מעל 60% מהגברים בעולם המערבי וגם בישראל, הנמצאים בשכבת הגיל שבין 50 ל-70 סובלים מירידה בתפקוד המיני, אולם רק חמישית מהם פונים לקבלת טיפול. בעוד שנשים מלוות על ידי גינקולוג לכל אורך חייהן, לצד שמירה על שגרה בכל הנוגע לבדיקות מעקב גינקולוגיות, אצל גברים המצב כלל אינו דומה.
לדברי פרופ' משנה קליני אילן גרינולד, מנהל היחידה לנוירו-אורולוגיה בקריה הרפואית רמב"ם, גברים פונים לטיפול רפואי רק לאחר שבעייתם הרפואית מציקה ומטרידה מאד, כלומר כשההפרעה בתפקוד המיני או ההפרעה במתן השתן כבר נמצאת בשלבים מתקדמים ופוגעת משמעותית באיכות החיים. "יש לכך סיבות רבות", אומר פרופ' גרינולד, "ביניהן בושה, חוסר מודעות לנושא, הצורך לפנות לייעוץ רפואי על חשבון זמן העבודה, הקושי בשיחה על חיי המין עם רופא ועוד". אולם אין די בכך: נזכיר שבשכבת הגיל המדוברת קיימת עליה בשכיחות מחלות ייחודיות לגבר המתבגר, כגון סרטן הערמונית והגדלה שפירה של הערמונית, שלפוחית רגיזה, הפרעות בשפיכה וכד'. כאשר מטפלים בבעיות הללו בזמן, אפשר לשפר את איכות החיים, ואפילו להציל חיים. פרופ' גרינולד מציין שבגבר המתבגר מתרחשים תהליכים פיזיולוגיים אופייניים, שמשפיעים על התפקוד היומיומי, לדוגמא: ירידה הדרגתית ברמת ההורמון הגברי (טסטוסטרון) שתסמיניה הינם ירידה בחשק המיני, נטייה להשמנה מרכזית (יצירת "כרס" אופיינית), שינויים במצב הרוח, ירידה קוגניטיבית והפרעות שינה. מבחינת מערכת השתן התחתונה – קטיעת רצף השינה, עקב צורך לילי להשתנה, מהווה תוספת להפרעה בשינה מהמקור ההורמונלי שצוין. בנוסף, תסמינים משניים להגדלה שפירה של הערמונית כגון ירידה בעוצמת זרם השתן, תכיפות או טפטוף במתן שתן, תורמים לפגיעה באיכות החיים. הידיעה המטרידה שסרטן הערמונית הוא השכיח אצל הגבר, עולה בשיחה במרפאה והנבדק מקבל הסבר ענייני לשאלותיו ומענה הולם לחששותיו בנושא.
במרפאה לבריאות הגבר, עומד לרשות המטופלים כל הליווי הדרוש מבחינה מקצועית לשינוי ושיפור מהותי של איכות החיים ובפרט לאיכות חיי המין, לצד מתן כלים לרפואה מונעת. הגעתו של המטופל למרפאה הופכת את המפגש להזדמנות מצוינת לשוחח על כל בעיות המטרידות את הגבר בגיל זה: תפקוד מיני, מתן שתן, ערמונית, סרטן ערמונית, השמנה, איכות השינה, זוגיות וחשק מיני. בכך מסייעים לנבדק להבין את מצבו הרפואי, לאבחן את כל ההיבטים הרפואיים הקשורים לתפקודו, וכל זה לצד מתן כלים והדרכה לשינוי אורח חייו בהתאם לקצב החיים שלו. "באחד המקרים הגיע מטופל שהתלונן על הפרעות בזקפה", מספר פרופ' גרינולד "ומכיוון שידוע על קשר בין הפרעה בזקפה וסיכון יתר להפרעה בכלי הדם הכליליים (ללב)- נשלח הנבדק לייעוץ קרדיולוגי ואכן התברר כי הוא סובל מתחלואה לבבית. כך מנענו מראש אירוע של התקף לב כתוצאה מסימפטום מקדים של הפרעה בזקפה".
למעשה, שיחות ההבהרה המבוצעות במרפאה, מכינות את המטופל לגבי העתיד לבוא במהלך העשור הבא לחייו, הן מבחינת תפקוד מערכת המין והשתן והן לצורך הערכת גורמי הסיכון החופפים והטיפול בהם. שכיחות סרטן הערמונית הגבוהה בשכבת הגיל המדוברת עשויה לקבל מענה מוקדם ומהיר, דבר שיכול להציל את חיי המטופל. כך נוצר מצב בו המרפאה מלווה את הגבר לאורך הבדיקות התקופתיות ומסייעת לו לשמור על אורח חיים בריא. לדברי פרופ' גרינולד "על הגברים בישראל לעשות מעשה, לשבור את מחסום הבושה ולהתחיל לתת תשומת לב לבעיות שהמרפאה לבריאות הגבר יכולה לסייע במניעה ובטיפול בהן. שבירת המוסכמות לגבי הצורך שבבדיקות תקופתיות לבריאות הגבר היא כעת הכרח".
