מדינת ישראל הייתה יכולה 40 מיליון מ"ק מים בשנה, לו הייתה מחלקת לאזרחים 'חסכמים' להפחתת צריכת המים במועד שהבטיחה. תושבי ישראל שילמו 91.1 מיליון כ'היטל בצורת', כשתוכנית המדינה הייתה לגייס באמצעות ההיטל כחצי מיליארד שקלים. כך מסר אתמול (רביעי) שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, במענה לשאילתות שהגיש יו"ר הוועדה לפניות הציבור, ח"כ אורי מקלב. "לא ייתכן שאנחנו דורשים מהציבור לחסוך במים, בעוד אנו, מה שמוטל עלינו, איננו עושים" אומר מקלב

כלים

בעניין עיכוב חלוקת ה'חסכמים', אמר שר התשתיות כי "בימים הקרובים תצא הודעה לחברות הזוכות במכרז והן תתחלנה בהכנות לחלוקת ה'חסכמים' בתוך כחודשיים". עם זאת טען השר כי אין קשר בין כספי ההיטל ששולמו לבין חלוקת החסכמים, אך הודה כי "אילו החסכמים היו מותקנים מוקדם יותר, החיסכון במים היה בהיקף של עד 40 מליון מ"ק מים לשנה".

במענה לשאילתה השנייה של ח"כ אורי מקלב, ענה שר התשתיות עוזי לנדאו כי במסגרת 'היטל הבצורת' נגבו עד כה 91.4 מיליון שקלים, מתוך כחצי מיליארד שקלים שהיה סכום האומדן אותו ציפתה המדינה לקבל כתוצאה מההיטל. על פי הנתונים, 73 אחוז מבתי האב בישראל כלל לא חויבו בהיטל הבצורת משום שלא השתמשו במים כה רבים.

"הכספים, על פי הודאתו של השר, הועברו לקופת המדינה ולא למשק המים, כך ששוב מתברר שהמדינה מנסה להעשיר את קופתה על חשבון האזרח הפשוט בתואנות שונות והיטל הבצורת לא נועד כדי לגרום לציבור לבזבז פחות מים וכדי לפתור את משבר המים בישראל", קובע ח"כ אורי מקלב.