ישראל שניר, שנולד בעמק בית שאן בקיבוץ נווה איתן ומחלוצי ענף גידול ועיבוד המושטים בארץ ובעולם, ערך היום ביקור בכנסייה בטבחה (כנסיית הלחם והדגים שעל גדות הכנרת) וחיזק את ידם של בני המקום. שניר, הביא עימו משלוח גדול של מושטים ושימח מאד את הכמרים והנזירים.
ישראל שניר: "המהלך נועד לאות הזדהות עם כאבם של אנשי הכנסייה, לאות הוקרה על שימורו של מקום הנס, וכחלק מחובה מוסרית להגיד לאנשי הכנסייה שאנחנו מתנגדים לביטויי השנאה והאלימות כלפיהם – וגם לבקש סליחה אף שידינו לא היו במעל. באתי לנסות לכפר על הוונדליזם ולהביע בכך את שאט הנפש מפגיעה בערכי יסוד של כל חברה אנושית, מהפגיעה בשמה הטוב של חקלאות המים בישראל, מהנזק הנוסף לענף התיירות ומהרס הדימוי של ישראל בעולם".
ישראל שניר שוחח ארוכות עם ראשי הכנסייה ואמר: "אנשי ריב ומדון, קיצוניים פנאטים, פגעו באתר המקודש לשכנינו הנוצרים, בניסיון להרוס מערכת יחסים עדינה ושבירה אבל ארוכת שנים, מבוססת על כבוד הדדי וכבוד לאדם באשר הוא - תהייה אמונתו אשר תהייה. הם פגעו בכנסייה וברכושה – אבל לא ברוח, באמונה שאיפשרה חיים משותפים עד כאן".
לאות תודה והזדהות עם כאבם של אנשי הכנסייה, לאות הוקרה על שימורו של מקום הנס, ציין שניר כי "אנו חשים חובה מוסרית להגיד לאנשי הכנסייה שאנחנו מתנגדים לביטויי השנאה והאלימות כלפיהם – ולבקש סליחה אף שידנו לא היו במעל והיום באתי להחיות את הנס מחדש – והבאתי לחם ודגים לאנשי הכנסייה".
בישראל כידוע יש מקומות רבים המקודשים למאמיני הדת הנוצרית וביניהם גם כנסיית הלחם והדגים על שפת ים כנרת. אבל כנסייה זו היא הרבה מעבר לעוד אתר קדוש. שריפת הכנסייה מהווה מכה קשה לא רק לאנשי הכנסייה אלא לרבים אחרים בכל רחבי העולם שסיפור נס הלחם והדגים הוא בשבילם מקור אמונה, השראה, אבל קודם כל מקור חיים.
ספור הנס בפשטותו כמסופר בברית החדשה – ישו הגיע עם מאמיניו לכנרת, הם היו רעבים ומותשים, ושם ארע הנס – 5 ככרות לחם ושני דגי אמנון (מושט) שתפסו הספיקו להאכיל עד שובעה את 5,000 המאמינים!
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָפָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה הַמָּקוֹם חָרֵב וְהַיּוֹם רַד מְאֹד׃ שַׁלַּח אוֹתָם וְיֵלְכוּ אֶל־הַחֲצֵרִים וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב לִקְנוֹת לָהֶם לָחֶם כִּי אֵין־לָהֶם מַה־שֶּׁיֹּאכֵלוּ׃ וַיַּעַן וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ אַתֶּם לָהֶם לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲנֵלֵךְ לִקְנוֹת לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר לָתֵת לָהֶם לֶאֱכֹל׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כַּמָּה כִכְּרוֹת־לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם לְכוּ וּרְאוּ וַיֵּדְעוּ וַיֹּאמְרוּ חָמֵשׁ וּשְׁנֵי דָגִים׃ וַיְצַו אוֹתָם לָשֶׁבֶת כֻּלָּם חֲבֻרָה חֲבֻרָה לְבַד עַל־יְרַק הַדֶּשֶׁא׃ וַיֵּשְׁבוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת לְמֵאוֹת וְלַחֲמִשִּׁים׃ וַיִּקַּח אֶת־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס אֶת־הַלֶּחֶם וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו לָשׂוּם לִפְנֵיהֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק לְכֻלָּם׃ וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ׃ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים מְלוֹא סַלִּים שְׁנֵים עָשָׂר וְגַם מִן־הַדָּגִים׃ וְהָאֹכְלִים מִן־הַלֶּחֶם הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ". הבשורה ע"פ מרקוס.
