימות מדי יום תפילות שחרית וערבית במניין. "היא שאלה אותי אם תוכל להצטרף למניין שלנו. ניסיתי לחשוב על כל מיני פתרונות יצירתיים כגון החזקת טלפון בבית הכנסת כדי שתוכל לשמוע את הקדיש ולהצטרף".
לרנר החליט לבדוק את הנושא מבחינה הלכתית, ומצא שו"ת משנת 2001 של הרב אבי רייזנר, אחד מפוסקי ההלכה של התנועה הקונסרבטיבית, שפסק כי ניתן להצטרף באמירת קדיש מרחוק אך ורק אם יש כבר מניין ואם מישהו במניין כבר אומר קדיש. "לפי השולחן ערוך ניתן לומר קדיש עם מניין קיים", הסביר לרנר והוסיף כי "הרב רייזנר כתב בפסק ההלכה שלו כי אם ימציאו טכנולוגיה שתאפשר שיחות וידיאו, ניתן יהיה להצטרף לאמירת קדיש".
לרנר הסביר כי בתקופה שבה ניתן פסק ההלכה טרם השתמשו בטכנולוגיה שכזו, וסקייפ טרם הומצאה. לאחר שמצא היתר לדבר, דיבר לרנר עם חברי קהילתו, אשר שמחו על המתפללת החדשה שהחליטה לצטרף לקהילה. הוא פנה לאנשי הקהילה שמבינים בטכנולוגיה ולאחר כמה ניסיונות נמצא סוף סוף הפתרון: הם מיקמו מחשב נייד "נטבוק" שהיה מחובר לאינטרנט האלחוטי בבית הכנסת, ומרקוס החלה באמירת קדיש.
בעקבות הפרש השעות, בזמן שחברי הקהילה בארה"ב מתפללים שחרית מרקוס הייתה כבר בעבודה, ועל כן סידרה לעצמה חדר מיוחד במקום עבודתה שם התחברה לסקייפ, עטתה על עצמה טלית והחלה באמירת הקדיש מדי יום.
לרנר מציין כי בעקבות הפרש השעות היא לא התפללה איתם בצורה מלאה, מפני שבאמסטרדם באותה שעה מתפללים כבר מנחה, אך היא הצטרפה בכל מקום באמירת הקדיש. "שלחנו לה סידור עם נוסח התפילה הייחודי שלנו, וכך היא הצליחה לעקוב ולהצטרף", הסביר. מרקוס הפכה לחלק בלתי נפרד מהקהילה, ועקב כך החלו לפתח תוכניות חדשות כדי לחבר לקהילה אנשים שלא יכולים להגיע פיזית לבית הכנסת.
המטרה: מציאת מניין בסקנד לייף
במהלך הריאיון מספר פרופ' כהן על יוזמה מקורית: מניינים או מפגשים בבתי כנסת וירטואליים אשר נמצאים ב"סקנד לייף" (ובתרגום חופשי: חיים שניים או מקבילים). "סקנד לייף" היא תוכנה אינטרנטית המהווה עולם וירטואלי מקביל לעולמנו הפיזי, ממש כמו בסרט המושקע "אווטר".
לכל משתמש יש דמות, והוא יכול לבנות חיים של ממש: בית, עבודה ואפילו ניתן לעשות קניות בתשלום. גם לדתיי העלם המקביל יש מענה רוחני: בנוסף לכנסיות ולמסגדים הוקמו באתר מספר בתי כנסת וירטואליים מושקעים להפליא. אז יש כאלה שטסים למזרח. אני טיפוס ביתי יותר, ולכן החלטתי לסייר בעולם המופלא ולחפש משמעות וסיפוק רוחני כיאה לחנון הממוצע. בחרתי לי דמות ויצאתי אל המסע.
כמובן שכמו בחיים, גם בעולם הווירטואלי לא יכלו להסתפק בבית כנסת אחד שיגרום לאיחוד בעם, ועל כן הוקם בית כנסת אשכנזי ובית כנסת ספרדי. כיאה למוצאי אירופאי החלטתי לבקר קודם כל בבית הכנסת האשכנזי "טמפל בית ישראל".
מי שלא היה שם לא יכול להבין. נתחיל בחלונות השאגאל והפסיפסים שמכסים את הקירות, שכבר גורמים להרגיש בבית כנסת אמיתי. כאשר נכנסים למקום יש שולחנות עם נרות שבת, וליד כל נר כתוב מהי שעת כניסת השבת במקום אחר בעולם. אפשר גם ללחוץ על כפתור שמדליק נר, ובל נשכח את קופת הצדקה המתבקשת שבה אפשר לתרום כסף (אמיתי).
