בכנס, התקיימו שני פאנלים סביב המודל "הסכם מים לא יכול לחכות". חבר הכנסת יואל חסון אמר כי: "מדינת ישראל מתמודדת היום בהצלחה יחסית עם סוגיית המחסור במים, אולם ברור שבעתיד המצב יחמיר. יש לחשוב על נושא המים בתפיסה מערכתית כוללת למען יצירת פתרונות לטווח הארוך. בהתאם לכך, יש צורך בקידום שיתוף פעולה אזורי משום שלמים אין גבולות. יש להתייחס כבר היום לסוגיית המים בישראל וברשות הפלסטינית. אם לא נתייחס לכך, עשוי להתפתח סכסוך מים שישבש הסכם עתידי. האחריות היא על שני הצדדים שצריכים ליזום כבר בשלבי הביניים וליצור מציאות משותפת של ניהול מים. כיו"ר השדולה לביטחון מים בישראל אני מוכן לשתף פעולה עם חברי פרלמנט פלסטינים ועם כל מי שמוכן לסייע בתכנון מים אזורי נכון."
במהלך הדיון עלתה שאלת אספקת המים לרשות הפלסטינית, אליה התייחסו מר פואד באטה, יועץ לשר המים הפלסטיני, ומיקי זיידה, מנהל תחום תכנון ארוך טווח ברשות המים, אשר היו חלוקים בנושא.
גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי של ידידי כדור הארץ מזה"ת, אמר כי: "ההנחה של רשות המים כי ב- 95% מהמקומות ברשות הפלסטינית יש אספקת מים אמינה שגויה מיסודה. המצב היום ברשות הפלסטינית הוא שלרוב המקומות אין אספקה שוטפת של מים, באופן המשקף מציאות לא הוגנת של מים משותפים. המצב החמור הזה מוכיח שועדת המים המשותפת, הפועלת בהתאם להסכם הנוכחי, נכשלה. המודל שגיבשנו מראה כיצד בכל זאת ניתן להגיע להסכם מים צודק ומשותף בינינו לבין הרשות הפלסטינית, מבלי שמים יהוו ערובה לקידום תהליך השלום"
ד"ר שמואל ברנר, חוקר במכון ערבה שעמד בראש הצוות הישראלי לאיכות הסביבה בשיחות אוסלו אמר כי: "אני תומך במודל המוצע, הוא מציג תהליך הדדי המבוסס על אמון ושקיפות שהם הכרחיים בכדי להגיע לחלוקה הוגנת ובת קיימא."