ברבות השנים, בכנרת התפתח דג מקומי, ייחודי, אשר שמו המדעי בלטינית הוא טילאפיה. בימי קדם הכנרת שפעה דגה והטילאפיה (הידועה בשמה הערבי "מושט" והישראלי "אמנון") הוא דג רק שלנו, ייחודי לכנרת. הוא ידוע בכושר הריבוי הגדול והמהיר שלו – ולכן הנס יכול היה להתרחש כמסופר. על שפת הכנרת הוקמה הכנסייה המפורסמת בכל העולם – ובתוכה המוזאייקה עם ציור הלחם והדגים אותה פוקדים מאות אלפים בכל שנה. החשיבות הדתית של המקום ברורה. תעשיית התיירות נתנה לטילאפיה את השם "סינט פיטר פיש" – וכך הוא נודע ברחבי העולם. רוב התיירים הנוצרים והלא נוצרים הבאים לארץ – מגיעים לכנרת כדי לאכול את הדג המפורסם.
אבל מעבר להתרחשות הדתית, ההתיישבות החלוצית באזור עמק הירדן ועמק בית שאן, אימצה את המושט, אמנון, "בייתה" אותו, והפכה אותו לאחד הדגים החשובים בחקלאות המים של ישראל, ובמשך השנים בעולם כולו.
ישראל שניר, שנולד בעמק בית שאן בקיבוץ נווה אייתן, מחלוצי הענף בארץ, לקח את הטילאפיה, הקים את מיפעל דג שאן ופיתח טכנולוגיה מתועשת ייחודית וראשונה לעיבוד דג הטילאפיה - תעשייה הנפוצה היום במקומות רבים בעולם.
בשלושים השנים האחרונות – דג הטילאפיה (מושט, אמנון, סינט פיטר פיש) הוא מהדגים החשובים ביותר בעולם כולו – מיוצר וניצרך ביותר ממאה מדינות ברחבי העולם.
הנס התרחש – הפרויקטים החדשים המבוססים על גדול דג הטילאפייה הביאו לכך שמיליוני בני אדם שינו את גורלם, הבטיחו את עתידם ועתיד ילדיהם, בעיקר במדינות הפחות מפותחות. משפחות שלמות יצאו מהעוני, ילדים הולכים לבתי ספר, מרפאות ובתי חולים נבנים, כפרים משתקמים, כבישים נמתחים, מקורות מים נשמרים, יותר בטחון – צדק נעשה. זהו "נס" שמזוהה עם ישראל, עם ים כנרת, רבים מהפרויקטים מוסיפים לשמם "סיינט פיטר פיש" ויודעים להעריך את הבשורה, היוזמה, הטכנולוגיה, שיצאה מכאן.
לדג הזה אין דת – מגדלים אותו יהודים, מוסלמים, הינדים, נוצרים - כל הדתות והצבעים - יותר מכל הוא מסמל את המאחד – כאשר המסר שלו הוא אהבה, שיתוף, אמונה, צדק חברתי, שוויון, שמירת הטבע, הסתפקות במועט - ערכי אדם וחברה. כך הוקמו הפרויקטים הגדולים ביותר בעולם, חברות המגלגלות מיליונים המושקעים בחזרה בתשתיות הפיזיות והאנושיות של העולם המתפתח.