בַּמקום חיכתה לי הפתעה. לא ציפיתי לפגוש בבית הכנסת דמויות אחרות, מפני שהבנתי שהאחרים מגיעים בעיקר בשבתות ובחגים. אבל זה לא מנע מרב בית הכנסת, יחד עם ספוק מ"מסע בן כוכבים", לקבל אותי למקום מתוך עמדתם בדוכן, כאשר ידיהם כבר מוכנות לברכת הכהנים. בית הכנסת מרוהט לחלוטין ומי שעיצב את המקום דייק בפרטי פרטים, כדי לתת למקום הרגשה של בית כנסת אמיתי. יש אזור של נרות זיכרון ויש מנורות בשני צדי החזן, אך מחיצה לא תוכלו למצוא במקום. חצר בית הכנסת מהודרת אף היא; יש במקום מזרקה, מגני דוד ודגלי ישראל.
לפני שהמשכתי הלאה החלטתי לשבת על פוף ולשאוף כמה שאכטות מהנרגילה שהוצבה בחצר, ופתאום ראיתי בניין מעניין באופק. הפעלתי את פונקציית הטיסה ופתאום מצאתי כוילל לכל דבר, "ישיבת מודים", ישיבה חב"דניקת שתמונתו של הרבי מלובביץ' תלויה בגאווה על קיר הכניסה שלה. חשבתי רק להיכנס לכמה שניות, להצטלם עם הרבי וללכת, אבל כידוע אסור להיכנס לבית המדרש בלי ללמוד איזה וורט.
הלכתי לפינת הלימוד ולחצתי על אחת הגמרות. חלון אינטרנטי נפתח ובו דף הגמרא היומי. בנוסף יכולתי ללמוד על אתרים בישראל ועל חגים ומועדים. רק היה חסר השליח החב"דניק להרים איתו לחיים. לקראת היציאה שמתי לב לשלט "מודים דרבנן" שנמצא בכל בית כנסת בעולם, נישקתי את המזוזה והמשכתי בדרכי.
בית כנסת ספרדי במקדוניה
הזמן קצר ואני חייב כבר ללכת לבקר בבית הכנסת הספרדי, אבל פתאום נגלתה לפני פרה. לא סתם פרה, אלא פרה אדומה. כן כן חברים, שמעתם נכון, המשיח ממש עוד שנייה כאן. מסתבר שהפרה האדומה לא סתם הוצבה באותו מקום, כי אם מסתובבים מגלים לפתע שאתה בעצם עומד ברחבת הכותל המערבי.
שם יש כמובן דוכנים של חב"ד, מה שמעלה את החשש שאולי העולם הזה בכלל ממומן על ידי הלובביצ'ים. קופת הצדקה החב"דניקית במקום איששה את חששי: תנועת חב"ד השתלטה גם על העולם הווירטואלי. ניצלתי את העובדה שהרחבה היתה ריקה מאנשים ועברתי לרגע קטן לעזרת נשים. תמיד תהיתי איך הכותל נראה מהצד הזה של המחיצה, ומסתבר שזה לא מרגש במיוחד. הגרפיקאים החליטו להשקיע ושמו במקום, ניחשתם נכון, נרות שבת.
חיפוש קצר מוצא את כתובת בית הכנסת הספרדי "ביקור חולים" הממוקם במקדוניה. לחיצה קטנה והופ, אנחנו משוגרים אל היעד הרצוי. בית הכנסת הספרדי פשוט יותר, אבל מאוד אותנטי ואלגנטי. שטיחים פרסיים מכסים את הרצפות ואפשר למצוא מילים בעברית ופסוקים בכל מקום. בניגוד לבית הכנסת האשכנזי ה"מתבולל", פה לא תמצאו את עשרת הדברות באנגלית ובמקום זה תוכלו לראות איזה יום אנחנו בעומר.
בינתיים ירד כבר החושך, ואפילו בסקנד לייף הצבעים הבהירים נהיו כהים פתאום ואורות הרחובות נדלקו. למרות שעד כה לא פגשתי אף אדם, ולמרות שהבטיחו לי שסקנד לייף מלא בדמויות של אנשים אחרים, לא פגשתי אף דמות אחרת בבתי הכנסת במקום. הלילה התחיל, ואני כיביתי את המחשב. כנראה ששוב איאלץ להתפלל ערבית בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריי. קצת מיושן, אבל לפחות יש מניין.
