תעשיית החלל בישראל במצוקה אמיתית, בימים בהם כל המדינות הסובבות אותנו, כולל מצרים, ירדן ואיראן, פועלות במרץ להשגת יכולות חלליות. האם אפשר להציל את תעשיית החלל בישראל ?
ענף לוויני התקשורת בסכנת סגירה, לוויני הצילום במצב מתמיד של איום בגלל קיצוצים במערכת הבטחון, התשתיות החלליות מיושנות וקורסות, ויוזמות חדשות שמיוצרות על ידי המהנדסים, נתקלות בחומות של בירוקרטיה וחוסר תקציב. איך זה ? איך מעמדה של ישראל בתעשיית החלל העולמית נחלש כל כך ? מדוע אין השקעות ממשלתיות בתחום החלל?
ניתוח שוק הלווינים העולמי מראה שמדובר בשוק חזק ויציב, למעשה המגזר היחידי שלא נפגע במשברים הכלכליים בשלושים השנים האחרונות הוא שוק לוויני התקשורת. למעשה, ניתוח כלכלי שבוצע בשנת 2008 הצביע על כך ששוק ללויני התקשורת לא נפגע כלל, משום שלוויני תקשורת הם תשתיות (Infrastructure).
בכל שנה נמכרים בין 25 ל 30 לוויני תקשורת במחירים של 150 עד 200 מליון דולרים כל אחד. מדוע לא נמכר עד היום אף לווין ישראלי ללקוח זר ? מדוע חברת SPACECOM , שקנתה את עמוס-2, עמוס-3 ועמוס-4, החליטה לפנות ליצרן רוסי בעמוס-5 ? האם הלווינים הישראליים "לא מספקים את הסחורה" ?
לדעת כותב שורות אילו, ובניגוד לדעת הרוב, המפתח מעולם לא היה בידי משרד הביטחון. נכון שתעשיית החלל אומנם נולדה מצרכים בטחוניים במשרד הביטחון, אבל לא מתוך הבנה ששוק מוצרי החלל הוא שוק יציב, גדל והכי חשוב רווחי, אלא משיקולים אסטרטגיים. אם משרד הביטחון היה עומד בפני ברירה להשקיע בלוויני תצפית או במזל"טים בלתי נראים, האם ניתן לומר בוודאות שההשקעה הנבחרת היתה בתעשיית החלל ?
עתיד תעשיית החלל תלוי בשני מפתחות: מפתח השיוך המשרדי ומפתח השיווק והפרסום. תעשיית החלל בישראל הפכה מזמן מ"מדע" ל "תעשיה" המפרנסת בגאווה מאות משפחות בכמה מפעלים בארץ (ביניהם גם בתי מלאכה קטנים, התע"א, רפאל, אלביט ושלל וחברות בתי תוכנה). ובכל זאת, תחום החלל עדיין נחשב לחלק ממשרד המדע.
תרומתה של הממשלה להבטחת עתיד תעשיית החלל תהיה בכך שסל"ה, סוכנות החלל הישראלית (ארגון של מנכ"ל ומזכירה) יועבר לאלתר ממשרד המדע, למשרד התמ"ת ויתחיל לפעול כמו סוכנות חלל אמיתית, עם תקציבי מחקר ופיתוח, ועם תוכנית אסטרטגית לקידום ועידוד כספי (לא עידוד עקרוני) של מיזמים חדשים. בראשית שנות השמונים, השקיעה ממשלת צרפת כסף רב בכדי להפוך את איזור טולוז בדרום המדינה למרכז החלל האירופאי.
חברות חלל ואויוניקה שעברו לטולוז זכו להקלות עצומות במיסוי, מהנדסים שעברו להתגורר באיזור קיבלו פטור מלא ממס הכנסה למשך עשר שנים, והממשלה הצרפתית השקיעה בתשתיות פיתוח האיזור. הוקם שדה תעופה בינלאומי, ורשת של מחלפים וכבישים מהירים נסללו סביב העיר. היום, טולוז היא בירת החלל של צרפת, וצרפת היא המדינה הדומיננטית ביותר בסוכנות החלל האירופאית. חברות צרפתיות מגלגלות כל שנה מיליארדי יורו במכירות רכיבים לחלל, מטעדים ולווינים.
משרד המדע, לא יכול לתמוך בהשקעות שכאלה גם אם היה רוצה, אבל משרד התמ"ת יכול. אך זהו כאמור, רק צד אחד של המטבע. מדוע הציבור בעולם בכלל ובישראל בפרט, לא מודע לעובדה שלישראל יש 100% הצלחה בחלל ? מדוע הציבור לא מודע לעובדה שכל הלווינים ששוגרו, וכרגע יש תשעה מהם בחלל, תיפקדו ומתפקדים מעל ומעבר לציפיות?
מדוע הציבור לא מודע לשם המצויין שיש לתעשיית החלל בישראלית בקרב יצרני לווינים אחרים בעולם, שם חזק כל כך שגורם לחברות ענקיות כמו ISS הרוסית, שמשגרת עשרות לווינים בכל שנה, לחשוש מתחרות ישראלית ? תעשיית החלל מצידה תתחייב להשקעה משמעותית בשיווק ופרסום מוצרי החלל הישראליים.
בכל שנה מתקיימים כנסים שונים ברחבי העולם, המתמקדים בתעשיית החלל, ובאופן קבוע מקומה של תעשיית החלל הישראלית נפקד או מוצנע. בעיקר בשל הזיקה הבטחונית שנוצרה לתעשיית החלל הישראלית, תוך הצנעת הפן האזרחי-מסחרי, כגון לוויני צילום, לוויני תקשורת ומערכות שליטה ובקרה שילוב אמיתי של השקעה בפרסום, תקציבי משרד התמ"ת שיוקדשו למחקר ופיתוח, והקמת קוי יצור מודרניים, יאפשרו להחזיר את תעשיית החלל הישראלית למקומה הראוי במחיר זעום יחסית לרווח הצפוי.
